כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנה
אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל־הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. <<<לברכה הקודמת בתפילת העמידה: ברכת ירושלים לברכה הבאה בתפילת העמידה: ברכת שומע תפילה>>> |
ברכת דוד או "צמח דוד" היא הברכה החמש עשרה בתפילת עמידה של חול, והשתים עשרה בחטיבת הבקשות האישיות. בתוך חטיבה זו היא משתייכת לחלק העוסק בצרכי הכלל, והיא באה לאחר ברכות המשפט, המינים, צדיקים וירושלים. עניינה של הברכה היא בבקשת גאולה כללית, על פי האמונה שהמשיח מביא הגאולה יהיה נצר לבית דוד. כלומר, שיאו של תהליך הגאולה שמתחיל בקיבוץ הגלויות, השבת המשפט ועשיית הדין הוא בהגעת המשיח, ועל כך מבקשים בברכה זו. אפשרות נוספת להבנת הברכה היא שלא מדובר על גאולה לעתיד לבוא ועל ביאת המשיח, אלא על השבת ההנהגה הקדומה, מלכות בית דוד. הברייתא, שהובאה בירושלמי, קובעת שאת ברכת דוד יש לכלול בברכת ירושלים, אולם על פי המשך הברייתא שמופיע רק בתוספתא: "אם אמרו אילו לעצמן ואילו לעצמן – יצא" (תוספתא ברכות ג, כה), כלומר, אפשר לומר את הברכות הללו בנפרד. בנוסח ארץ ישראל איחדו את שתי הברכות, והן נחתמות במטבע "אלהי דוד בונה ירושלים". אולם בנוסח בבל, ובעקבותיו בכל הנוסחים הנוהגים כיום, נוספה ברכה עצמאית על צמח דוד והישועה, וכך הפכה תפילת שמונה עשרה לתפילה בת תשע עשרה ברכות (היו שטעו וחשבו שהברכה שנוספה מאוחר יותר היא ברכת המינים). התלמוד הבבלי כבר מכיר את הברכה הזו, וחתימתה נזכרת במסכת פסחים (קיז, ע"ב). הנימוק לבקשה שבברכה ייחודי, שכן הוא אינו מסתמך על תכונותיו והבטחותיו של האל, אלא על התנהגותם של המתפללים – "כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ [וצפינו] כָּל הַיּוֹם". נימוק דומה מופיע בברכת הצדיקים, וייתכן שגם כאן הוא נועד להדגיש את בקשת הרחמים של המתפללים מן האל, ולא את הבטחותיו של האל לשוב ולגאול אותם. |
• צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ - מי שיצמח מבית דוד, צאצא, נצר למלכות דוד. "בן דוד" הוא כינוי שכיח למשיח בספרות חז"ל. • מְהֵרָה תַצְמִיחַ - ביטוי מושאל ומותאם לכינוי "צמח דוד", משמעותו כאן: תביא, תעורר. על פי ביטוי שגור בפסוקי הבטחת גאולה, למשל: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ" (ירמיהו כג, ה), "כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח" (זכריה ג, ח). • וְקַרְנוּ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ - בזכות ישועתך-גאולתך, או כחלק מן הגאולה, תרום קרנו: כלומר הוא יוכל לבטא את כוחו וסגולותיו. זהו ביטוי מושאל שמופיע כמה פעמים במקרא, ייתכן שהקרן מסמלת הן את הכוח והן את הראש; הרמת הראש והקרן נתפסת כמעשה שמייצג כוח, יכולת ומעמד. אולי לפי תהלים קלב, יז: "שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי". • כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ - ראו בראשית מט, יח: " לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", תהלים קיט, קכג: "עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ" |
כותר |
ברכת צמח דוד (מתוך תפילה העמידה) / ספרד ירושלים / ספרד ירושלים |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
לחן ממסורת |
ברכת צמח דוד (מתוך תפילה העמידה) / ספרד ירושלים |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מועד התפילה |
שחרית |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ - מי שיצמח מבית דוד, צאצא, נצר למלכות דוד. "בן דוד" הוא כינוי שכיח למשיח בספרות חז"ל.
• מְהֵרָה תַצְמִיחַ - ביטוי מושאל ומותאם לכינוי "צמח דוד", משמעותו כאן: תביא, תעורר. על פי ביטוי שגור בפסוקי הבטחת גאולה, למשל: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ" (ירמיהו כג, ה), "כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח" (זכריה ג, ח).
• וְקַרְנוּ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ - בזכות ישועתך-גאולתך, או כחלק מן הגאולה, תרום קרנו: כלומר הוא יוכל לבטא את כוחו וסגולותיו. זהו ביטוי מושאל שמופיע כמה פעמים במקרא, ייתכן שהקרן מסמלת הן את הכוח והן את הראש; הרמת הראש והקרן נתפסת כמעשה שמייצג כוח, יכולת ומעמד. אולי לפי תהלים קלב, יז: "שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי".
• כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ - ראו בראשית מט, יח: " לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", תהלים קיט, קכג: "עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ"
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?