ממקומך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
הודו - קוצ'ין
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות כללי
יוון - יוון כללי
מזרח אירופה - ליטא - פולין
עכשווי - ישראל
צפון אמריקה - צפון אמריקה כללי
תימן - כלל תימן
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
הודו - קוצ'ין
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות כללי
יוון - יוון כללי
מזרח אירופה - ליטא - פולין
עכשווי - ישראל
צפון אמריקה - צפון אמריקה כללי
תימן - כלל תימן
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי יחזקאל צנטנר
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי כהן
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי ללא מבצע
-
4.
אשכנז - אשכנז כללי מרסל לנג
-
5.
הודו - קוצ'ין בנג'ו אברהם
-
6.
חסידים - חסידות ברסלב ברוך ברנר, יאיר הראל, צבי זלבסקי
-
7.
חסידים - חסידות ברסלב יצחק שפירא
-
8.
חסידים - חסידות כללי רזיה זלבסקי, שרה פרידלנד-בן ארזה
-
9.
יוון - יוון כללי חיים מנחם
-
10.
מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם צימרמן
-
11.
מזרח אירופה - ליטא - פולין מרסל לנג
-
12.
מזרח אירופה - ליטא - פולין מרסל לנג
-
13.
עכשווי - ישראל חיים דוד סרצ'יק
-
14.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
15.
צפון אמריקה - צפון אמריקה כללי בתיה שכטר
-
16.
תימן - כלל תימן יוסף צדוק, יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
|
יום שבתון / ר' יהודה הלוי יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הָעָם אֲשֶׁר נָע כַּצֹּאן תָּעָה יִזְכּוֹר לְפָקְדוֹ בִּבְרִית וּשְׁבוּעָה לְבַל יַעֲבֹר בָּם מִקְרֵי רָעָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ עַל מֵי נֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ |
|
פיוט זה מושר בקהילות אשכנז השונות בסעודה השנייה והשלישית של שבת. ר' יהודה הלוי מעביר את יונתו של נח, השבה ובשורת סוף המבול בפיה בדמות עלה זית, להקשר הלאומי. כך הוא מקשר יונה זו עם דימוי היונה לעם ישראל, לאור דרשות חז"ל לשיר השירים. את מנוחת כף רגלה של היונה לאחר המבול הוא מקביל למנוחת עם ישראל מדי שבת. לכאן מתקשרת אף שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעף ההווה בחסד הגאולה העתידי, כפי שמבשר לה ישעיהו: כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'. (ישעיה נד, ט-י) מחברו של הפיוט הוא ר' יהודה הלוי, אולם לפי דיוואן ריה"ל של בראדי ולפי מהדורת שירי ריה"ל של דב ירדן, מסתבר שהנוסח שהשתרש כנוסח המושר אינו כולו שלו. פתיחת השיר, הבית הראשון ושני הבתים האחרונים הם של ריה"ל. הבית השני והשלישי, הפותחים במלים - וּבָאוּ כֻלָּם; דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ, הם של מחבר אחר, שאיננו יודעים מי הוא. |
| כותר |
יום שבתון |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט זה מושר בקהילות אשכנז השונות בסעודה השנייה והשלישית של שבת. ר' יהודה הלוי מעביר את יונתו של נח, השבה ובשורת סוף המבול בפיה בדמות עלה זית, להקשר הלאומי. כך הוא מקשר יונה זו עם דימוי היונה לעם ישראל, לאור דרשות חז"ל לשיר השירים. את מנוחת כף רגלה של היונה לאחר המבול הוא מקביל למנוחת עם ישראל מדי שבת. לכאן מתקשרת אף שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעף ההווה בחסד הגאולה העתידי, כפי שמבשר לה ישעיהו: כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'. (ישעיה נד, ט-י)
מחברו של הפיוט הוא ר' יהודה הלוי, אולם לפי דיוואן ריה"ל של בראדי ולפי מהדורת שירי ריה"ל של דב ירדן, מסתבר שהנוסח שהשתרש כנוסח המושר אינו כולו שלו. פתיחת השיר, הבית הראשון ושני הבתים האחרונים הם של ריה"ל. הבית השני והשלישי, הפותחים במלים - וּבָאוּ כֻלָּם
דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ, הם של מחבר אחר, שאיננו יודעים מי הוא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
