audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה שמעון דרמון
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו לוי סודרי
  • 3.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 4.
    עכשווי - ישראל יהושע אנגלמן
  • 5.
    עכשווי - ישראל שרה אלחיאני
  • 6.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר על אהבתך אשתה גביעי
מעגל השנה לכל עת;מוצאי שבת;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • עַל אַהֲבָתְךָ – השבת מסמלת את אהבת האל לברואיו ואהבת הברואים לאל. המלה אהבה מופיעה בקידוש ובתפילות השבת.
    • אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי – בקידוש שמקדשים על היין.
    • שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְׁבִיעִי – ר' יהודה הלוי מברך את השבת לשלום פעמיים מתוך שמחת המפגש המחודש עם השבת לה ציפה במשך ימות החול.
    • שֵׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה לָךְ כַּעֲבָדִים – ימי החול, ימי המעשה, הם כעבדים לשבת וטפלים ביחס אליה.
    • אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם אֶשְׂבַּע נְדוֹדִים – העבודה בימות החול מרחיקה את המשורר מהשבת ושנתו נודדת מגעגועים לשבת, או שנפשו לא מוצאת מנוחה ומחשבתו נודדת במחשבות על השבת. ע"פ איוב ז, ד: אִם שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד עָרֶב וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף.
    • כֻּלָם בְּעֵינַי הֵם כְּיָמִים אֲחָדִים – מרוב ערגתו לשבת ימי השבוע חולפים מהר, כמסופר על יעקב אבינו שעבד שבע שנים על מנת לזכות ברחל (בראשית כט, כ): וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ.
    • יוֹם שַׁעֲשׁוּעִים – השבת היא יום עונג ושמחה.
    • אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן... לַעֲרוֹךְ לְיוֹם שַׁבַּת הַמַּעֲרָכָה – כבר מיום ראשון מתחילה ההיערכות וההכנה לשבת הבאה, ומזכירים בו את השבת הבאה שכן ספירת הימים מתיחסת אף היא לשבת – יום ראשון נקרא יום אחד בשבת, יום ב' יום שני בשבת וכן הלאה. וכך מתואר במדרש (מכילתא יתרו פרשה ז): "זכור את יום השבת לקדשו, תהא זוכרו מאחד בשבת שאם יתמנה לך מנה יפה תהא מתקנו לשם שבת. רבי יצחק אומר: לא תהא מונה כדרך שאחרים מונין אלא תהא מונה לשם שבת".
    • כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם שָׂם הַבְּרָכָה – יום השבת הוא מקור הברכה לעולם, והלשון פה היא רמז למרה, שם נצטוו בני ישראל על מצוות השבת (שמות טו, כה): שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ.
    • אַתָה מְנַת חֶלְקִי מִכָּל יְגִיעִי – השבת היא מנוחתו ונחמתו של האדם מכל עמלו, עפ"י תהלים טז, ה: ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
    • מָאוֹר לְיוֹם קָדְשִׁי מֵאוֹר קְדוֹשִׁי – הקב"ה חשב לגנוז את אור הבריאה והשאירה לכבוד השבת, כמתואר במדרש (בראשית רבה פרשה יא): "ויברך אלוהים, ביקש הקב"ה לגנוז את האורה וחלק כבוד לשבת, הה"ד [זה הוא שכתוב] ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, ברכו באורה".
    • יָרֵחַ וְכוֹכָבִים קִנְּאוּ בְשִׁמְשִׁי – השמש היא השבת המאירה, הירח והכוכבים הם ימות השבוע, המקנאים ומתבטלים אל מול השבת.
    • מַה לִי לְיוֹם שֵׁנִי אוֹ לַשְּׁלִישִׁי – אין משמעות לימים אלה בפני עצמם אלא כימים שאור השמש השבת מוקרן אליהם.
    • יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו יוֹם הָרְבִיעִי – גם יום רביעי, שבו נבראו המאורות, אינו מאיר אלא רק בזיקה לשבת – אור השבת מאיר עד יום שלישי ומיום רביעי כבר מחכים לאור השבת הבאה, עפ"י בבלי פסחים קו, ע"א: "אמרי בני [אמרו בניו של] רבי חייא: מי שלא הבדיל במוצאי שבת – מבדיל והולך בכל השבת [השבוע] כולו. ועד כמה? – אמר רבי זירא: עד רביעי בשבת". מי שלא הבדיל במוצאי שבת יכול להבדיל עד יום שלישי בערב שעד אז מרגישים עדיין את השבת הקודמת.
    • אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב מִיּוֹם חֲמִישִׁי – ימי השבוע מדומים לגלות והשבת לגאולה – ביום חמישי מתחילים להרגיש ולשמוע את בשורת הגאולה של השבת המתקרבת. הלשון עפ"י ישעיהו נב, ז: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
    • כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה חֹפֶשׁ לְנַפְשִׁי – הבשורה והידיעה כי מחר בערב תיכנס השבת, מנחמת.
    • יוֹם לַעֲבוֹדָתִי עֶרֶב לְחָפְשִׁי – ביום שישי בבוקר עדיין עובדים אך בערב כבר יוצאים לחופשה מעבדות ימי השבוע. ומרמז לעבד עברי שבשנת השבע, שנת השמיטה, יוצא לחופשי (שמות כא, א): שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. ומדמה את ימות השבוע לשש שנות העבדות ואת השבת לשנת השבע בה יוצאים עבדים לחופשי.
    • קָרוּא אֱלֵי שֻׁלְחָן – אהיה קרוא ומזומן לשולחן הערוך לכבוד שבת.
    • מַלְכִּי וְרוֹעִי – הקב"ה המכונה רועה, המגן ודואג לצאנו, עם ישראל, הלשון עפ"י תהלים כג, א: ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר.
    • אֶמְצָא לְיוֹם שִׁשִּׁי נַפְשִׁי שְׂמֵחָה – על אף שעובד ביום השישי נפשו שמחה ומצפה לקראת השבת.
    • כִּי קָרְבָה אֵלַי עֵת הַמְנוּחָה – יום השבת, שהביא את המנוחה לעולם. על כך רש"י לבראשית ב, ב: "ויכל אלהים ביום השביעי – מה היה העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה".
    • אִם נָע וָנָד אֵלֵךְ אֶמְצָא מְנוּחָה – בשבת המתקרבת אנוח מנדודי.
    • עֶרֶב וְאֶשְׁכְּחָה נוֹדִי וְנוֹעִי – כשמעריב היום שוכח מנדודיו מכילתא פרשה ז: שבות ממחשבת עבודה ואומר אם תשיב משבת רגליך ואומר אז תתענג על יי'.
    • מַה נָעֲמָה לִי עֵת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – עת בין השמשות (הזמן שהוא ספק יום ספק לילה) נעימה שאז מתחיל להרגיש את השבת עצמה.
    • לִרְאוֹת בְּיוֹם שַׁבַּת פָּנִים חֲדָשׁוֹת – עם כניסת השבת מקבלים מאור פנים, עפ"י בראשית רבה פרשה יא: "ויברך אלוהים, ברכו באור פניו של אדם, קדשו באור פניו של אדם. לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת, כמו שהוא דומה בשבת".
    • גִילוּ בְּתַפּוּחִים הַרְבּוּ אֲשִׁישׁוֹת – אשישות הן מיני מאכל. בשבת מתענגים ושמחים במאכלים מיוחדים. הלשון עפ"י שיר השירים ב, ה: סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים.
    • זֶה יוֹם מְנוּחָה זֶה דּוֹדִי וְרֵעִי – השבת היא הזמן בו נפגשים הרעיה והדוד, האדם עם האל. הלשון עפ"י שיר השירים ה, טז: חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם.
    • אָשִׁיר לְךָ שַׁבַּת שִׁיר הַיְדִידוֹת – אשיר לשבת שיר אהבה, עפ"י תהלים מה, א: מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת. השבת היא בת הזוג של ישראל ובשבת, עת האיחוד, שר לה בן הזוג שירי אהבה. על פי בראשית רבה פרשה יא: "תני [שונה] ר"ש בן יוחאי, אמרה שבת לפני הקב"ה: רבש"ע, לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג. א"ל הקב"ה, כנסת ישראל היא בן זוגך".
    • גַם יָאֲתָה לָךְ אַתְ – גם נאה לך השיר שאשיר לך.
    • יוֹם הַחֲמוּדוֹת – מלשון נחמד ויקר.
    • יוֹם תַעֲנוּגִים יוֹם שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת – השבת היא יום עונג ומצווים לאכול בו שלוש סעודות.
    • תַּעֲנוּג לְשֻׁלְחָנִי תַּעֲנוּג יְצוּעִי – תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד בתניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. מקיום עונג שבת נעשה על ידי סעודות השבת והתיחדות בני הזוג.
    • עִמָּךְ מְקוֹר תּוֹרָה עִמָּךְ נְהוֹרָא – הקב"ה הוא מקור התורה ומקור האור השורה עמנו בשבת, עפ"י תהלים לו, י: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר; ודניאל ב, כב: ונהירא (וּנְהוֹרָא) עִמֵּהּ שְׁרֵא (והאורה שוכנת עמו).
    • יָמִים לְפָנַיִךְ אֶל מוּל מְנוֹרָה – במנורת המקדש כל שלהבות הנרות פונות לנר האמצעי. בדומה כך מדמה המשורר את השבת כיום המרכזי – שלשת הימים הראשונים של השבוע עליהם מקרינה את אורה השבת שעברה ושלושת הימים האחרונים מאירים מהציפיה לשבת הבאה.
    • כִּי לַיְהוּדִים אַתְּ שִׂמְחָה וְאוֹרָה – השבת היא מקור השמחה והאור. הלשון עפ"י אסתר ח, טז: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר.
    • אַתָּה כְלִיל רֹאשִׁי וּצְמִיד זְרוֹעִי – השבת היא הכתר לראשנו והצמיד לזרוענו והם סמל לברית בין בני הזוג, כמו השבת שהיא אות לברית בין כנסת ישראל והקב"ה. וכן מובא בתפילת שחרית של שבת: כליל תפארת בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?