ממקומך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנה
רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה, בְּאַהֲבָה, תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ [בראש חודש ובחול המועד אומרים כאן "יעלה ויבוא"] וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן |
ברכת "העבודה" היא הברכה השבע עשרה בתפילת עמידה של חול, והראשונה בין ברכות ההודאה, שהן החטיבה השלישית והאחרונה בתפילות העמידה לסוגיהן. עניינה של ברכה זו הוא בקשה להשבת השכינה וסדר עבודת המקדש ומכאן שמה "עבודה". הברכה מכילה בתוכה בקשה כפולה – על העתיד ועל ההווה; על העתיד אנו מבקשים שה' ישוב וישרה שכינתו בתוך עם ישראל, שהמופע הבולט שלה יהיה השבת עבודת המקדש לירושלים וקבלת הקרבנות שיוקרבו שם. הבקשה על ההווה היא שתתקבלנה תפילותינו ברצון ותהיה עבודתנו לרצון לפניו. בימי מועד וראש חודש מקבלת הברכה הרחבה משמעותית בימי מועד וראש חודש כאשר מתווספת לה בקשה ארוכה ומפורטת הפותחת במילים "יעלה ויבוא" (וכך גם כינויה) ובה תפילה שיעלה זכרוננו לטובה לפני ה'. חתימת הברכה, "המחזיר שכינתו לציון", נושאת בחובה ערגה למה שהבטיח הקב"ה לשלמה כשבנה את המקדש: "אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה... וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א ו, יב-יג). ברכה זו נתחברה עוד בזמן המקדש. כך מעידה המשנה במסכת תמיד (ה, א), הדנה בסדרי העבודה במקדש. אין בידינו הנוסח המקורי של הברכה באופן שבה הייתה נאמרת במקדש, אבל יש בידינו עדויות על חתימתה שהייתה כמובן שונה ולא כללה בקשה שה' יחזיר שכינתו לציון, אלא על קבלת עבודת המקדש ברצון. רש"י בפירושו לתלמוד (ברכות יא ע"ב) מביא שתי אפשרויות לנוסח החתימה שנהג בזמן המקדש; "ברוך אתה ה', המקבל עבודת עמך ישראל ברחמים" או: "ברוך אתה ה', שאותך לבדך ביראה נעבוד". חתימה זו נשתמרה בחלק מנוסחאות ארץ ישראל הקדומים ומנהג בני אשכנז הוא לחתום כך גם היום בתפילת העמידה של מוסף בחגים ובימים הנוראים. לברכה זו אין נעימה מוסיקלית מיוחדת בימות החול, לעומת זאת, בכל אחת ממסורות ישראל יש נעימה מיוחדת ושונה בשבתות, בחגים ובימים הנוראים ולכל אחת מהן כמה וכמה וריאציות. |
כותר |
ברכת העבודה (מתוך תפילת העמידה) |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
ברכת "העבודה" היא הברכה השבע עשרה בתפילת עמידה של חול, והראשונה בין ברכות ההודאה, שהן החטיבה השלישית והאחרונה בתפילות העמידה לסוגיהן. עניינה של ברכה זו הוא בקשה להשבת השכינה וסדר עבודת המקדש ומכאן שמה "עבודה". הברכה מכילה בתוכה בקשה כפולה - על העתיד ועל ההווה
לברכה זו אין נעימה מוסיקלית מיוחדת בימות החול, לעומת זאת, בכל אחת ממסורות ישראל יש נעימה מיוחדת ושונה בשבתות, בחגים ובימים הנוראים ולכל אחת מהן כמה וכמה וריאציות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?