audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד מנחם, יחזקאל יאיר
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון אלי זיתוני, יעקב קמחין
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו בני קהילת אם הבנים , חיים לוק
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 10.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 11.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יגל הרוש
  • 12.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מאיר עטיה
  • 13.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו רפאל דלויה
  • 14.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף בלעיש
  • 15.
    תורכיה - תורכיה כללי ללא מבצע
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יהודה וישראל (חסרה)
מעגל השנה לכל עת;תשעה באב
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מַר לִי מְאֹד – פניית המשורר נשענת על פנייתה של רות לנעמי וערפה, הנזכרת ברות א, יג: אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד ה'. הדהוד זה יכול למשוך גם את המשכו של הפסוק לענינה של הקינה – בישראל וביהודה יצאה יד ה'.
    • לְבָבִי בִי בְעֵת בְּכוֹת – לבי בקרבי, אני מרגיש "חי" רק במצב ובאוירה של בכי. זהו סימן למצב הקשה של העם ושל היחיד.
    • וְעֵת שְׂחוֹק אֶסְלוֹד – ואילו מצבים של צחוק ושמחה גורמים לי לרתיעה, אינני מסוגל "לסבול" אותם.
    • שְׁאֵר – קרוב משפחה.
    • וְגָדְדוּ בָם גְּדוֹד – וְגָדְדוּ בָם גְּדוֹד – גדידה היא סימן של חריטה עמוקה בבשר, שרטת, שהיו הגויים עושים בבשרם לאות אבל, דבר שנאסר על עם ישראל. להתגודד הוא להתאסף בחבורה, בדך כלל בהקשר של אבל ומספד. אויבי ישראל פצעו את בשרו של עם ישראל וגרמו לכך שעם ישראל התאסף ונקבץ למספד, מה שמעלה בזכרון את תיאורם של בני ישראל שבכו למשפחותיהם אחרי חטא קברות התאוה.
    • דּוֹד – חבר, רע, קרוב.
    • חָסְרָה נְגִינָתִי... בְעוֹד אֶזְכּוֹר לְמִקְדָּשׁ כִּי אֲבַדְנוּהוּ – הרמב"ם בהלכות תעניות ה, יד, פוסק בעקבות מקורות תלמודיים שונים: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן. ואסור לשומען מפני החורבן".
    • חָסְרָה קְהִלַּת אֵל וְלוֹמְדֵי דַת וָדִין – נתמעטו ואבדו קהילות קודש ובתי מדרשות.
    • יְהוּדָה קוּם וְיִשְׂרָאֵל סְפוֹד – הפיטן קורא ליהודה וישראל לקונן על היעדר הקהילות והישיבות וכן את כל הדברים הנוספים שחסרים בעקבות החורבן שאותם הוא הולך ומונה.
    • חָסְרָה וְגַם קָצְרָה יְחִידָתִי – עם ישראל, שהוא יחיד ומיוחד, נתמעט בעקבות החורבן והגלויות. ניתן לפרש גם יְחִידָתִי במובן של נשמתי, ואז – אובדן הקהילות גרם לנפש הפייטן עצמו להתמעט.
    • לְרוֹב אַבְדָן קְהִלּוֹתַי וְנִשְׁמְדוּ שָׁמוֹד – קהילות רבות מעם ישראל נשמדו ואבדו.
    • חָסְרָה יְדִיעָתִי בְקוֹרוֹת הַזְּמַן – איבדתי את חכמי ישראל שידעו את העתים, לחשב את הזמנים – עם ישראל השתבחו מול אומות העולם ב"ידיעת העתים" – קביעת המועדות, זמני השמש והירח, עיבור החודש.
    • חָסְרָה עֲצַת לוֹמְדִים לְתוּשִׁיָּה – אבדו תלמידי החכמים שבכוחם לייעץ.
    • וְצַר הָרַג בְחִירֵיהֶם – האויב הרג את המובחרים שבהם.
    • כְּמוֹ צֹאן וַעֲרוֹד עֲרוֹד – כאילו היו צאן חמור בר.
    • חָסְרָה חֲנִינַת אֵל – האל לא נוהג בעמו במדת הרחמים.
    • הוּא לִי כְּמוֹ אַכְזָר – לפי דבריו של איוב לאלוהים (איוב ל, כא) תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי.
    • וְהֵמַר לִי מְאֹד - גם כאן שיבוץ מדברי נעמי (רות א, כ): אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד. ושמא גם כאן עשוי גם ההמשך להדהד – (פס' כא) אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'...
    • חָסְרָה זְכוּת אָבוֹת וְלֹא תָלִיץ בְּעַד זַרְעָם – זכויות האבות לא עמדו לבנים.
    • וְסַף גִּזְעָם – נכרת, תם.
    • נְשֵׁי יַהְרוּת – נשים יהירות, כפי שהן מתוארות ע"י ישעיהו (ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן.
    • וְקָפְדוּ בָם קְפוֹד – האויבים דיכאו והכריתו אותם, קיפדו את חייהם.
    • וְנֶעֱקַד בָּם עָקוֹד – עם ישראל הוצאו להורג, בנים וילדים נעקדו ונהרגו על קידוש השם.
    • חָסְרָה פְּקֻדַּת אֵל עֲלֵי הוֹרְגִים בְּנֵי עַמִּי – האל הניח לאויב להרוג בעם ישראל ולא פקד עליהם את עוונם.
    • וְחוֹשְׁדִים בָּם חֲשׁוֹד – האויבים טופלים על ישראל עלילות שווא.
    • עִם רוֹב גְּאוֹן זָרִים שְׁכוּחָה מִלְּמוֹד – האויבים לא אפשרו לעם ישראל ללמוד תורה.
    • וְתִשְׁקוֹד בָּם שְׁקוֹד – במקום לימוד התורה, מרירותם דבקה בהם בשקידה.
    • חָסְרָה עֲרֵבוּתָם... וְנֶחֶלְדָה חֲלוֹד – מתיקות החכמים וחכמתם העלתה חלודה, או לפי אפשרות פרשנית אחרת: נחתרה תחתיה חתירה.
    • וְנִלְאָה מִפְּקוֹד – אלוהים כביכול עייף מלזכור ולהושיע את עמו.
    • חָסְרָה שְׁכִינָה... וְחָדְלָה מִן רְבוֹד – השכינה כבר אינה מהווה מצע ומרבד לישראל, או גם מלשון רביד – תכשיט.
    • עֲנוֹת קַדִּישׁ – עניית 'אמן' בתפילת הקדיש.
    • וַעֲנוֹת בָּרְכוּ – עניית 'ברכו את ה' המבורך לעולם ועד' בתפילת 'ברכו'.
    • צוּר – אחד מכינוייו של האל, מלשון סלע ומבטח.
    • ה' צְבָאוֹת יָהּ וֵאלֹהִים אֵל וְשִׁין דָּלֶת וְיוֹד – שמות שונים של ה'. השם האחרון שברשימה הוא שד"י.
    • חָסְרָה נְבוּאָה בִּי וְנִסְתָּם כָּל חָזוֹן – חלק מסממני חורבן המקדש הוא הפסקת הנבואה. כך כותב משורר תהלים בתיאורי החורבן שבפרק עד, ט: אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה.
    • אוּרִים וְגַם תֻּמִּים וְצֵרוּף שֵׁם בְּסוֹד – גם האורים והתומים, הבהובי האורות של אבני החושן שימשו לתקשורת בין האל והאדם עד חורבן הבית, ומאוחר יותר שימשו צירופי שמות קבליים לקבלת אותות מן האל. כל דרכי ההתקשרות הללו אינן קיימות עוד.
    • הֲגוֹת תּוֹרָה יְלָדִים עֵת גְּמוֹר – קולם של הילדים ההוגים בתורה ולומדים אותה.
    • שַׂק אֶחְגּוֹר עַל זֹאת וְאֶפְדֶנּוּ אָפוֹד – אתאבל על כך בבגדים המיוחדים לאבל.
    • בְּכֵן – לכן.
    • חֹשֶׁךְ וְקַדְרוּת... יְצוּעֲךְ בּוֹ – את משכבך תרפד בחושך ואפלה, ביטוי נוסף לאבל.
    • מַפְטִיר – קורא ההפטרה.
    • וּמוּצָנִיף – תפילת המוסף.
    • וְגַם פַּיְטָן לְחוֹד – קולו של הפייטן היחיד המזמר לבדו.
    • מְלוֹךְ הָאִישׁ בְּנוֹ דָּוִד – מלך המשיח שהוא מצאצאי דוד.
    • יְחַיֶּה עַם – המשיח יחיה ויגאל את ישראל.
    • בְּסוֹד – זמן הגאולה נעלם מעינינו.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?