ממקומך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידויות נוספות - חסידות מונסטריץ'
חסידויות נוספות - חסידות צפת
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידויות נוספות - חסידות מונסטריץ'
חסידויות נוספות - חסידות צפת
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי מאיר דוד
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי תלמידי ישיבת עציון
-
3.
חסידויות נוספות - חסידות מונסטריץ' רבינוביץ'
-
4.
חסידויות נוספות - חסידות צפת פנחס זילברמן
נגן שירים ברצף
|
אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ גבור ונערץ אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ גִּבּוֹר וְנַעֲרָץ דָּגוּל מֵרְבָבָה הוּא שָׂח וַיֶּהִי וְצִוָּה וְנִבְרָאוּ זִכְרוֹ לָנֶצַח חַי עוֹלָמִים טְהוֹר עֵינַיִם יוֹשֵׁב סֵתֶר כִּתְרוֹ יְשׁוּעָה לְבוּשׁוֹ צְדָקָה מַעֲטֵהוּ קִנְאָה נֶאְפָּד נְקָמָה סִתְרוֹ יֹשֶׁר עֲצָתוֹ אֱמוּנָה פְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת צַדִּיק וְיָשָׁר קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת רָם וּמִתְנַשֵּׂא שׁוֹכֵן שְׁחָקִים תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה חַי וְקַיָּם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ |
|
פיוט הנאמר על ידי רוב קהילות האשכנזים במסגרת חזרת הש"ץ לתפילות שחרית של ראש השנה ויום הכיפורים. זהו פיוט פשוט וקצר, הקדום לקליר מבחינת לשונו וסגנונו, שאינו אלא רשימה אלפא-ביתית של כינויים ותיאורים שונים של הקדוש ברוך הוא. כמו פיוטים אחרים הנאמרים בסמוך אליו, שאף הם מסתיימים במלה 'קדוש', הוא מכין לקראת אמירת הקדושה. הפיוט נאמר בעמידה. בבתי כנסת רבים נהוג לאומרו כך שכל שתי צלעיות נאמרות תחילה על ידי הקהל, ולאחר מכן חוזר עליהן שליח הציבור. נראה כי פיוט זה שימש בשלב מסוים כשירת מענה בין החזן וקהלו, כשהחזן אמר את הצלעית הראשונה, והקהל ענה לו בצלעית שכנגדה. ואולם, בשלב מסוים ביקש הקהל לומר את כל מה שנדפס, אף את חלקו של החזן, וכך החלו המתפללים ל'חטוף' לאחר אמירת הצלעית שלהם, אף את הצלעית הבאה, שאותה עתיד החזן לומר. בעקבות זאת, אף החזן החל לומר הכל, ושוב – בחלוקה הסוטה מן האופן הסביר שבו הודפס הפיוט. אותו שיבוש, שמשמעותו חמורה יותר, כיוון שהיא פוגעת יותר בתוכן ובמבנה המשמעותי של הפיוט אירעה גם בפיוטים 'האוחז ביד מדת משפט וכל מאמינים...' ו'מלך עליון' ו'מעשה אלוקינו'. אמנם בפיוט זה, שהוא רשימתי באופיו, אין בביצוע זה כדי לשבש את משמעותו, ואף אין בכך כדי לפגוע ביותר בצורתו המוסיקלית, משום שלרוב הוא נאמר בנעימת 'נוסח', ובכל זאת המבנה לקוי, בפתיחת החזן בשלוש צלעיות סמוכות, וראוי לתת על כך את הדעת. לפי מנהג צרפת, נאמר פיוט זה גם במוסף של ימי ראש השנה ובארבע תפילות יום הכיפורים, ואילו במנהג פולין הוא נאמר בשחרית של ראש השנה ויום הכיפורים בלבד. יש הנוהגים לשיר פיוט זה גם בסעודה שלישית. |
| כותר |
אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ גבור ונערץ |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט הנאמר על ידי רוב קהילות האשכנזים במסגרת חזרת הש"ץ לתפילות שחרית של ראש השנה ויום הכיפורים. זהו פיוט פשוט וקצר, הקדום לקליר מבחינת לשונו וסגנונו, שאינו אלא רשימה אלפא-ביתית של כינויים ותיאורים שונים של הקדוש ברוך הוא. כמו פיוטים אחרים הנאמרים בסמוך אליו, שאף הם מסתיימים במלה 'קדוש', הוא מכין לקראת אמירת הקדושה. הפיוט נאמר בעמידה. בבתי כנסת רבים נהוג לאומרו כך שכל שתי צלעיות נאמרות תחילה על ידי הקהל, ולאחר מכן חוזר עליהן שליח הציבור. נראה כי פיוט זה שימש בשלב מסוים כשירת מענה בין החזן וקהלו, כשהחזן אמר את הצלעית הראשונה, והקהל ענה לו בצלעית שכנגדה. ואולם, בשלב מסוים ביקש הקהל לומר את כל מה שנדפס, אף את חלקו של החזן, וכך החלו המתפללים ל'חטוף' לאחר אמירת הצלעית שלהם, אף את הצלעית הבאה, שאותה עתיד החזן לומר. בעקבות זאת, אף החזן החל לומר הכל, ושוב – בחלוקה הסוטה מן האופן הסביר שבו הודפס הפיוט. אותו שיבוש, שמשמעותו חמורה יותר, כיוון שהיא פוגעת יותר בתוכן ובמבנה המשמעותי של הפיוט אירעה גם בפיוטים 'האוחז ביד מדת משפט וכל מאמינים...' ו'מלך עליון' ו'מעשה אלוקינו'. אמנם בפיוט זה, שהוא רשימתי באופיו, אין בביצוע זה כדי לשבש את משמעותו, ואף אין בכך כדי לפגוע ביותר בצורתו המוסיקלית, משום שלרוב הוא נאמר בנעימת 'נוסח', ובכל זאת המבנה לקוי, בפתיחת החזן בשלוש צלעיות סמוכות, וראוי לתת על כך את הדעת.
לפי מנהג צרפת, נאמר פיוט זה גם במוסף של ימי ראש השנה ובארבע תפילות יום הכיפורים, ואילו במנהג פולין הוא נאמר בשחרית של ראש השנה ויום הכיפורים בלבד.
יש הנוהגים לשיר פיוט זה גם בסעודה שלישית.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
