|
הנני העני ממעש הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁדַּי אָיֹם וְנוֹרָא הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי וְנָא אַל תַּפְשִׁיעֵם בְּחַטֹּאתַי וְאַל תְּחַיְּבֵם בַּעֲווֹנוֹתַי כִּי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אָנִי וְאַל יִכָּלְמוּ בִפְשָׁעַי וְאַל יֵבוֹשׁוּ בִי וְאַל אֵבוֹשׁ בָּם וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וְקוֹלוֹ נָעִים וּמְעוּרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת וְתִגְעַר בְּשָׂטָן לְבַל יַשְׂטִינֵנִי וִיהִי נָא דִגְלֵנוּ (נ"א דִּלּוּגֵנוּ) עָלֶיךָ אַהֲבָה וּפְשָׁעֵינוּ תְּכַסֶּה בְּאַהֲבָה וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ וְאַל יְהִי שׁוּם מִכְשׁוֹל בִּתְפִלָּתִי וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שֶׁכָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם פּוֹעֲלֵי תְפִלּוֹת יָבִיאוּ תְפִלָּתִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וְיָפִיצוּ אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ בַּעֲבוּר כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים וּבַעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה |
|
'הנני העני ממעש' היא תפילה מיוחדת לשליח ציבור, הנאמרת בקהילות האשכנזיות קודם שמתחיל שליח הציבור לעבור לפני התיבה בתפילות מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים. בתפילה זו עומד שליח הציבור על הפער שבין אישיותו על פגמיה וחסריה לבין תפקידו הכבד, בייצוג הציבור לפני הקדוש ברוך הוא. כבר במקרא מצוי הרעיון שהאדם הצדיק יכול להתפלל אף על אחרים. רעיון זה מתחיל להתמסד סביב תפקידו של החזן או בעל התפילה בעולמם של התנאים. במסכת תענית, בהקשר של נסיבות מצוקה ציבורית, נדרש משליחו של הציבור להיות בעל תכונות אישיות נעלות. לצד מודעותו של שליח הציבור לכך שהוא מייצג ציבור בפנייתו אל ה', הוא מודע גם לתפקידו החשוב ולעתים המכריע בהובלת התפילה. בידו מסורים יסודות שונים המעצבים את צורתה של התפילה: הוא מכתיב את קצב התפילה, הוא קובע את נעימות התפילה ושיריה, ובכך כמובן את האווירה בבית הכנסת, הוא עשוי לעודד את הקהל להיות שותפים פעילים, או להעצים את קטעי הסולו המוסיקליים שלו ועוד. בהשראתו יכול החזן להאציל מכוחו על תפילתו של כל פרט בקהל. תפילת 'הנני העני ממעש', בעומדה בראש השנה (שחל להיות בימות החול) מיד אחרי התקיעות הראשונות (תקיעות דמיושב), נאמרת בזמן משמעותי ביותר, ברגעים של פתיחת הלב לקראת התפילה המרכזית או לפחות הארוכה ביותר בימים הנוראים. אמנם זו תפילה ספציפית מאוד, ההולמת באופן מדויק רק את צרכיו של אדם אחד מתוך הציבור, ובכל זאת, גילוי הלב האישי של שליח הציבור בפני קהלו, גם אם במנהגים מסוימים קטעים ממנו אומר שליח הציבור בלחש, מהדהד בלבו של כל אחד מהמתפללים ומעורר בו את חשבון נפשו הוא. אופיה האינטימי, החרד והרוטט של תפילה זו מהווה מנוף חוויתי לקראת תפילת הלחש הבאה בעקבותיה. |
| • הֶעָנִי מִמַּעַשׂ – שיש בי רק מעט מעשים (טובים). • נִרְעַשׁ – הומה, נרגש. • יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל – כינוי לה', לפי הפסוק מתהלים כב, ד וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, המתפרש (ברש"י) כמי שיושב לשמוע את תהלותיו מפיות ישראל, או (בפירושו של ר' אברהם אבן עזרא) כמי שיושב בתוך תהלותיהם של ישראל. • מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל – מאימתו של ה' בדין. • עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי – זוהי תפילתו של שליח הציבור. • כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ – ראוי להיות שליח ציבור. • לָכֵן – בכל זאת. • אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב – בכינויים אלו מכונה ה' בראש תפילות העמידה. • ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן – זוהי ראשית רשימת מדות הרחמים של הקדוש ברוך הוא, שאותן העביר לפני משה בנקרת הצור. ראו שמות לד, ו-ז. • שַׁדַּי – אחד משמות ה'. • אָיֹם וְנוֹרָא – מטיל יראה ופחד. • הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי – הצלח את תפילתי כשליח הציבור. • תַּפְשִׁיעֵם... תְּחַיְּבֵם – אל תחשיב את הציבור לחוטאים. • בְּחַטֹּאתַי – בגלל חטאי. • כִּי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אָנִי – ייתכן שמהדהד כאן ווידויו של דוד לאחר שבא אל בת שבע, המופיע בתהלים נא, ה כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. • יִכָּלְמוּ... יֵבוֹשׁוּ – (הציבור) יתביישו. • וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל – כתיאור המובא במשנה תענית ב, ב לגבי שליח הציבור כאשר הציבור מתענים: עָמְדוּ בִתְפִלָּה, מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל, וְיֶשׁ לוֹ בָנִים, וּבֵיתוֹ רֵיקָם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה. • וְרָגִיל – ויודע היטב את סדר התפילות. • וּפִרְקוֹ נָאֶה – בגרותו נאה, לא יצא עליו שם רע עד בגרותו. • וּפִרְקוֹ נָאֶה... וְקוֹלוֹ נָעִים – תנאים אלו עבור שליח ציבור מופיעים בברייתא המובאת בבבלי, תענית טז ע"א "...ופרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב...". • וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל – מסמל בגרות ובשלות. לא ברור מקורו בהקשר של שליח ציבור. • וּמְעוּרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת – היודע כיצד לנהוג בבני אדם, לפי דברי חכמים בבבלי, כתובות יז ע"א "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות". • וְתִגְעַר בְּשָׂטָן לְבַל יַשְׂטִינֵנִי – אל תאפשר לשטן להפריע את תפילתי. מקור הביטוי בדברי ה' אל השטן בחזיונו של זכריה (ג, ב): יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ. • וִיהִי נָא דִגְלֵנוּ עָלֶיךָ אַהֲבָה – נאהב אותך, לפי שיר השירים ב, ד הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. • ובנוסח אחר - וִיהִי נָא דִּלּוּגֵנוּ עָלֶיךָ אַהֲבָה – לפי דרשת הפסוק משיר השירים (בשיר השירים רבה ב, טו), האומרת שאף על עם הארץ הקורא בתורה תוך שהוא מדלג אותיות ומחליף אותן זו בזו, אומר הקדוש ברוך הוא "ודילוגו עלי אהבה" - אני מקבל אף את דילוגיו. כאן שליח הציבור מבקש שה' יקבל את תפילתו, אף אם יפלו שגיאות באמירת מלות התפילה. • וּפְשָׁעֵינוּ תְּכַסֶּה בְּאַהֲבָה – תכפר על חטאינו באהבתך. מקור הביטוי בפסוק ממשלי י, יב: שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה. • וְכָל צָרוֹת... הֲפָךְ... לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה... וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ – לפי זכריה ח, יט: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. • הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן – אף אלה מכינויי ה' הנאמרים בפתיחת תפילת עמידה. • אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה – בשם זה התוודע ה' אל משה בסנה, כפי שנאמר בשמות ג, יד. • הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם פּוֹעֲלֵי תְפִלּוֹת... – לפי רעיון מדרשי, המופיע במדרש תהלים יט, בשמות רבה כא, ד, ובמקומות נוספים, היו מלאכים ממונים על התפילות, והיו נוטלים את התפילות ועושים אותן עטרות ונותנים אותן בראש הקדוש ברוך הוא. • בַּעֲבוּר כָּל הַצַּדִּיקִים... – בשל זכויותיהם של הצדיקים. • וּבַעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל – כפי שנאמר בשמואל א יב, כב כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל... • כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה – זוהי חתימת ברכת שומע תפילה בתפילת העמידה של ימות החול, לפי נוסח ספרד ואשכנז, אלא שהושמט כאן ממטבע הברכה שם ה'. |
| כותר |
הנני העני ממעש |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים;פסח;ראש השנה |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
