אחות קטנה / חסידות סקוור / פנחס גוברין
חסידות צ'רנוביל - חסידות סקוור
להאזנה
צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ תהלים סג, ב-ג |
פסוקים אלו מִתהלים מזמור סג מביעים את עוצמת געגועיו של האדם אל האל. הגעגועים הללו כה עזים עד שהם לא רק געגועי נפש, אלא גם גוף - כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי. צמאונו של האדם אל האל חזק אף מצמאונו של המצוי במדבר ללא מים. הפסוקים האלו נדרשים במדרש על עם ישראל, המצוי במדבר העמים, בגלות, והוא צמא ומשתוקק לאלוהיו. |
כותר |
צמאה לך נפשי |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
פסוקים אלו מִתהלים מזמור סג מביעים את עוצמת געגועיו של האדם אל האל. הגעגועים הללו כה עזים עד שהם לא רק געגועי נפש, אלא גם גוף - כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי. צמאונו של האדם אל האל חזק אף מצמאונו של המצוי במדבר ללא מים. הפסוקים האלו נדרשים במדרש על עם ישראל, המצוי במדבר העמים, בגלות, והוא צמא ומשתוקק לאלוהיו.
בחסידות חב"ד זכה השיר ללחן רווי כיסופים והוא יוחס לאדמו"ר הזקן של חב"ד, ר' שניאור זלמן מלאדי. הפסוקים זכו לכמה לחנים נוספים בחסידות חב"ד, אשר נתנו פרשנות דרשנית לחיבור בין שניהם. במקום הקישור הפשוט המצביע על געגועיו של המשורר המרוחק מאלקים אליו, מציעים בחב"ד לדרוש בפסוק את המלה המקשרת "כן" במשמעות של "הלוואי". לפי קישור זה אומרים הפסוקים, שדווקא במחוזות הריחוק בין אדם לאלקים קיימת נוכחות חזקה של האהוב הנעדר. בקשת המשורר (או הדרשן...) היא: הלוואי שגם בקודש, בהיותי קרוב אליך, אחזה בך באותו אופן. דרשה זו מתמודדת עם החשש לכהות הרגשית והדתית המתעוררת בזמנים של שגרה ושל נוכחות קבועה. מתוך מודעות לכך שכאשר האהוב מצוי קרוב אלינו - הלב עלול להיות גס בו, מבקש המשורר: הלוואי שאשמר משהו מתשוקת הגעגוע גם בזמנים של קרבה...
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?