עלינו הגדול / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנה
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם־אֵלֶּה: הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים: שׁוּבָה ה' אֶת־שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב: הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ־הַזָּרַע בֹּא־יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
מזמור זה, שנוהגים לשיר לפי מנהג אשכנז לפני ברכת המזון בסעודות שמחה ובסעודות בימים שלא נאמר בהם "תחנון", מעלה את תקוות הגאולה על ראש שמחת הסועדים. זהו אחד מחמשה עשר מזמורי תהלים שכותרתם היא שיר המעלות (או למעלות), שהתקשרו בתודעתם של חכמי המשנה והתלמוד למעלות בית המקדש – אם למדרגות, שעליהן עמדו הלויים ושרו וניגנו מזמורים אלו (משנה סוכה ה, ד), ואם להעלאתה המווסתת של התהום תוך כדי שירת מזמורים אלו על ידי דוד, בהכינו את התשתית לבניית המקדש (בבלי, סוכה נג ע"א-ע"ב). |
כותר |
תהלים קכו: שיר המעלות בשוב ה' |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
מזמור זה, שנוהגים לשיר לפי מנהג אשכנז לפני ברכת המזון בסעודות שמחה ובסעודות בימים שלא נאמר בהם "תחנון", מעלה את תקוות הגאולה על ראש שמחת הסועדים. זהו אחד מחמשה עשר מזמורי תהלים שכותרתם היא שיר המעלות (או למעלות), שהתקשרו בתודעתם של חכמי המשנה והתלמוד למעלות בית המקדש - אם למדרגות, שעליהן עמדו הלויים ושרו וניגנו מזמורים אלו (משנה סוכה ה, ד), ואם להעלאתה המווסתת של התהום תוך כדי שירת מזמורים אלו על ידי דוד, בהכינו את התשתית לבניית המקדש (בבלי, סוכה נג ע"א-ע"ב).
המזמור אפוף בכמיהה לשיבת ציון. בשל העמימות של לשונו לא ברור אם בשלושת פסוקיו הראשונים מדובר על זכרון עבר או על חזון העתיד. בחלק זה של המזמור מתוארת מציאות הגאולה כפנטסטית כל כך, שכדי לוודא שאין היא בגדר חלום צריכים הגאולים לשמוע את הקול הזר, של הגויים, המאשרים שה' הגדיל לעשות עם בני ציון. בשלושת פסוקיו האחרונים מובעת בקשה מפורשת לשיבת ציון (או להשלמת פעולת השיבה, אם מדובר בחלק הראשון בזמן עבר). הדימויים בחלק זה של המזמור לקוחים מעולמם החקלאי של יושבי הארץ - אפיקי הנגב המתמלאים במים שוטפים לפתע, קושי הזריעה והספקות הנלווים אליה וחדוות קצירת הפירות. היו שפירשו עניינים אלו כפשוטם, כמשאלה על תנובתה החקלאית של הארץ, ואף את שבות הארץ - על דרך זו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?