• אִם חָכָם לִבְּךָ בְּנִי יִשְׂמַח לִבִּי אָז גַּם אָנִי - האב שמח בחוכמתו של הבן. שיבוץ ממשלי כג, טו: בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי. הצירוף של חכמה ולב מופיע מספר פעמים במקרא. החכמה מסמלת את היכולת השכלית והלב מאפשר את ההבנה הפנימית של הדבר. • קַח אֲמָרַי אִתְּךָ בְּנִי - הקשב לדברי, לעצתי. על פי משלי ב, א: בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. • שְׁמֹר - שמור את דברי, את תורתי, את התורה. • וֶאֱמֹר הִנֵּנִי - הביטוי הנני חוזר על עצמו במקרא, ומבטא את המוכנות להידרש לקריאת האל בשמחה אף לפני שיודע מה רצונו. הראשון שהשתמש במטבע לשון זו הוא אברהם בעקדת יצחק (בראשית כב, א): וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיּאמֶר הִנֵּנִי. אחריו יצחק, יעקב בחלומו, יוסף, משה בסנה ושמואל בהתגלות ה' אליו בבית עלי. • בִּרְכוֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ - על פי ברכת יעקב שבירך את יוסף בכך שברכותיו לו יגברו על ברכת אברהם ויצחק בבראשית מט, כו: בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. • בִּרְכַּת אַבְרָהָם וְיִצְחָק - המחבר מברך את הזוג בברכת יעקב לאפרים ומנשה (בראשית מח, טז): הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. • יִקָּרֵא זֶרַע בְּיִצְחָק - על פי בראשית כא, יד: כּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. יתכן שהמשורר כתב את הפיוט לחתן בשם יצחק. • רְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ - מברכו שיזכה בבני בנים. על פי תהלים קכח, ו: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. • יִהְיוּ סְבִיב שֻׁלְחָנֶךָ - ברכה שבניו יהיו סמוכים לאב, ילכו בדרכיו. על פי תהלים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ- הדימוי לשתילי זיתים נשען על כך שעצי זית נובטים בסמוך לעץ האב - כך השתילים, הצאצאים, מקיפים את האב. • יִשְׁלַח מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ - מלאך ישמור עליך בדרכיך בעולם. במקרא מופיע מספר פעמים השימוש בביטוי זה כמסמל שמירה פרטית משמים. לדוגמא בשמות כג, כ: הִנֵּה אָנֹכִי שׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. • נִצָּב עַל יַד יְמִינֶךָ - מסיע לך בכל. • הַחָכְמָה וְגַם הַמַּדָּע נְתוּנִים לְךָ כְּדַרְדַּע - דרדע מוזכר במקרא כאיש חכם, על פי הנאמר על שלמה במלכים א ה, יא: וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב. • אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ דַּע כִּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע - על בניהו בן יהוידע, מגיבוריו של דוד, נאמר במדרש תנחומא (וזאת הברכה, ז): אלו הצדיקים שאפילו במיתתן קרויין חיים, שנאמר, ובניהו בן יהוידע בן איש חי. • מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא - על פי הושע יד, ט: אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא. כאן הדובר עשוי להיות האל, המזכיר לאדם, לישראל, את מקורו. • כִּי מוֹצְאִי חַיִּים מָצָא - המוצא את האל, את תורתו, מוצא את מקור החיים, על פי משלי ח, לה: כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. • כְּפוֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ - אז תפרח ותנץ. על פי תאור חלומו של שר המשקים בבראשית מ, י: וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים. • מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא כִּי מוֹצְאִי חַיִּים מָצָא כְּפוֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ - ברכה לזוג שיתקיימו בהם הפסוקים הנ"ל, שיתקרבו לאל, למקור החיים ובכך יפרחו וינצו נצנים. • רַב תְּבוּנָה גְּדוֹל עֵצָה - תיאורים לאל, על פי ירמיהו לב, יט: גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. • פְּרוּ וּרְבוּ לָעַד סֶלָה - ברכת פריה ורביה לחתן ולכלה. • וְלִי תִּהְיוּ עַם סְגֻלָּה - ברכה לזוג שילכו בדרכי האל, הלשון על פי שמות יט, ה: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
|