ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מהלל אפצחה / ר' יצחק מנדיל אבן זמרה מַהְלָל אֶפְצְחָה כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת וּתְהִלָּה לְשׁוֹנִי סִפְּרָה וּלְדָוִד לְהַזְכִּיר שִׁיר יְדִידוֹת מִזְמוֹר עַל נְגִינָה אֶזְכְּרָה נַגֵּן טוֹב עֲלֵי עָשׂוֹר לְדוֹדִי וּבְנֵבֶל וְכִנּוֹר אֶעֱנֶה בּוֹ אֶשְׂמַח וּבוֹ יָגִיל כְּבוֹדִי וּבְצֵל אַהֲבָתוֹ אֶחֱנֶה גַּם בּוֹ אֶשְׁכְּחָה שׁוֹדִי וְנוֹדִי וְאֶבְטַח בְּעוֹז שׁוֹכְנִי סְנֶה כִּי לִבִּי וְעֵינַי לִי לְעֵדוּת מֵעוֹדִי לְבַד בּוֹ אֶבְחֲרָה דּוֹדָיו מַה מְּאֹד אֶל פִּי עֲרֵיבִים לִי מַה מָּתְקוּ וְיִבְעֲרוּ בְּגַחֲלֵי תְּשׁוּקוֹת אֵשׁ לְהָבִים כִּידוֹדֵי נְדוֹד יִתְפַּזְּרוּ לַפִּיד אֵשׁ וְעָשָׁן עִם שְׁבִיבִים אַךְ נַחְלֵי דְּמָעַי נִגְּרוּ תַּחַת מֶגְרְפוֹת עָבְשׁוּ פְרוּדוֹת וּבְפִי רַק פְּלֵיטָה נִשְׁאֲרָה יֵין אַהְבָה בְּלֵב דּוֹבֵב שְׂפָתוֹ אִישׁ שָׁכְנָה בְּקִרְבּוֹ אַהֲבָה כִּי מִי זֶה יְכַחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ אִישׁ נַפְשׁוֹ יְדִידוֹ אַהֲבָה אוֹ מִי זֶה יְחַלֵּל אֶת בְּרִיתוֹ אִישׁ נַפְשׁוֹ לְשָׁמְעוֹ דָּאֲבָה בּוֹ חֹשֶׁךְ וְשָׂם לִי לֶחֳרָבוֹת כִּי נַפְשׁוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה לָאֵל עוֹז תְּנוּ וּשְׂאוּ תְּהִלָּה בַּגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ סַפְּרוּ וּשְׁמוֹ בָּרְכוּ כָּל הַקְּהִלָּה פִּצְחוּ רַנְּנוּ לוֹ וְזַמְּרוּ וּבְרָכָה בְּבֵית חָתָן וְכַלָּה לִשְׁמֹעַ מְסִלָּה יַשְּׁרוּ וּבְחֻפַּת חֲתָנִי אִישׁ חֲמוּדוֹת כֹּהֵן אֶת בְּרִיתוֹ אֶשְׁמְרָה חִזְקוּ נָא וְאִמְצוּ כָּל חֲבֵרִים מִצְוֹת אֵל וְדָתוֹ שׁוֹמְרִים מַהֵר קַדְּמוּ נוֹגְנִים וְשָׁרִים קוֹל הַלֵּל וְהוֹדוּ אוֹמְרִים שׁוֹשְׁבִינִים וְכָל אַנְשֵׁי דְּבָרִים וּבְשִׁיר פּוֹצְחִים וּמְזַמְּרִים בִּימֵיכֶם הֲלֹא אֵל חָשׁ עֲתִידוֹת יָדוֹ מִפְּדוּת לֹא קָצְרָה |
|
פיוט משירת הבקשות של יהודי מרוקו לשבת פרשת מקץ, שנכתב על ידי ר' מנדיל אבן זמרה, מגדולי פיטני צפון אפריקה, ששמו חתום בראשי הבתים. השיר נכתב כשיר ידידות לכבוד חתונת אחד מבני הקהילה, ששמו, דוד, רמוז בתחילת השיר - וּלְדָוִד לְהַזְכִּיר שִׁיר יְדִידוֹת. ייחודו של שיר אהבה זה הוא בכפילותו: אפשר לקרוא את השיר לכל אורכו בשני רבדים בו זמנית - כשיר אהבה שבין כנסת ישראל והדוד, וכשיר אהבת איש ואשה. לעתים גובר קולה של האהבה הארצית אך נדמה שקולה של אהבת הדוד והרעיה הוא המרכזי והנוכח בפיוט זה. בגרסה המושרת נתווסף בית שאינו קיים בכתבי היד שלפנינו (הבית השני), והוספתו משבשת את האקרוסטיכון ומכפילה את האות דל"ת שבשם המחבר. הנוסח המובא כאן הוא לפי מהדורתו שבכתובים של פרופ' אפרים חזן לפיוטי ר' מנדיל אבן זמרה, העומדת לראות אור. |
| • מַהְלָל אֶפְצְחָה – אפתח פי בהלל, שבח. • טוֹב לְהוֹדוֹת – לפי הפסוק מתהלים צב, ב: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. • וּלְדָוִד – כנראה שמו של החתן. • לְהַזְכִּיר – להשמיע או להגיש. • שִׁיר יְדִידוֹת – שיר אהבה, לפי כותרת מזמור מה בתהלים לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת. • מִזְמוֹר עַל נְגִינָה אֶזְכְּרָה – אשמיע, אשיר, מזמור וניגון. לפי כותרת מזמור סא בתהלים לַמְנַצֵּחַ עַל נְגִינַת לְדָוִד. • נַגֵּן טוֹב – נגן היטב, לפי תהלים לג, ג שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה ופסוקים נוספים. • עֲלֵי עָשׂוֹר – כלי נגינה מקראי בעל עשרה נימים. מוזכר מספר פעמים בתהלים. • וּבְנֵבֶל וְכִנּוֹר – אף הם כלי נגינה המוזכרים במקרא, בדרך כלל בצמידות. למשל בתהלים צב, ד: עַלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. • אֶעֱנֶה – אשיר. הלשון על פי תהלים קמז, ז: עֱנוּ לַה' בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר. • בּוֹ אֶשְׂמַח וּבוֹ יָגִיל כְּבוֹדִי – לפי תהלים טז, ט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. • וּבְצֵל אַהֲבָתוֹ אֶחֱנֶה – אהבתו תגן עלי. • בּוֹ אֶשְׁכְּחָה שׁוֹדִי וְנוֹדִי – תחת אהבתו וחסותו אשכח את צרותי ונדודי. • וְאֶבְטַח בְּעוֹז שׁוֹכְנִי סְנֶה – ואהיה בטוח תחת כוחו וגבורתו של ה', שהתגלה למשה בסנה. כינוי זה מופיע בברכת משה ליוסף (דברים לג, טז): וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה... • כִּי לִבִּי וְעֵינַי לִי לְעֵדוּת מֵעוֹדִי לְבַד בּוֹ אֶבְחֲרָה – לבי ועיני מעידים כי מאז נולדתי רק בו בחרתי. • דּוֹדָיו עֲרֵבִים לִי מַה מָּתְקוּ וְיִבְעֲרוּ – אהבתו נעימה לי, מתוקה מאוד ובוערת כאש. • בְּגַחֲלֵי תְשׁוּקוֹת אֵשׁ לְהָבִים – האהבה והתשוקה מדומות כאן לאש, כמתואר בשיר השירים (ח, ו-ז): ...כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ... • כִּידוֹדֵי נְדוֹד יִתְפַּזְּרוּ – אש האהבה מפיצה ומפזרת סביבה ניצוצות אש. או גם - יש בכוח אש האהבה הזו לפזר ולהשכיח את הנדודים. המילה כִּידוֹדֵי היא מלה יחידאית במקרא ולפי ההקשר שם מתפרשת כניצוצות אש: מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ (איוב מא, יא). • לַפִּיד אֵשׁ וְעָשָׁן עִם שְׁבִיבִים – אותה אהבה שהיא כלפיד אש מפיצה סביבה עשן ושביבי אש. • אַךְ נַחְלֵי דְּמָעַי נִגְּרוּ – אך למרות זאת, בכיי רב, דמעותי נגרות כנחל. מקור הדימוי באיכה ב, יח ...חוֹמַת בַּת צִיּוֹן הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה יוֹמָם וָלַיְלָה... • תַּחַת מֶגְרְפוֹת עָבְשׁוּ פְרוּדוֹת – משפט זה סתום במקצת. הביטוי לקוח מיואל א, יז: עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת כִּי הֹבִישׁ דָּגָן. תרגום יונתן במקום מפרש פְרֻדוֹת כחביות יין ומַגְרֵפוֹת כמגוּפה, מכסה חבית היין. אולי כוונת המשורר לומר שהיין השמור בחביות למשתה החתונה העלה עובש בשל הריחוק והנדודים. • וּבְפִי רַק פְּלֵיטָה נִשְׁאֲרָה – ובפי נשאר לפליטה רק מעט מטעם היין הטוב של אז. • יֵין אַהְבָה בְּלֵב דּוֹבֵב שְׂפָתוֹ – האהבה, שהיא כיין, בלב האוהב (ואולי גם שתיית היין עצמו) פותחת את לבו של האוהב השר לבטא גם בשפתיו את אהבתו. ביטוי זה שאוב משיר השירים ז, י וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. • אִישׁ שָׁכְנָה בְּקִרְבּוֹ אַהֲבָה – האיש האוהב. • מִי הוּא זֶה – ייתכן שמהדהדים כאן דברי אחשורוש ממגילת אסתר ז, ה ...מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן. • כִּי מִי זֶה יְכַחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ אִישׁ נַפְשׁוֹ יְדִידוֹ אָהֲבָה – האיש האוהב לא יכול להכחיש ולהסתיר את אהבתו. • אוֹ מִי זֶה יְחַלֵּל אֶת בְּרִיתוֹ – מי יעלה על הדעת להפר את ברית האהבה הכרותה. • אִישׁ נַפְשׁוֹ לְשָׁמְעוֹ דָּאֲבָה – הלא למשמע זה יצטער השומע. • בּוֹ חֹשֶׁךְ וְשָׂם לִי לֶחֳרָבוֹת – חילול הברית מביא עמו חושך וחורבן. כִּי נַפְשׁוֹ בְנַפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה – שכן האוהבים קשורים זה לזה בברית אהבה. הלשון לפי הפסוק משמואל א יח, א ...וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ. • לָאֵל עֹז תְּנוּ – תנו לה' מכוחכם, לפי הפסוק מתהלים סח, לה: תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. • וּשְׂאוּ תְּהִלָּה – הללו אותו. • בַּגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ סַפְּרוּ וּשְׁמוֹ בָּרְכוּ – לפי תהלים צו, ב-ג: שִׁירוּ לַה' בָּרְכוּ שְׁמוֹ בַּשְֹּרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו. • פִּצְחוּ רַנְּנוּ לוֹ וְזַמְּרוּ – שירו לו, לפי תהלים צח, ד: הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ. • וּבְרָכָה בְּבֵית חָתָן וְכַלָּה לִשְׁמֹעַ – שמעו את הברכות לחתן ולכלה • מְסִלָּה יַשְׁרוּ – ישרו את הדרך לכך, לשמוע את הברכות. ביטוי זה לקוח מתיאור הגאולה בישעיהו מ, ג: קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ. • אִישׁ חֲמוּדוֹת – כינוי חיבה לחתן. זהו כינויו של דניאל בדניאל י, יא; שם יט. • כֹּהֵן – כנראה החתן היה ממשפחת כהנים. • אֶת בְּרִיתוֹ אֶשְׁמְרָה – החופה הארצית מביאה עמה שבועה לשמירת ברית האהבה בין הדוד והרעיה. • חִזְקוּ נָא וְאִמְצוּ – לפי דברי משה לישראל טרם הכניסה לארץ (דברים לא, ו): חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ ופסוקים אחרים. • חֲבֵרִים מִצְווֹת אֵל וְדָתוֹ שׁוֹמְרִים – החברים אשר שומרים את חוקי ה'. • מַהֵר קַדְּמוּ נוֹגְנִים וְשָׁרִים – קבלו את פני המנגנים והשרים בחתונה. מקור הביטוי בתהלים סח, כו: קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. • קוֹל הַלֵּל וְהוֹדוּ אוֹמְרִים – המהללים ומשבחים. לפי הפסוק מירמיהו לג, י-יא ...עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה' כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה... • שׁוֹשְׁבִינִים – מלווי החתן והכלה. • וְכָל אַנְשֵׁי דְּבָרִים – וכל הדוברים. • פּוֹצִחִים וּמְזַמְּרִים – שרים. • בִּימֵיכֶם – בימי המשתתפים בשמחה. • הֲלוֹא אֵל חָשׁ עֲתִידוֹת – ה' ימהר להביא את הגאולה המובטחת. הביטוי לקוח מדברים לב, לה: ...כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. • יָדוֹ מִפְּדוּת לֹא קָצְרָה – אין מניעה לה' מלהושיע, לפי ישעיהו נ, ב מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא. |
| כותר |
מהלל אפצחה |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
