עלינו הגדול / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנה
הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ סֻכַּת רַחֲמִים וְשָׁלוֹם בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלָיִם אָמֵן. |
ברכת השכיבנו, היא הברכה האחרונה של קריאת שמע בתפילת ערבית, והיא הברכה האחרונה הנאמרת ע"י המתפללים לפני תפילת '"העמידה". |
כותר |
השכיבנו |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
ברכת השכיבנו, היא הברכה האחרונה של קריאת שמע בתפילת ערבית, והיא הברכה האחרונה הנאמרת ע"י המתפללים לפני תפילת '"העמידה".
באופן שונה מהברכות האחרות של קריאת שמע, 'השכיבנו' ממעטת בשבחים ובהודאות לה' וכמעט אינה עוסקת בענייני הכלל, אלא מתרכזת בבקשות של הפרט עבור עצמו: האדם מבקש לקום ממיטתו בשלום, לקבל עזרה מול אויביו ולהיות תחת חסותו של ה' בכל. ניתן לשער כי הסיבה היא קרבתה של 'השכיבנו' לזמן הלילה. אז צפים ועולים פחדים קדומים, היחיד נותר בבדידותו והוא מתקרב לשינה - זמן של חוסר מודעות והעדר שליטה. ברגעים אלו מחפש האדם חסות ושמירה.
בתפילת ערבית של ליל שבת (ששי בערב) וכן בחגים, מתקצרת הברכה וברוב המנהגים נשמט אזכורן של הצרות והסכנות האורבות לאדם. במקומן מתוארת בברכה באופן ציורי סוכת שלום אותה פורש ה' על עם ישראל. בחלק מן המנהגים נוהגים לעמוד עם אמירת קטע אחרון זה של הברכה - "ופרוש סוכת שלום עלינו"... על מנת לקבל חלק מהנשמה היתרה המתווספת בשבת. במרבית בתי הכנסת הספרדיים החזן אומר קטע זה בנעימה מיוחדת ובחגיגיות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?