audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אל מלך יושב על כסא רחמים

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - יצירות חזנות אשר היינוביץ
  • 2.
    אשכנז - יצירות חזנות אשר היינוביץ
  • 3.
    אשכנז - יצירות חזנות ללא מבצע
  • 4.
    כורדיסטן - עמדיה קבוצת חזנים
  • 5.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
  • 6.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 7.
    מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא אהרן עמרם
  • 8.
    מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא ללא מבצע
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ברוך עבדללה עזרא
  • 10.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל מאיר דורי
  • 11.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן נתנאל יחזקאל
  • 12.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון מתפללי בית כנסת הרמב"ם, חולון
  • 13.
    ספרדים מסורות המזרח - מצרים אברהם חסון, אורי מזרחי, יוסי אגא, יפה חסון
  • 14.
    ספרדים מסורות המזרח - מצרים ניסים מטרי
  • 15.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 16.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים נסים שלום
  • 17.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ראובן בן ציון בטאט
  • 18.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה בית הכנסת
  • 19.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה סלבי רוזנבאום
  • 20.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 21.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח
  • 22.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו רפאל דלויה
  • 23.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אליעזר חג'אג'
  • 24.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס קבוצת חזנים
  • 25.
    עכשווי - ישראל יהודה קדרי
  • 26.
    תורכיה - תורכיה כללי חיים אפנדי
  • 27.
    תורכיה - תורכיה כללי יעקב כהן
  • 28.
    תורכיה - תורכיה כללי יצחק אלגזי
  • 29.
    תימן - כלל תימן אלי כהן עראקי, דביר כהן, דיוואן הלב , ינון דרויש
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אל מלך יושב על כסא רחמים
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים;לכל עת;סליחות;ראש השנה
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים - בימי הדין יושב הקדוש ברוך הוא על כסא רחמים, וכל מידתו והנהגתו איתנו ברחמים ובחסד; זהו שכתוב של הפסוק ממשלי כ, ח: מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע, האמור לפי פירושים אחדים על אלוקים. הפייטן העביר כביכול את המלך מכיסא הדין לכיסא רחמים. הרעיון שבבסיס אמירה זו מיוסד על דרשת חז"ל במדרש ויקרא רבה (פרשה כט, ג): "כשהקדוש ברוך הוא עולה לישב על כסא הדין בראש השנה, לדין הוא עולה; הדא הוא דכתיב [=וזה הוא שכתוב]: 'עלה אלהים בתרועה' (תהלים מז, ו). וכיון שישראל נוטלין שופרותיהן ותוקעין, מיד - 'ה' בקול שופר' [=כהמשך הפסוק שם]; מה הקדוש ברוך הוא עושה? עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, ומתמלא עליהם רחמים, והופך להם מדת הדין למדת רחמים. אימתי? בראש השנה...".
    • וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת -הצירוף 'מתנהג בחסידות' מיוסד על דרשת חז"ל במקום אחר באותו מדרש (יא, ה): "'עם חסיד תתחסד' (שמואל ב, כב, כו) - רבי יהודה פתר קריא [=פתר, פירש את הפסוק] באברהם אבינו - בשעה שבא בחסידות, הקדוש ברוך הוא בא עמו בחסידות".
    • מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ- הקדוש ברוך הוא סולח לעוונות עמו שעה שהם אומרים לפניו י"ג מידות. מיוסד על דברי חז"ל בתלמוד הבבלי, (ראש השנה יז, ע"ב): "'וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא' (שמות לד, ו) - אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו; מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם...; אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר 'הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית' (שמות לד, י)".
    • מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן - ומעביר את העוונות אחד אחד כדי שלא יטו את הכף; הצירוף 'מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן' מיוסד על דברי הגמרא בבבלי (ראש השנה יז, ע"א) בשם בית מדרשו של רבי ישמעאל, וביאר זאת רש"י שהקדוש ברוך הוא שומט את החטא הראשון, כך שאם זהו העוון המכריע את הכף, יידון האדם בכל זאת לזכות.
    • מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים - האל מעניק ברוחב מחילה וסליחה לעוברי עבירה ('חַטָּאִים' - עושי החטא, כמאמר הכתוב בתהלים נא, טו: אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ).
    • עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ - האל נוהג בצדק ובחסד עם כל יצור חי, אשר רוח חיים בו, ככתוב בתהלים (קג, ו): עֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים.
    • לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל [תִּגְמֹל] - במקום לגמול לחוטאים כמידת רעתם, האל מעניק להם חנינה. לדעת דניאל גולדשמידט, המילה 'תִּגְמֹל' (ומקבילותיה בנוסח העדות השונות) אינה חלק מן הפיוט המקורי, שבו הטור השלם היה כנראה כך: "עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ / וְלֹא כְרָעָתָם".
    • אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה - אלוהינו, לימדת אותנו לומר לפניך סדר שלוש-עשרה המידות (על פי האמור בסוגיית הבבלי שצוטטה לעיל ממסכת ראש השנה, יז ע"ב). לדעת גולדשמידט, הפיוט המקורי התחיל בטור זה, ורק בשלב מאוחר יותר נוספו לו הטורים הקודמים שעיקרם פירוט כינויי האל ותכונותיו בשעה שהוא יושב בדין.
    • זְכֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה - זכור לנו היום את הברית שכרתת עמנו בהבטיחך כי אין שלוש-עשרה המידות שבות ריקם, ללא מענה מצידך, כפי שאמר רב יהודה שם (בבלי ראש השנה, יז ע"ב) "ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר 'הנה אנכי כורת ברית'".
    • כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָ לֶעָנָו מִקֶּדֶם וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ - כמו שהודעת למשה רבנו וגילית לו את י"ג המידות, בעלותו להר סיני לאחר חטא העגל. משה רבנו מכונה ענו, על פי במדבר יב, ג: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
    • וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה' - לאחר חטא העגל, בעלייתו השנייה של משה אל הר סיני ובידו לוחות האבן השניים, מתגלה אליו הקדוש ברוך הוא בענן, וקורא בשמו שלו, כפי שהבטיח למשה כמה פסוקים קודם לכן (שמות לג, יט): וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. קריאת הקדוש ברוך הוא בשמו שלו היא ביטוי של התגלות.
    • וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא - הקדוש ברוך הוא עבר על פני משה בתוך הענן, וקרא לפניו את תיאורו-שלו, כדלהלן. על קריאה זו אמרו חז"ל בתלמוד הבבלי (ראש השנה יז, ע"ב): "'ויעבור ה' על פניו ויקרא' (שמות לד, ו) - אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו; מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם". מימרא זו (ומימרות נוספות הקרובות לה), וההבטחה יוצאת הדופן המשוקעת בה, היא העומדת ביסוד אמירת שלוש-עשרה מידות בימי הסליחות במנהג כל העדות.
    • ה' ה' - החזרה הכפולה על שם ה' נחשבת לשתי מידות המשלימות זו את זו, כדברי התלמוד בהמשך הסוגיה שנזכרה לעיל: "ה' ה' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה". כלומר, מהותו של הקדוש ברוך הוא אינה משתנה בעקבות חטא האדם.
    • אֵל רַחוּם וְחַנּוּן - השם 'אֵל', בבואו בין שם הוי"ה שנזכר קודם, ומידות 'רַחוּם וְחַנּוּן' שלאחריו, מקבל אף הוא משמעות של רחמים (להבדיל מן השם 'אֱלֹהִים'), ככתוב למשל במדרש ההלכה התנאי 'ספרי' לדברים (פיסקא כו, כד): "כל מקום שנאמר 'ה'', זו מדת רחמים, שנאמר 'ה' ה' אל רחום וחנון' (שמות לד, ו); כל מקום שנאמר 'אלהים', זו מדת הדין, שנאמר 'עד האלהים יבוא דבר שניהם' (שמות כב, ח)". על פי המניין המקובל נחשבות שלוש מלים אלה לשלוש מידות מובחנות.
    • אֶרֶךְ אַפַּיִם - הקדוש ברוך הוא מאריך אפו, מבליג על כעסו. המונח 'אַף' מתקשר בדרך כלל בלשון המקרא עם חרון וזעם, ראו למשל במדבר יב, ט: וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ. הפרשנות התלמודית לצירוף זה, המבוססת על לשון הרבים 'אַפַּיִם' (במקום 'אַף' ביחיד) מדגישה כי הקדוש ברוך הוא מאריך אפו לא רק לצדיקים, אלא גם לרשעים; ראו למשל בתלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין (קיא ע"א): "כשעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וכותב 'ארך אפים'. אמר לפניו: רבונו של עולם, ארך אפים לצדיקים? אמר לו: אף לרשעים" (וראו גם מסכת עירובין, כב ע"א).
    • וְרַב חֶסֶד - הקדוש ברוך הוא מטה מעשיו לכיוון החסד (בבלי ראש השנה, יז ע"א), וגומל חסדים עם כל באי עולם הזקוקים לחסדו (מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא ב, פר' לח).
    • וֶאֱמֶת - דרכו של הקדוש ברוך הוא לשפוט ביושר את בריותיו. אלא שלכאורה מידת 'אֶמֶת' אינה מידת רחמים, אלא מידת דין, ולכן פירשו חכמי התלמוד כי אין זו אלא מידה 'זמנית', שלאחריה תמיד מגיעה מידת החסד, הקובעת את יחסו הסופי של האל לבריותיו - על פי המשך אותה סוגיה מן התלמוד הבבלי (שם, ע"ב): "כתיב 'ורב חסד', וכתיב 'ואמת'! [=כלומר, המידות 'חסד' ו'אמת' נראות כסותרות זו את זו, ואם כך מדוע הן כתובות בסמיכות? והתשובה:] בתחלה - 'ואמת', ולבסוף - 'ורב חסד' [=מידת 'אמת' היא רק השלב הראשון בהנהגת האל עם ברואיו. בסופה תמיד מגיעה גם מידת 'חסד' המאזנת ברחמים את מעשי הקדוש ברוך הוא]".
    • נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים - חסדו של הקדוש ברוך הוא אינו שמור לדור הראוי לכך בלבד, אלא נמשך על פני אלפי דורות. על פי דברי חז"ל במדרש ההלכה התנאי מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (כ, ו): "'ועושה חסד לאלפים' (שמות כ, ה) - יכול ליוצאי ירך [=לדור הבנים] בלבד? תלמוד לומר: 'לאלף דור' (דברים ז, ט)...; הייתי אומר: הא אינו עושה אלא לאלף דור, ומנין לאלפים ולאלפי אלפים? תלמוד לומר: 'ועושה חסד לאלפים' (שמות כ, ה)".
    • נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה - הקדוש ברוך הוא מבליג על עבירות מסוגים שונים: 'עָוֹן' - עבירה במזיד; 'וָפֶשַׁע' - עבירה הנעשית בדרך מרד, שהוא חמור מזדון סתם; 'וְחַטָּאָה' - עבירה בשוגג. זאת, על פי הנאמר בתלמוד הבבלי, מסכת יומא (לו ע"ב): "עונות' - אלו הזדונות...; 'פשעים' - אלו המרדים...; 'לכל חטאתם' - אלו השגגות". כריכתן של שלוש המידות זו בזו מדגישה את העובדה שהקדוש ברוך הוא מוחל לא רק על עבירות קלות, אלא גם על החמורות. כאמור בהמשך הסוגיה (שם): "אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, בשעה שישראל חוטאין לפניך, ועושין תשובה - עשה להם זדונות כשגגות".
    • וְנַקֵּה - הקדוש ברוך הוא מנקה את עבירותיהם של השבים לפניו בתשובה (ראו בבלי יומא, פו ע"א). חתימת מידות הקדוש ברוך הוא במילה זו קוטעת את המשך הפסוק, הנראה בשלמותו כך (שמות לד, ז): נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים; חז"ל קטעו את אמירת הפסוק משום שלמן המלים 'לֹא יְנַקֶּה' ואילך אין מתוארות מידות החסד של הקדוש ברוך הוא, אלא דווקא מידות הדין שלו. בכמה מנהגים מטושטש מעט הרושם הקטוע על ידי הוספת רצף של שלושה פסוקי סליחה ורחמים (או במנהגים מסוימים, רק הפסוק הראשון): "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ" (שמות לד, ט); "סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ" (מתוך תפילת עמידה); "כִּי אַתָּה אֲ-דֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ" (תהלים פו, ה).



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?