audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר שיר לאילת אהבים
מעגל החיים הולדת הבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • לְאַיֶּלֶת אֲהָבִים יַעֲלַת חֵן – לפי הפסוק המדבר באשת הנעורים במשלי ה, יט: אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. פסוק זה נדרש על התורה (עירובין נד ע"ב; כתובות עז ע"ב, מדרש משלי ה ובמקורות חז"ליים נוספים) אך כאן נראה שהמשורר מתייחס בביטויים אלו לכנסת ישראל (לפי הזוהר ח"ג כא ע"ב). המשתמשים בפיוט בהקשר של שמחת הולדת הבת מכוונים בהם לילדה הנולדת.
    • בַּת נְדִיבִים – לפי שיר השירים ז, ב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. לפי הפרשנות המסורתית של שיר השירים נדרשת בת הנדיבים כעם ישראל, שהוא כבתו של אברהם אבינו, שנקרא נדיב (לפי סוכה מט ע"ב; חגיגה ג ע"א; מדרש שיר השירים רבה ז, ה ומדרשים אחרים). לפי הזוהר (וילך רפו, ע"א) האבות נקראים נדיבים.
    • וּפָנֶיהָ לְהָבִים – פניה מוארים או אדומים כלהבה. עפ"י הלשון בישעיהו יג, ח וְנִבְהָלוּ צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם.
    • מִשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ – לבושה משובץ בזהב, כפי שמתוארת האשה המובלת אל המלך בתהלים מה, יד: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.
    • לַעֲטֶרֶת הַתִּפְאֶרֶת – האשה מדומה לכתר מפואר. דימוי כזה לציון כאשה מופיע בישעיהו סב, ג: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.
    • מַמְלֶכֶת עוֹלָם גְּבֶרֶת – תהיי ראש לממלכות, לפי הביטוי המופיע ביחס לכשדים בישעיהו מז, ה: שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת.
    • יָהּ – ה'.
    • פְּדֵה מִמַּאֲסֶרֶת – הצל ממאסר, מהגלות.
    • מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ תְּרַחֵם – רחם על ארצה ומקומה, כפי שמבטיח הנביא ירמיהו ל, יח: כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב.
    • וַאֲבֵלֶיהָ תְּנַחֵם – כפי שנאמר בישעיהו סא, ג: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה...
    • צוּר – סלע, כינוי לה'.
    • רְעֵה צֹאנְךָ – השגח על עמך, כפי שמבקש מיכה ז, יד: רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם.
    • וְתַנְחֵם – ותדריך אותם.
    • שׁוֹכֵן עֲלִיָּה – כינוי לה', שמקומו בעליונים, כפי שנאמר בתהלים קד, ג: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
    • צְבִיָּה – דימוי לכנסת ישראל, לפי כינויו של הקדוש ברוך הוא בשיר השירים 'צבי', למשל בפסוק משיר השירים ב, ט דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים...
    • הַעֲלֵה שׁוֹכֵן עֲלִיָּה הַרְרֵי צִיּוֹן צְבִיָּה – ה', העלה את עם ישראל לציון.
    • בֵּין מְלָכוֹת... וַעֲלָמוֹת... הִלְּלוּהָ כָּל בְּנוֹת צִיּוֹן אִשְּׁרוּהָ – היא מהוללת בהשוואה לכל האחרות. לפי שיר השירים ו, ח-ט שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר: אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ.
    • נָאוָה – נאה, כמו שהיא מתוארת בשיר השירים א, ה: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, וכן שם ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.
    • בָּרָה כַחַמָּה – טהורה ומוארת כשמש, כפי שנאמר בשיר השירים ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה...
    • דָּמְתָה לְתָמָר בְּקוֹמָה – גבוהה ותמירה כדקל של תמרים, לפי שיר השירים ז, ח זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר...
    • חוּר וְאַרְגָּמָן וְרִקְמָה – בדים איכותיים ויקרים, שחלקם שימשו למלאכת המשכן (ראו שמות לה, לה למשל) וחלקם קישטו את שושן הבירה במשתאותיו של אחשורוש (ראו אסתר א, ו).
    • לְּשׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים – שושנה הגדלה בעמק, במקום חבוי. כך מכנה עצמה הרעיה בשיר השירים ב, א: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים.
    • בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים – בחוצות, וכאן הכוונה לגלות. עפ"י דברי הרעיה בשיר השירים ג, א-ב: עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.
    • מַה לְּשׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים – מה עושה האשה הצנועה והנחבאת בחוצות? מה עושה כנסת ישראל בגלות?
    • גַּרְגְּרוֹתֶיהָ עֲנָקִים – צוארה מקושט בתכשיטים, לפי משלי א, ט: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ.
    • זָהֳרֵי לֶחְיָהּ כְּסַפִּיר – לחיה בוהק ומאיר כאבן היקרה, ספיר.
    • יַהַלְמוּ יַהְלוֹם וְסַפִּיר – יש המציעים את הגרסה 'יהלמו הלום כשמיר'. השמיר חזק יותר מאבן הצור. לפי זה משמעות המלה 'יהלמו' – יכו ויפוצצו. והמשפט כולו מדבר על עוצמת זהרי לחייה ההולם ומפוצץ אפילו חומרים קשים כיהלום וכשמיר.
    • לַכְּפִיר – לאריה.
    • אֵם לָאַרְיֵה אֵם לַכְּפִיר – היא עצומה וחזקה כלביאה.
    • לֵב חֲשׁוּקֶיהָ תְּפַלַּח – תפגע במי שתרצה מבין אויביה.
    • עֵת קְצִירֶיהָ תְּשַׁלַּח – בעתיד, כאשר יגיע זמן שפע ברכתה, כפי שהיא מתוארת במזמורו של אסף בתהלים פ, יב תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד יָם וְאֶל נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ.
    • כִּי דוֹדֶיהָ מוֹר מְמֻלָּח – אהבתה היא כבשמים משומרים.
    • טוּר אֹדֶם... יַהֲלוֹם פִּטְדָה – שורה של אבנים יקרות, כאבני החושן שלבש הכהן הגדול על החזה, כפי שמתואר בשמות לט, י-יא: וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם...
    • וְתֻמִּים – שם ה' שהיה מצוי בין קפלי החושן, ושבאמצעותו ידע הכהן את רצון האל מכונה אורים ותומים. ראו שמות כח, ל.
    • שָׂם חֲבָלִים בַּנְּעִימִים – שם חלקי בנעימים, הנעים לי. לפי תהלים טז, ו: חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי.
    • בָּאַרְמוֹן – בבית המקדש, הקרוי ארמון בפסוק שהוזכר לעיל מירמיה ל, יח: ...הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב.
    • אַהֲרֹן יָרוֹן בַּהֲמוֹן – הכהן הגדול ישמח בתוך קהל הלוויים וישראל.
    • בַּהֲמוֹן פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן – תוך המית הפעמונים והרימונים שנעשו בשולי מעילו ושהיו משמיעים קול, כפי שנאמר בשמות כח, לד–לה: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב: וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת.
    • בֵּין כְּתֵפָיו הָאֲבָנִים – בין כתפי הכהן הגדול היו אבני מילואים ששימשו כאבני זיכרון לבני ישראל, שהיו עשויים משבצות זהב, כפי שנאמר בשמות כח יב-יג: וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן. וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב.
    • בַּאֲרוֹן קֹדֶשׁ נְתוּנִים – כנראה כך מכונה כאן החושן.
    • אַחֲרָיו שָׂרִים וּסְגָנִים – את הכהן הגדול ליוו חשובי העם (הביטוי בהקשר אחר מצוי בעזרא ט, ב).


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?