נראה אתכם! חידון הספרות והסופרים הגדול
החידון מתחיל ממש כאן (לוקח לו כמה שניות להיטען). בהצלחה! אז איך היה? ספרו לנו בתגובות על כמה שאלות הצלחתם לענות נכונה.
לכתבה בבלוג הספרייהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יוצר אור
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
שמירהשמורנשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
אשכנז כללי אורי קרויזר | אשכנז
-
2.
מרוקו שמעון אילוז | ספרדים צפון אפריקה
נגן שירים ברצף
|
יוצר אור / על פי חז"ל ספרדים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ אֲדוֹן עֻזֵּנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ אֵל בָּרוּךְ, גְּדוֹל דֵּעָה, הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ פִּנּוֹת צִבְאוֹת קְדוֹשִׁים רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ תִּתְבָּרַךְ ה' אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת עַל־כָּל־שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ וְעַל־מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַרְתָּ, הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו, כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים כֻּלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת־פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין וּמַקְדִּישִׁין וּמַעֲרִיצִין וּמַמְלִיכִין אֶת־שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדֻשָּׁה - כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, ה' צְבָאוֹת, מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ - בְּרַעַשׁ גָּדוֹל - מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת הַשְּׂרָפִים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה' מִמְּקוֹמוֹ: לָאֵל בָּרוּךְ - נְעִימוֹת יִתֵּנוּ. לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם - זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת אשכנז בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ אֲדוֹן עֻזֵּנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ אֵל בָּרוּךְ, גְּדוֹל דֵּעָה, הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ תִּתְבָּרַךְ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, וְעַל־מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִׂיתָ, יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה תִּתְבָּרַךְ צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים וְכלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת־פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים אֶת־שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדֻשָּׁה - כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, ה' צְבָאוֹת, מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ - בְּרַעַשׁ גָּדוֹל - מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְּׂרָפִים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה' מִמְּקוֹמוֹ: לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ. לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת חסידים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ אֲדוֹן עֻזֵּנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ אֵל בָּרוּךְ, גְּדוֹל דֵּעָה, הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ תִּתְבָּרַךְ ה' אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת עַל־כָּל־שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ וְעַל־מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַרְתָּ, הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וְכלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת־פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין וּמַעֲרִיצִין וּמַקְדִּישִׁין וּמַמְלִיכִין אֶת־שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, ה' צְבָאוֹת, מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ - בְּרַעַשׁ גָּדוֹל - מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְּׂרָפִים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה' מִמְּקוֹמוֹ: לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ. לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת |
|
ברכת "יוצר אור" הינה הברכה הראשונה מברכות קריאת שמע של שחרית, והיא נאמרת (בשינויים מסוימים) בכל תפילות השחר בין בחול בין בשבתות וימים טובים. לאחריה נאמרות ברכת "אהבת עולם" (או בנוסח אחר "אהבה רבה"), פרשיות קריאת שמע וברכת "אמת ויציב". קריאת שמע וברכותיה הן מחלקי התפילה הקדומים ביותר, ובניגוד לרוב התפילות שבידינו, שנוסחם לא הוזכר במשנה או בתלמוד, ברכות אלו נדונו בכמה מקורות תנאיים ותלמודיים וקטעים מהן צוטטו כבר בתלמוד. חיוב אמירתן נקבע במשנה (ברכות פ"א מ"ד): "בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה". הברכות הראשונות של קריאות שמע היומיות, "יוצר אור" ביום ומקבילתה בלילה "המעריב ערבים", סובבות סביב העניין האסטרונומי של החילוף בעונות היום, ומבטאות את התפעלותו של האדם ממחזוריות הטבע וביותר את התפעלותו מהבורא והנהגתו את עולם הטבע. ברכות אלו מלאות בתיאורים יפהפיים של בריאת האור והחושך יש מאין, מהלך גרמי השמים, שינוי העיתים וחילוף הזמנים. ברכת "יוצר אור" נאמרת בעת שאור השמש מתחיל לבקוע ויום חדש מפציע, והמתפלל המתעורר ליום חדש משבח לבוראו, זמן קצר בטרם תתפוגג שלוות הלילה ותוחלף בהמולת הבוקר. בעוד שאורם העדין של הירח והכוכבים הביאוהו בליל אמש להסתכל כלפי מעלה, להתבונן במרחב האין סופי של הרקיע ולהרהר באופן סידורם של הכוכבים ומחזוריות העיתים והזמנים; אור השמש המבהיק גורם לו להשפיל מבטו ולהתפעל דווקא מעוצמתו של הטבע ומרוב פרטיו המצויים מסביבו, בארץ. יחד עם זאת, ברכת יוצר אור בבסיסה, לפני ההרחבות הרבות שנתווספו לה, היא בעלת טון תכליתי וכוללני ופחות מהורהר ומתפעל ממקבילתה בערב. מוטיב מרכזי החוזר בברכה זו בכמה אופנים הוא בריאת העולם יש מאין, בהדגשה כי קיומו וחיותו של היקום כולו, השמימי והארצי, בכל רגע ורגע, הוא ע"י הקב"ה. ברכת 'יוצר אור' ארוכה משמעותית ממקבילתה בלילה, 'המעריב ערבים'. משום שנתווספו לה חטיבות נוספות והיא הורחבה הרבה מעבר ליתר הברכות המצויות בתפילת הקבע. כאמור, גוף הברכה, עניינו הוא ברכה על ההנהגה הטבעית של העולם בהדגשה כי העולם אינו מנהיג את עצמו והוא נוצר יש מאין בידי הקב"ה המנהיגו ומקיימו. לאחר מכן עוברת הברכה להתמקד בתפילת עם ישראל אל הבורא. קטע זה פותח בפניה אל הקב"ה כאלהי העולם ומיד לאחריו באה התחינה – ברחמיך הרבים, רחם עלינו!. לאחר פסקת הבקשה, אומרים את הפיוט האלפביתי "אל ברוך גדול דעה", המשמש גם כמקשר בין גוף הברכה העוסק ביצירת המאורות לבין החלק המיוחד שנוסף לברכה זו - "קדושת היוצר", המתארת את הקדושה הנאמרת ע"י המלאכים בשמים. "קדושת היוצר" הוכנסה לסידור התפילה ככל הנראה ע"י 'יורדי מרכבה' (קבוצת מיסטיקאים קדמונים שפעלו במאות הראשונות לספירה). אחרי קדושת היוצר יש חזרה לעניינה של הברכה והוא יצירת המאורות. בשבת אומרים נוסח מורחב לברכת יוצר, ובו הפיוטים ״הכל יודוך״, ״אל אדון״ ו״לאל אשר שבת״, שמקורם בפיוט הארץ ישראלי הקדום. |
| • יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל – מלשון הכתוב בישעיהו מה, ז: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה. הכוונה שכשם שהקב"ה יוצר את אור כך יוצר גם את החושך, כבריאה בפני עצמה ולא כהעדר האור. טעם אחר מובא בכת"י סידור תלמידי רבינו יונה הוא משום שכדור הארץ עגול וכשיש אור בצד אחד בהכרח שבמקום שכנגדו יש חושך. המילה רע שבפסוק הוחלפה למילה הכל, ובתלמוד הבבלי (ברכות יא ע"ב) נאמר שהסיבה לכך היא בשל הרצון שלא להזכיר דבר שאינו חיובי. טעם נוסף מובא בפירוש תלמידי רבינו יונה, שם: להורות שבורא אחד ברא את הכל ומטיל שלום ביניהם. • וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל – יוצר הכל יש מאין (סידור תלמידי רבינו יונה כת"י). • הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים – אחרי שיצר ה' הכל יש מאין, הבדיל בין הים ליבשה, והאיר עליהם (שם). • לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ – האור נדרש לקיום העולם בשתי רמות, קיום חיים בכלל וקיום האפשרות לקדם את העולם, ליצור ולפתח (סידור אבודרהם). • בְּרַחֲמִים – הדרך בה הקב"ה מביא לנו את האור הוא בדרך רחמנות: השחר מפציע לאט לאט, לא בבת אחת, כך שהאדם המתעורר יכול להתרגל אל האור בצורה שלא תזיק לו (שם). • וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – זריחת השמש ושקיעתה מתחדשת בכל יום מזמן מעשה בראשית– מעת יצירת העולם, שבו הבדיל הקב"ה בין האור ובין החושך (ראו בראשית א, ד). • מָה–רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ – זהו פסוק מתהלים (קד, כד). פסוק זה הוא קריאת התפעלות של האדם המביט על יופי הבריאה והסדר המחזורי שלו. • כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ – כל בריאה ובריאה מגרגר החול ועד לבעלי החיים והאדם נעשו בחכמה נפלאה ולכולם יש מטרה, סיבה ותכלית. • מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ – אין ביקום מקום ריק ממעשיו של הקב"ה. • הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז – קודם שברא את העולם היה ה' לבדו ולאחר שבראו – נתעלה למלוך עליו (סידור תלמידי רבינו יונה). • אֱלֹהֵי עוֹלָם – על פי ישעיהו מ, כח: אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ. בסיומו של פרק זה יש הבטחה הבנתי שהבוטחים בה' ומקווים לו יחליפו כח, וזה מתקשר לטור הבא: • אֲדוֹן עֻזֵּנוּ... מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ – רצף תארים לקב"ה הלקוחים מן המקרא ומבטאים את היותו של הקב"ה מבטחו וישועתו של האדם. • אֵל בָּרוּךְ – אל שהוא מקור כל הברכות. • גְּדוֹל דֵּעָה – הוא הדעת ממש, על פי ירמיהו לב, יט: גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה (סידור תלמידי רבינו יונה כת"י). • הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה – ע"פ תהלים עד, טז: אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ: זהרי חמה הם קרני השמש או כוכבי חמה. • טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ – על פי ישעיהו מג, ז: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. כלומר יצירתו שהיא טובה, היא בעבור כבוד שמו. טוב יצר - זה האור שברא, ע"פ בראשית א, י: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. • מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ – –ע"פ דניאל ב, כב: וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא. • פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים – שרי צבאיו, הנקראים קדושים. פנות הם שרים מלשון הכתוב בשמואל א (יד, לח): גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם (אבודרהם). • רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ – כך עושים המלאכים ערב ובוקר תמיד. הלשון היא ע"פ תהלים יט, ב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. • תִּתְבָּרַךְ ה' אֱלֹהֵינוּ – אחר שהזכרנו את שבחו בעולם העליון, חוזרים וכוללים גם את העולם הארצי, שכולם משבחים את הבורא. • הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה – רבבות הכוכבים הנראים בשמים מספרים בעצם היותם את כבודו של האל לבני האדם. • תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ – שבח זה מסכם את האמור עד כה ומהווה מעבר אל החטיבה הבאה – "קדושת היוצר". • בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים... יוֹצֵר מְשָׁרְתִים... כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם – כינוי למלאכים, הניצבים במרום. • וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל – המלאכים משמיעים יחד את דבר ה'. הכינוי "אלהים חיים ומלך עולם" לקוח מירמיהו (י, י). • כֻּלָּם אֲהוּבִים – זה לזה, שאין ביניהם קנאה ושנאה. • כֻּלָּם בְּרוּרִים – נבחרים לשליחות זו, מלשון הכתוב בשמואל א (יז, ח): ברו לכם איש. • כֻּלָּם גִּבּוֹרִים – על פי תהלים קג, כ: גבורי כח עושי דברו. • וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת־פִּיהֶם – השימוש בהאנשה הוא על מנת לשבר את האוזן, שכן אין אנו יודעים כיצד מקדשים המלאכים את שם ה'. • וּמַקְדִּישִׁין וּמַעֲרִיצִין – על פי ישעיהו כט, כג: וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. • אֶת־שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא – מלשון הפסוק בתהלים צט, ג: יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא. • וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה – הגדול נותן רשות לקטן ממנו (אבודרהם). • לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ – בפירושי הסידור לרוקח מבואר "שיקדישו לעשות נחת רוח למלכם שמכוונים להמתיק לו השיר". • בְּשָׂפָה בְרוּרָה – ע"פ איוב לג, ג: וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ. או יתכן לפרש שהכוונה לשפה הנבחרת והברורה ביותר. ר' אברהם סבע בביאורו לתורה (צרור המור, בראשית) מסביר: "הדבור האמתי והברור והנבחר הוא דיבור הלב וזהו הדיבור שהמלאכים מדברים בלבם וברצונם". • וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה – בנעימת קול קדושה וטהורה. • עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה קָדוֹשׁ ... – כל המלאכים, משרתיו של הקב"ה, אומרים את הקדושה, כמפורש בנבואת ישעיהו (ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. • מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ – כבודו של ה' מלא את העולם. • וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל– כינוי למלאכים. הלשון ע"פ המתואר ביחזקאל (ג, יג): וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. • מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת הַשְּׂרָפִים, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים... – על פי האמור ביחזקאל (א, כ): וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם. • בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה' מִמְּקוֹמוֹ – עליית השכינה המתוארת ביחזקאל (ג, יב): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ . • לָאֵל בָּרוּךְ– הראשונים הצביעו על הקשר שבין החטיבות הללו כפי שיתבאר להלן. יש לציין שמלשון התפילה לא התבאר האם השבח הנאמר בה בא מהמלאכים וכך סברו תלמידי רבינו יונה: שהם מבינים בהם משאר בריותיו כמו שאמר משה רבינו דברים ג, כד: אֲדֹנָי אלהים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. או שמא השבח המתואר נאמר בפי כל הבריאה כולה. • לָאֵל בָּרוּךְ - חטיבה זו מהווה את החזרה לברכת יוצר המאורות אחרי קדושת היוצר שנאמרה למעלה. שלושת סוגי השבח – נעימות, זמירות ותשבחות - מהדהדת את החזרה המשולשת של המילה "קדוש" (אבודרהם) • פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת... בּוֹרֵא רְפוּאוֹת – תיאור תמציתי של פעולות ה' בארץ המורות כי כל הבריאה מונהגת ע"י הקב"ה ואין תחום בעולם שאין פעולת הקב"ה בו בכל רגע ורגע. • נוֹרָא תְהִלּוֹת – ע"פ האמור בשירת הים (שמות טו, יא). רש"י מפרש שם שהאדם ירא מלומר את תהילותיו של הקב"ה, שכן כיוון שאינו יכול למנות את שבחו נמצא שהוא חלילה ממעט מכבוד הקב"ה. לכן בסוף רצף של דברי שבח תיקנו מסדרי התפילות לומר מלים אלו על מנת להדגיש שאין הכוונה להקיף את כלל שבחיו של הקב"ה, שזהו דבר בלתי אפשרי, אלא לתת לו בכל יום מעין ברכותיו. • הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית– לקראת חתימת הברכה נוקטים שוב בלשון הדומה לפתיחת הברכה. • כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים – פסוק הוא מתהלים קלו, ז. • והתקין מאורות משמח עולמו אשר ברא – משפט שבח והודאה החותם את ברכת יוצר אור בנוסח חלק מקהילות הספרדים. • אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִירוכו' – ע"פ האמור בתלמוד הבבלי (חגיגה יב ע"א), שהקב"ה גנז את האור שברא בששת ימי בראשית, ולעתיד לבוא הקב"ה עתיד לחדשו לנו. משפט זה חותם את ברכת יוצר אור בנוסח קהילות אשכנז לענפיהם. |
| כותר |
יוצר אור |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל – מלשון הכתוב בישעיהו מה, ז: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה. הכוונה שכשם שהקב"ה יוצר את אור כך יוצר גם את החושך, כבריאה בפני עצמה ולא כהעדר האור. טעם אחר מובא בכת"י סידור תלמידי רבינו יונה הוא משום שכדור הארץ עגול וכשיש אור בצד אחד בהכרח שבמקום שכנגדו יש חושך. המילה רע שבפסוק הוחלפה למילה הכל, ובתלמוד הבבלי (ברכות יא ע"ב) נאמר שהסיבה לכך היא בשל הרצון שלא להזכיר דבר שאינו חיובי. טעם נוסף מובא בפירוש תלמידי רבינו יונה, שם: להורות שבורא אחד ברא את הכל ומטיל שלום ביניהם. • וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל – יוצר הכל יש מאין (סידור תלמידי רבינו יונה כת"י). • הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים – אחרי שיצר ה' הכל יש מאין, הבדיל בין הים ליבשה, והאיר עליהם (שם). • לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ – האור נדרש לקיום העולם בשתי רמות, קיום חיים בכלל וקיום האפשרות לקדם את העולם, ליצור ולפתח (סידור אבודרהם). • בְּרַחֲמִים – הדרך בה הקב"ה מביא לנו את האור הוא בדרך רחמנות: השחר מפציע לאט לאט, לא בבת אחת, כך שהאדם המתעורר יכול להתרגל אל האור בצורה שלא תזיק לו (שם). • וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – זריחת השמש ושקיעתה מתחדשת בכל יום מזמן מעשה בראשית– מעת יצירת העולם, שבו הבדיל הקב"ה בין האור ובין החושך (ראו בראשית א, ד). • מָה–רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ – זהו פסוק מתהלים (קד, כד). פסוק זה הוא קריאת התפעלות של האדם המביט על יופי הבריאה והסדר המחזורי שלו. • כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ – כל בריאה ובריאה מגרגר החול ועד לבעלי החיים והאדם נעשו בחכמה נפלאה ולכולם יש מטרה, סיבה ותכלית. • מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ – אין ביקום מקום ריק ממעשיו של הקב"ה. • הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז – קודם שברא את העולם היה ה' לבדו ולאחר שבראו – נתעלה למלוך עליו (סידור תלמידי רבינו יונה). • אֱלֹהֵי עוֹלָם – על פי ישעיהו מ, כח: אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ. בסיומו של פרק זה יש הבטחה הבנתי שהבוטחים בה' ומקווים לו יחליפו כח, וזה מתקשר לטור הבא: • אֲדוֹן עֻזֵּנוּ... מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ – רצף תארים לקב"ה הלקוחים מן המקרא ומבטאים את היותו של הקב"ה מבטחו וישועתו של האדם. • אֵל בָּרוּךְ – אל שהוא מקור כל הברכות. • גְּדוֹל דֵּעָה – הוא הדעת ממש, על פי ירמיהו לב, יט: גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה (סידור תלמידי רבינו יונה כת"י). • הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה – ע"פ תהלים עד, טז: אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ: זהרי חמה הם קרני השמש או כוכבי חמה. • טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ – על פי ישעיהו מג, ז: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. כלומר יצירתו שהיא טובה, היא בעבור כבוד שמו. טוב יצר - זה האור שברא, ע"פ בראשית א, י: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. • מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ – –ע"פ דניאל ב, כב: וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא. • פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים – שרי צבאיו, הנקראים קדושים. פנות הם שרים מלשון הכתוב בשמואל א (יד, לח): גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם (אבודרהם). • רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ – כך עושים המלאכים ערב ובוקר תמיד. הלשון היא ע"פ תהלים יט, ב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. • תִּתְבָּרַךְ ה' אֱלֹהֵינוּ – אחר שהזכרנו את שבחו בעולם העליון, חוזרים וכוללים גם את העולם הארצי, שכולם משבחים את הבורא. • הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה – רבבות הכוכבים הנראים בשמים מספרים בעצם היותם את כבודו של האל לבני האדם. • תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ – שבח זה מסכם את האמור עד כה ומהווה מעבר אל החטיבה הבאה – "קדושת היוצר". • בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים... יוֹצֵר מְשָׁרְתִים... כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם – כינוי למלאכים, הניצבים במרום. • וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל – המלאכים משמיעים יחד את דבר ה'. הכינוי "אלהים חיים ומלך עולם" לקוח מירמיהו (י, י). • כֻּלָּם אֲהוּבִים – זה לזה, שאין ביניהם קנאה ושנאה. • כֻּלָּם בְּרוּרִים – נבחרים לשליחות זו, מלשון הכתוב בשמואל א (יז, ח): ברו לכם איש. • כֻּלָּם גִּבּוֹרִים – על פי תהלים קג, כ: גבורי כח עושי דברו. • וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת־פִּיהֶם – השימוש בהאנשה הוא על מנת לשבר את האוזן, שכן אין אנו יודעים כיצד מקדשים המלאכים את שם ה'. • וּמַקְדִּישִׁין וּמַעֲרִיצִין – על פי ישעיהו כט, כג: וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. • אֶת־שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא – מלשון הפסוק בתהלים צט, ג: יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא. • וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה – הגדול נותן רשות לקטן ממנו (אבודרהם). • לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ – בפירושי הסידור לרוקח מבואר "שיקדישו לעשות נחת רוח למלכם שמכוונים להמתיק לו השיר". • בְּשָׂפָה בְרוּרָה – ע"פ איוב לג, ג: וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ. או יתכן לפרש שהכוונה לשפה הנבחרת והברורה ביותר. ר' אברהם סבע בביאורו לתורה (צרור המור, בראשית) מסביר: "הדבור האמתי והברור והנבחר הוא דיבור הלב וזהו הדיבור שהמלאכים מדברים בלבם וברצונם". • וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה – בנעימת קול קדושה וטהורה. • עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה קָדוֹשׁ ... – כל המלאכים, משרתיו של הקב"ה, אומרים את הקדושה, כמפורש בנבואת ישעיהו (ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. • מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ – כבודו של ה' מלא את העולם. • וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל– כינוי למלאכים. הלשון ע"פ המתואר ביחזקאל (ג, יג): וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. • מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת הַשְּׂרָפִים, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים... – על פי האמור ביחזקאל (א, כ): וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם. • בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה' מִמְּקוֹמוֹ – עליית השכינה המתוארת ביחזקאל (ג, יב): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ . • לָאֵל בָּרוּךְ– הראשונים הצביעו על הקשר שבין החטיבות הללו כפי שיתבאר להלן. יש לציין שמלשון התפילה לא התבאר האם השבח הנאמר בה בא מהמלאכים וכך סברו תלמידי רבינו יונה: שהם מבינים בהם משאר בריותיו כמו שאמר משה רבינו דברים ג, כד: אֲדֹנָי אלהים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. או שמא השבח המתואר נאמר בפי כל הבריאה כולה. • לָאֵל בָּרוּךְ - חטיבה זו מהווה את החזרה לברכת יוצר המאורות אחרי קדושת היוצר שנאמרה למעלה. שלושת סוגי השבח – נעימות, זמירות ותשבחות - מהדהדת את החזרה המשולשת של המילה "קדוש" (אבודרהם) • פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת... בּוֹרֵא רְפוּאוֹת – תיאור תמציתי של פעולות ה' בארץ המורות כי כל הבריאה מונהגת ע"י הקב"ה ואין תחום בעולם שאין פעולת הקב"ה בו בכל רגע ורגע. • נוֹרָא תְהִלּוֹת – ע"פ האמור בשירת הים (שמות טו, יא). רש"י מפרש שם שהאדם ירא מלומר את תהילותיו של הקב"ה, שכן כיוון שאינו יכול למנות את שבחו נמצא שהוא חלילה ממעט מכבוד הקב"ה. לכן בסוף רצף של דברי שבח תיקנו מסדרי התפילות לומר מלים אלו על מנת להדגיש שאין הכוונה להקיף את כלל שבחיו של הקב"ה, שזהו דבר בלתי אפשרי, אלא לתת לו בכל יום מעין ברכותיו. • הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית– לקראת חתימת הברכה נוקטים שוב בלשון הדומה לפתיחת הברכה. • כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים – פסוק הוא מתהלים קלו, ז. • והתקין מאורות משמח עולמו אשר ברא – משפט שבח והודאה החותם את ברכת יוצר אור בנוסח חלק מקהילות הספרדים. • אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִירוכו' – ע"פ האמור בתלמוד הבבלי (חגיגה יב ע"א), שהקב"ה גנז את האור שברא בששת ימי בראשית, ולעתיד לבוא הקב"ה עתיד לחדשו לנו. משפט זה חותם את ברכת יוצר אור בנוסח קהילות אשכנז לענפיהם.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
