audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה דניאל אשכנזי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יעוף חלומי
מעגל השנה לכל עת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • יָעוּף חֲלוֹמִי וְיֻדַּד חֶזְיוֹנִי - חלומותי ומחשבותי נודדים אל מחמד עיני (המוזכר בשורה הבאה), הוא הקב"ה. הלשון עפ"י איוב כ, ח: כַּחֲלוֹם יָעוּף וְלֹא יִמְצָאוּהוּ וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָיְלָה. • בִּנְטוֹת זְמָמִי אַחַר מַחְמַד עֵינִי - מחשבותי נוטות אל מחמד עיני, האהוב, הקב"ה. • בָּרַח מֵעִמִּי וְנָטַשׁ מְעוֹנִי - השכינה כבר לא שורה בבית המקדש, הדוד והרעיה מרוחקים זה מזו בגלות. • לוֹ שָׁאֲפָה נִכְסְפָה - נפשי נכספת ומתגעגעת אל הקב"ה, עפ" תהילים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • שָׁאַלְתִּי אֶל כָּל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ יַחְדָּו - הרעיה מחפשת את דודה ושואלת עוברי דרכים אם ראוהו. הדהוד של חיפוש הרעיה את אהובה בשיר השירים (ד, ו-ז): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי. מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת. • אִם רָאוּ אֶשְׁכּוֹל כֹּפֶר - אשכול כופר הוא כינוי לדוד בשיר השירים א, יד: אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. כופר הוא סוג של בושם שהיה צומח באשכולות. • טוֹבִים דּוֹדָיו - עפ"י שיר השירים, א, ב: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. • שָׂבַעְתִּי שְׁכוֹל וְאַלְמוֹן - הרעיה מתארת את מצבה כשכולה ואלמנה גם יחד, דבר המעצים את תחושת האבל והבדידות. עפ"י ישעיהו מז, ט: וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד שְׁכוֹל וְאַלְמֹן... • אָן פָּנָה - איה הוא, כפי ששואלות בנות ירושלים את הרעיה בשיר השירים ו, א: אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ. • מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי - הרעיה מסרבת להתנחם על לכתו של אהובה. שיבוץ מתהלים עז, ג: בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי. אולם ברקע מהדהדים אבלה של רחל על בניה ואבלו של יעקב על יוסף בנו. על שניהם נאמר כי מאנו להתנחם. כך על יעקב: וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו (בראשית לז, לה); וכך על רחל: קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ (ירמיהו לא, יד). • רוּחִי לוֹ אוֹמַר וּזְמָמִי אַבִּיעַ - אומר לו את מחשבותי ואת אשר על לבי. זממי במשמעות של מחשבות. • עַד אָן - עד מתי. • בֶּן אוֹמָר - אוֹמָר הוא שמו של אחד מאלופי עֵשו (ראו בראשית לו, טו) והוא מסמל פה את אומות העולם. • יַשְׁקֵנִי גָבִיעַ רֹאשׁ וְלַעַן מָר - ישקה אותי כוס של צרות ויסורים. ראש ולענה הם צמחים מרים. הדימוי של צרות ככוס תרעלה מופיע בישעיהו נא, יז: הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה' אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית. • עַד אָן לִי יַשְׂבִּיעַ יְשׁוּעָה - מתי ישביע את נפשי ויושיע אותי. • כִּי שָׂבְעָה בְּרָעוֹת נַפְשִׁי - עפ"י תהילים פח, ד: כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ. • אֱהֶמֶה בִשְׁבִי - בשבי הגלות, אשמיע קולות של צער וכאב, כיונה הומה. • כִּי נָד אוֹהֲבִי - דודי, האל, נדד מעימי. • וְנַפְשׁוֹ בִּי בָחַל - מלשון בחילה, מיאוס. • רָדָה בִי אוֹיְבִי - אויבי מושלים בי ומציקים לי בגלות. • וּבָעַר בִּי גַחַל - ומבעירים בי אש, הן אש במובן הפיזי והן במובן הסמלי. בעירה של כעס וכאב. • נַעֲלָה - פניה לאל שהוא מרומם ונישא. • גְאָלָה, קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי - גאל את נפשי בקרבתך אליה. המשורר משבץ פה במהופך את חלקו הראשון של הפסוק בתהלים סט, יט: קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי. והוא עושה זאת בצורה מתוחכמת ביותר, הן כדי לחרוז את המילה גאלה עם המילה נעלה שקדמה לה, והן בשל הצורך לסיים את הבית במילה: נפשי, כפי שמסתיים כל בית בפיוט. • לָמָּה דוֹד תִּזְנַח - כפי שאומר המשורר בתהלים פח, טו: לָמָה ה' תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. • יוֹנָתְךָ - יונה הוא כינוי לכנסת ישראל. כפי שמופיע למשל בבבלי שבת קל, ע"א: "...דדמיא כנסת ישראל ליונה שנאמר (תהילים סח) 'כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ'. מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצוות מגינות עליהן...". • בַּת הוֹרִים - ליונה הזו, לעם ישראל, יש הורים. זאת בניגוד למה שהביעה הרעיה קודם, כאילו היא שכולה ואלמה כאחת. כאן רוצה להזכיר לקב"ה שעם ישראל הם בניו. • וְנִדָּח מֵעָרִים - עם ישראל, שעריו שוממות, והוא הודח מהן ושרוי בגלות. • עַד אָן אוֹיְבִי נָח - עד מתי ישב אויבי בשקט ובשלוה בעוד עם ישראל נע ונד בגלות. • שׁוֹקֵט עַל שְׁמָרִים - הביטוי שוקט על שמרים נזכר בירמיהו יח, מא, לגבי מואב: שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר . ה"מצודת דוד" מפרש שם את הביטוי "שוקט על שמריו": "מעת היה לעם ישב בשלוה והיה שוקט ומונח במקומו כיין הנח על שמריו שאינו מפיג טעמו". • הַגֵּד לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי - עפ"י שיר השירים א, ז: הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם... • חַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת אַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת - המשורר מבקש מהאל שיחזק וינחם את עמו. עפ"י ישעיהו לה, ג: חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ. • נִגְרָשׁוֹת - מלשון גירושין, כביכול גורשו מפניך. עפ"י יונה ב, ה: וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ. • אֵל גּוֹיִם - האל שמולך על כל הגויים והעמים. • צוּר מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת - האל שמעשיו מופלאים ונוראים. צור אף הוא כינוי לאל המבטא את חוזקו. • חִכִּיתִי קִוִּיתִי קִוְּתָה נַפְשִׁי - עפ"י תהלים קל, ה: קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?