שחרית של יום כיפור - פסוקי דזמרה / כורדיסטן - נרווה / מקאם חוסייני / ישי סיידוף ומלווים
מקאם: חוסיני
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
סוריה - חלב (ארם צובה)
כל המסורות
סוריה - חלב (ארם צובה)
-
1.
סוריה - חלב (ארם צובה) אברהם כספי
-
2.
סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
-
3.
סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
-
4.
סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת פייטנים
נגן שירים ברצף
|
ימותי קלו כצבאות / ר' ישראל נג'ארה יְמוֹתַי קַלּוּ כִצְבָאוֹת עִתּוֹתַי חָלְפוּ וּצְבָאוֹת חוּשׁ אֵל צְבָאוֹת עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת יִחַלְתִּי לִדְבַר נִחוּמָי רָאִיתִי רַבִּים לוֹחֲמָי שִׂבַּרְתִּי לְדָר בִּמְרוֹמָי לֵב קָמַי יָחִישׁ לְהַלְאוֹת שַׂמְתַּנִי בֵּין שִׁנֵּי גוּרִים וַאֲנִי אוֹחִיל דְּרוֹרִים חָנֵּנִי קַבֵּץ עֲדָרִים פְּזוּרִים הֵם בְּכָל פֵּאוֹת שְׁמוֹתָם לֹא שֻׁנּוּ מֵהֶם בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם חִישׁ אוֹתָם הָשֵׁב לִנְוֵיהֶם רַב לָהֶם שְׂאֵת תְּלָאוֹת רָדָה בָם עֶבֶד עֲבָדִים וּבְלִבָּם הִכְנִיס פְּחָדִים רִיב רִיבָם מוֹשִׁיב יְחִידִים מִזֵּדִים אַנְשֵׁי קְנָאוֹת רָם נִשָּׂא יוֹשֵׁב כְּרוּבִים שׁוּר כִּבְשָׂה הִיא בֵּין זְאֵבִים הָחִישָׁה מִפְלָט וְלַיּוֹשְׁבִים כּוֹאֲבִים שְׁלַח רְפוּאוֹת אֵל כַּנָּה יְמִינְךָ נָטְעָה חוּסָה נָא צוּר לְהַרְגִּיעָהּ שִׂים כַּנָּה כַּנֵּס עַל גִּבְעָה הַשְׂבִּיעָה נְפָשׁוֹת צְמֵאוֹת אָרוּהָ כָּל עוֹבְרֵי דָרֶךְ שָׂמוּהָ מִרְמַס כָּל דּוֹרֵךְ רָדוּהָ זָרִים בְּפָרֶךְ כְּעֵרֶךְ אֲמָהוֹת כְּלוּאוֹת לֵיל וָיוֹם תִּזְכּוֹר צִירֶיהָ עַד פִּדְיוֹם תִּשְׁלַח אֵלֶיהָ אֵל אָיֹם קַבֵּץ בָּנֶיהָ עֵינֶיהָ לְךָ נְשׂוּאוֹת לָךְ דּוֹדִי אֶשְׁפְּכָה נַפְשִׁי בְּעוֹדִי אוֹדְךָ קְדוֹשִׁי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי שׁוּר רַחְשִׁי אֵל הַהוֹדָאוֹת חַזֵּק יַד יְמִינִי כַּצַּר וּשְׁלַח יָד לְהַכּוֹת אֶת צָר וּרְאֵה יָד הָיָה עִיר מִבְצָר הוּא אוֹצָר לְכוֹס וְקָאוֹת וְאַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת מֵחוֹמֵץ הִתְעִיב עֲלִילוֹת עוֹד שֶׁמֶץ וּבְנֵה הֵיכָלוֹת לַעֲלוֹת שָׁם וְלֵרָאוֹת |
|
'ימותי קלו כצבאות' הוא פיוט מִשל ר' ישראל נג'ארה (צפת-דמשק-עזה, מפנה המאות ה- 16-17), מגדולי הפייטנים בכל הדורות; שמו חתום בראשי המחרוזות (אותיות השם ישראל מופיעות פעמיים, ולאחריהן 'חזק ואמץ' במילות הפתיחה של שתי המחרוזות האחרונות). בספר שיריו 'זמירות ישראל' מיקם אותו המחבר במדור 'עולת תמיד', המוקדש – ככתוב בשער הספר – ל"רננים שונים לכל זמן בלי עת מוגבלת, כי אם יום יום אשר יעלה על לב כל גבר להודות לה' בפיו ובשפתיו שיר וזמרה". יש להניח כי אופיו זה של פיוטנו, שאכן אינו מוגבל לזמן ולמועד מסוים, תרם לכך שלימים שולב ב'שירת הבקשות' במנהג ספרד-ירושלים. ואכן, בשירתו של ר' ישראל נג'ארה אין נושאו של פיוט זה מיוחד לימים קבועים בשנה: כיסופי הגאולה הבוקעים מליבו הכאוב והסובל של הפייטן, המבכה את מר גורלם של ישראל בין האומות ומייחל לישועת הקדוש ברוך הוא, שבים ומופיעים כאן כבפיוטים רבים אחרים שלו. אך למרות שכיחות הופעת נושא זה ביצירתו, דומה שבכל פעם עולה בידו להעניק לו לבוש מיוחד, עדין ומלא-רגש; אוצר הדימויים הרחב בו עושה הפייטן שימוש, כמו גם הפיתוח הציורי של כל אחד מהם, מאפשרים לו לצייר את דמות ישראל בגלות בפיוטנו כך למשל: "שַׂמְתַּנִי בֵּין שִׁנֵּי גוּרִים / וַאֲנִי אוֹחִיל דְּרוֹרִים / חָנֵּנִי קַבֵּץ עֲדָרִים / פְּזוּרִים הֵם בְּכָל פֵּאוֹת". התמונה הרווחת למדי של ישראל הנתונים למשיסה בין שיני החיות ומצפים לחירות ולקיבוץ גלויות, מקבלת בטור מרובע זה עיצוב חד-פעמי כמעט על ידי שימושו היצירתי של הפייטן בשלושה מושגים מעולם החי וחריזתם זה בזה: "גוּרִים" – אריות (אומות העולם), "דְּרוֹרִים" – ציפורים חופשיות (המסמלות את תקוות השחרור של הדובר), ו"עֲדָרִים" – צאן (ישראל המפוזרים בין האומות); אולם לא תמונת טבע רגוע ושלו היא זו, כי אם תיאור רווי-מתח לעולמן של שֵׂיות אבודות הנסות מרודפיהן ומייחלות לחירותן – הוא העולם שביקש המשורר לקבוע בשירו כמין תפילה. |
| כותר |
ימותי קלו כצבאות |
|---|---|
| סולם |
מקאם: חוסיני |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
'ימותי קלו כצבאות' הוא פיוט מִשל ר' ישראל נג'ארה (צפת-דמשק-עזה, מפנה המאות ה- 16-17), מגדולי הפייטנים בכל הדורות
אולם לא תמונת טבע רגוע ושלו היא זו, כי אם תיאור רווי-מתח לעולמן של שֵׂיות אבודות הנסות מרודפיהן ומייחלות לחירותן – הוא העולם שביקש המשורר לקבוע בשירו כמין תפילה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
