ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
שמחם בבנין שלם (כל מקדש שביעי) / סימן משה שַׂמְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם בְּאוֹר פָּנֶיךָ תַּבְהִיקֵם, יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם: עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים, פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים, צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַהֲבַת תָּמִים. ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים: |
|
זהו הפיוט הראשון מתוך זמירות ליל שבת המושרים בפי יהודי אשכנז והוא מופיע כבר במחזור ויטרי (המאה ה-11) שנערך בידי אחד מתלמידיו של רש"י. במחזור ויטרי מופיע גם הבית האחרון של הפיוט, הפותח במלים: "קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר", ובכך משלים את האקרוסטיכון האלפא ביתי. בית זה נשמט מרוב הסידורים ובמקומו נוספה השורה: "ה' אלוהי ישראל תשועת עולמים", לצורך חתימת השיר. אופיים של רוב הלחנים מזכיר את הניגון של נוסח התפילה (גם בשל העובדה שהשיר אינו שקול), מה שעשוי להעיד אולי על קדמותו של הפיוט. כך מהווה הפיוט מעין חוליה מקשרת ומחברת בין התפילה לבין זמירות השבת, מעין ניגון של תפילה המטפס ועולה, ופותח כך את זמירות ליל שבת. המשורר משבח את שומרי השבת על מגוון הלכותיה, ומרחיב בתיאור שכרם הטוב. לצד גאולת ירושלים ובית המקדש העתידיים, מייחדים את התיאורים של חווית השבת היסודות הקדומים, השאובים מראשיתו האידיאלית של העולם – מגן עדן. בולטים גם ביטויי אור וזיו ייחודיים: "באור פניך תבהיקם"; "צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים", ועולה תמונה של גאולה עתידית ממנה זוכים שומרי השבת לטעום גם בהווה. |
| • כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ – כל מי שמקדש את השבת כפי שנכון לקדשה. • כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ – כל מי ששומר שבת כהלכה ונמנע מלחללה. • שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ – מקבל שכר רב על מעשיו. • אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ – פסוק מבמדבר א, נב, המתאר את חנייתו המסודרת של העם. כאן מטעים השיבוץ את הסדר הנינוח של ישראל בשבת, היושבים במקומותיהם. נראה שיש כאן רמז להימנעות מיציאה מתחום שבת. • הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל – המחכים לבנין המקדש. • כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל – כמקבלי התורה. נחליאל ומתנה הם שמם של שתי תחנות במסעותיהם של בני ישראל במדבר. המדרש דורש את שמם בהקשר לתורה: "מאי דכתיב (במדבר כא יח-יט) 'וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת' - אמר ליה: אם אדם משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו - תורה ניתנה לו במתנה, וכיון שניתנה לו במתנה - נחלו אל, שנאמר וממתנה נחליאל" (עירובין נד, ע"א). • גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ – התפללו. • בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל – פסוק הוא ממלכים א ח, נו. • הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא – מוסיפים זמן על השבת אחרי זמן צאתה ולפני זמן קבלתה. • וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ – מקפידים על הלכות ערובי תחומין וערובי חצרות. • זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ – פסוק הוא מתהלים קיח, כד. • זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה – זכרו את מצוות שבת הנלמדת ונגרסת מתוך תורת משה. • חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה – השבת חקוקה בין הימים ככלה העומדת בין רעותיה. • טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ וִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה – ישראל ינחלוה ויקדשוה. המשך הפסוק ניתן לשתי פרשנויות: א. יקדשוה לפי ציוויו של ה', הכל-יכול, עושה -כל. ב. יקדשוה במאמר – כלומר בקידוש, המופיע לאחר המלים "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד..." ותחילת הקידוש היא הפסוק החותם בית זה - • וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה – פסוק מבראשית ב, א. • כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ – בצו ה' וחוקו. • כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ – פסוק משמות יב, מז. הפסוק במקור מתייחס לקרבן הפסח, וכאן הוא מוסב אל השבת. • מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם – אף שאתה אל קנא ונוקם, אנו מבקשים שתרעיף על יודעיך-עובדיך חסד. • נוֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – שומרי השבת. • שַׂמְּחֵם – את שומרי השבת. • זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם – המקיימים את ציוויה, המנוסחים כאן לפי פתיחת הדיבר על השבת בשמות ובדברים – זכור ושמור. • שָׁלֵם – אחד משמותיה הקדומים של ירושלים. • בְּבִנְיַן שָׁלֵם – צירוף דו-משמעי: בבנין ירושלים ובבנין מושלם, כלומר בבנינו הגמור של המקדש. • תַּבְהִיקֵם – תאיר את שומרי השבת. • יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם – פסוק הוא מתהלים לו, ט. ירוו וישבעו מטוב בית המקדש ומנחל העדנים, הרומז כנראה לנהר שבגן עדן. • עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים – עזור לעולם לאלו השובתים ביום השביעי ממלאכות החריש והקציר. • פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – שומרי השבת מקפידים לא ללכת בשבת במהירות כפי שהם הולכים בחול (לפי הגמרא בשבת קיג ע"ב). • סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים – סועדים בשבת שלוש סעודות, כפי הציווי. • תַּצְהִיר – תאיר. • כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים – לפי חז"ל בששת ימי בראשית האיר את העולם אור גדול מאור החמה ומאור הלבנה. בעקבות חטא האדם מיעט הקב"ה את האור וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. הבטחת אור זה לעתיד נשענת על הפסוק: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא. (ישעיה ל, כו) • ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים – פסוק משמואל א יד, מא. משמעו כאן: ה', תן לתמים, כלומר לשומרי שבת את המגיע להם. • ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים – ה' הוא מושיעם של ישראל לעולם. |
| כותר |
שמחם בבנין שלם (כל מקדש שביעי) |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
