אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה
אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל; בחורף: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר מִי־כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה־לָּךְ מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה, וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה [בעשרת ימי תשובה אומרים: מִי־כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים – לְחַיִּים] וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְחַיֵּה הַמֵּתִים. <<<לברכה הקודמת בתפילת העמידה: ברכת אבות לברכה הבאה בתפילת העמידה: ברכת קדושת השם>>> |
ברכת גבורות היא הברכה השנייה בתפילת העמידה, השנייה בחטיבת ברכות השבח, הפותחת את התפילה, ואחת משש הברכות הקבועות הנאמרות בכל תפילות העמידה, בפתיחה ובסיום. |
כותר |
ברכת גבורות (מתוך תפילת העמידה) |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
ברכת גבורות היא הברכה השנייה בתפילת העמידה, השנייה בחטיבת ברכות השבח, הפותחת את התפילה, ואחת משש הברכות הקבועות הנאמרות בכל תפילות העמידה, בפתיחה ובסיום.
הברכה עוסקת במתן שבח לקב"ה על גבורותיו כבורא העולם וכמנהיגו. היא פותחת בקדמותו של האל ובתוקפו, וממשיכה בהיותו מחיה ומקיים את כל היצורים כולם, זה שהתקומה והרפואה, החיים והמוות בידו. חכמים שילבו בברכת "גבורות" את הבקשה על גשמים בחורף וטל בימות הקיץ, שכן ירידת הגשמים ועליית הטל אף הן סימן לגבורתו של הקב"ה, שהתקין מחיה לכל ברואיו.
מוטיב בולט בברכה זו בפתיחתה ובסיומה הוא עניין תחיית המתים. דבר זה בא להראות ולהדגיש אחד מיסודות הדת, והוא שאין הקב"ה יוצר היצורים בלבד, אלא השגחתו מצויה על כל ברייה וברייה מיצירתה, דרך קיומה וחיוּתהּ וכלה בכיליונה. על פי פירושו של ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14), שעסק בפירוש וביאור התפילות, קיימים שלושה עניינים שבהם הקב"ה מחיה המתים: הראשון - כשאדם ישן על מטתו והרי הוא חשוב כמת והקב"ה מחזיר לו נשמתו כשהוא ניעור משנתו. העניין השני הוא ירידת הגשמים, ובתלמוד נאמר (תענית ז, א): אמר רבי אבהו גדול יום הגשמים יותר מתחיית המתים, שכן תחיית המתים היא דוקא לצדיקים ולא לרשעים, ואילו גשמים יורדים ומועילים גם לצדיקים וגם לרשעים. והעניין השלישי הוא תחיית המתים לעתיד לבוא, שהיא עיקר הברכה, וזו הכוונה בחתימת הברכה: ברוך אתה ה' מחיה המתים. כנגד שלושה עניינים אלו נתקנו שלושת אזכורי תחיית המתים.
לברכה זו אין נעימה מוסיקלית מיוחדת בימות החול, לעומת זאת, בכל אחת ממסורות ישראל יש נעימה מיוחדת ושונה בשבתות, בחגים ובימים הנוראים ולכל אחת מהן כמה וכמה וריאציות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?