ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אלי אלי למה אֵלִי אֵלִי לָמָה לֹא תִּבְנֶה מִשְׁכַּן שִׁילֹה בָּאוּ גוֹיִם בִּגְבוּלוֹ גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לוֹ דָּרַךְ כּוֹכָב בְּהִלּוֹ הַדְרַת פָּנִים תְּנָהּ לוֹ וְלוֹ תָּשִׁיב גְּבוּלוֹ זָנַחְתָּ בָּאָרֶץ לוֹ חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ טִמְּאוּ אֶת הֵיכָלוֹ יָשׁוּבוּ יוֹשְׁבֵי צִלּוֹ כְּבוֹדְךָ צוּר גַּלֵּה לוֹ לְמַעַנְךָ וְלֹא לוֹ מְשִׁיחֲךָ שְׁלַח לוֹ נָרִיעַ בִּזְמִירוֹת לוֹ סֻכַּת דָּוִד הָקֵם לוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד תֵּן לוֹ פְּדֵה הַשֵּׁם אֶת חֵילוֹ צַדִּיק תָּמִים פָּעֳלוֹ קָרֵב קִצּוֹ הָחֵשׁ לוֹ רְנָנוֹת נַבִּיעַ לוֹ שְׁלַח מְשִׁיחֲךָ לוֹ תָּמִים תּוֹמֵךְ תִּהְיֶה לוֹ אֱלָהָא דְעָלְמָא |
|
פיוט זה מושר בפי יהודי בבל בהקפות בשמחת תורה. הפיוט, הסדור על פי סדר הא"ב, נאמר ע"י הקהל והחזן כשירת מענה – לאחר כל שורה שאומר החזן, עונה לו הקהל בקריאה – אלי אלי למה, ומדי פעם מוסיף אף את השורה בארמית - אֱלָהָא דְעָלְמָא (אלוקי העולם). על אף שכמעט כל חלקו הראשון של הפיוט מצר על החורבן ועל עליונות הגויים הפולשים לארץ, השיר מושר דווקא בשמחת תורה, כנראה בשל מבנה השיר, שכמו שירי הקפות שמחת תורה אחרים, אף הוא בנוי על סדר הא"ב ומושר לסירוגין ע"י החזן והקהל, מה עוד שבפיוט זה הלחן הוא אף צוהל ואופטימי למדי. |
| • אֵלִי אֵלִי לָמָה לֹא תִּבְנֶה מִשְׁכַּן שִׁילֹה – ה', למה אינך בונה את המקדש? הפייטן מאזכר את הפסוק מתהלים (כב, ב): אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי. אף שמשכן שילה היה משכן שקדם למקדש שנבנה בירושלים, כאן נראה כי הפיטן נוקט ביטוי זה לציון בית המקדש שבירושלים. משמעות זו עשויה להיבנות מתוך הדרשה העתיקה (המופיעה כבר בתרגום אונקלוס לבראשית מט, י), המזהה את שילה כמשיח בן דוד. מתוך כך, משכן שילה הוא מקדשו של דוד שבירושלים. • בָּאוּ גוֹיִם בִּגְבוּלוֹ – גויים פלשו למקומו של המקדש, לפי דברי אסף בפתיחת מזמור עט בתהלים ...בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים. • גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לוֹ דָּרַךְ כּוֹכָב בְּהִלּוֹ... – הגויים, שהאיר להם מזלם, באו בגבולו של ישראל בחוצפה. כאן משבץ הפייטן את האמור על האויב שיפלוש לארץ: גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן (דברים כח, נ). הצלחתו של הגוי מבוטאת באמצעות הדימוי המופיע בנאומו של בלעם ביחס לעם ישראל: אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת (במדבר כד, יז). • הַדְרַת פָּנִים תְּנָהּ לוֹ וְלוֹ תָּשִׁיב גְּבוּלוֹ – תן את ההדר והכבוד לשיראל והשב אותם לארצם. הביטוי 'הדרת פנים' מופיע במצווה שבויקרא יט, לב: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. • זָנַחְתָּ בָּאָרֶץ לוֹ חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ – נטשת את ישראל ואת כל הדברים היקרים להם. ייתכן שמהדהדים כאן דברי הושע (ח, ג) זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ, וייתכן שעולים כאן הדי מזמורו של אסף מתהלים עד, א: ...לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ. • טִמְּאוּ אֶת הֵיכָלוֹ – טימאו את בית ה', לפי הפסוק ששובץ כבר לעיל ממזמור עט, א בתהלים: ...אֶלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים. • אֱלָהָא דְעָלְמָא – אלוקי העולם. • יָשׁוּבוּ יוֹשְׁבֵי צִלּוֹ – השב את ישראל לשבת בצל ה', כנבואת הושע (יד, ח): יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן. אם הפייטן נשען על זיהוי 'שילה' כמלך המשיח, לפי הדרשות של ברכת יעקב ליהודה בבראשית מט, י ....עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים,הרי שמדובר כאן בישיבה בצל המשיח. • כְּבוֹדְךָ צוּר גַּלֵּה לוֹ – ה', המכונה כאן צור, סלע, על שום עוצמתו, גלה את כבודך בפני ישראל, לפי האמור בישעיהו מ, ה: וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר. • לְמַעַנְךָ וְלֹא לוֹ – בשביל כבודך ולא בשביל כבוד ישראל, כדברי הפיוט העתיק אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. ייתכן שמהדהדים כאן גם דברי ה' בפי ישעיהו (מח, ט-יא) לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ... לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן. • מְשִׁיחֲךָ שְׁלַח לוֹ – שלח לישראל את מלך המשיח. • נָרִיעַ בִּזְמִירוֹת לוֹ – נשיר שירי הלל לה' (או למשיח), לפי הפסוק מתהלים צה, ב: נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. • סֻכַּת דָּוִד הָקֵם לוֹ – הקם את מלכותו של דוד, כאשר יבוא מלך המשיח, כהבטחת ה' בפי עמוס (ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. • עֹשֶׁר וְכָבוֹד תֵּן לוֹ – תן למלך המשיח עושר וכבוד. אלו היו המתנות שחנן ה' גם את שלמה אביו הקדום, כפי שאומר לו ה': וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ (מלכים א ג, יג). • פְּדֵה הַשֵּׁם אֶת חֵילוֹ – ה', הושיע את כוחו או את צבאו. • צַדִּיק תָּמִים פָּעֳלוֹ – שני כינויים אלו לה' – צדקתו ומעשיו השלמים – הם פרי שילוב של שני שיבוצים, האחד מקורו באמור על נח: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו... (בראשית ו, ט), והשני האמור על ה' בשירת האזינו: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא (דברים לב, ד). • קָרֵב קִצּוֹ הָחֵשׁ לוֹ – האץ וקרב את אחרית הימים. הביטוי 'קרב קצו' במשמעות שלילית מופיע באיכה (ד, יח) צָדוּ צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחֹבֹתֵינוּ קָרַב קִצֵּינוּ מָלְאוּ יָמֵינוּ כִּי בָא קִצֵּינוּ. הבקשה להאיץ קץ זה היא אולי בהשראת ישעיהו (ס, כב): הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. • רְנָנוֹת נַבִּיעַ לוֹ – נשיר לו. מקור הביטוי בפיוט העתיק אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו. אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן. אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ. אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו. • שְלַח מְשִׁיחֲךָ לוֹ – שלח את המשיח לעם ישראל. • תָּמִים תּוֹמֵךְ תִּהְיֶה לוֹ – ה' השלם, תמוך בישראל. הצירוף 'תמים תומך' מהדהד לביטוי תּוֹמֵךְ תְּמִימִים, המופיע בפיוטים רבים. |
| כותר |
אלי אלי למה |
|---|---|
| מעגל השנה |
שמחת תורה / שמיני עצרת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
