אשריכם ישראל
עכשווי - ישראל
להאזנה
יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר, וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ. וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת. תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם, קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת. נָשְׁקָה הַשַּׁבָּת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ, לָאֵזוֹב שֶׁבַּסֶּלַע נָשָׁקָה. וַיְהִי הַדַּרְדַּר לְשַׁרְבִיט שֶׁל מַלְכוּת עַל רָמוֹת דְּמָמָה מְרוֹנֶנֶת. יִמְשֹׁךְ אָז הַתּוֹר בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק חֶמְדַּת כִּסּוּפִין מְעַדֶּנֶת. הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּז עֵינֵי חַלּוֹנוֹת מִכָּל עֵבֶר. וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת. וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת. |
שיר מפורסם זה נכתב בידי המשורר יהושע רבינוב (1904–2000), שזהו שירו הידוע ביותר, והולחן בידי המלחין דוד זהבי (1910–1977). מראשית יצירתו קשור שיר זה אל התנועה הקיבוצית, שכן רבינוב היה חבר קיבוץ גבת, והוא חיבר את השיר בעקבות ביקורו בקיבוץ גינוסר בשנת 1944, וזהבי היה חבר קיבוץ נען. |
כותר |
ירדה השבת / ישראל - לחן: דוד זהבי / הדסה סיגלוב |
---|---|
מסורת |
עכשווי - ישראל |
לחן ממסורת |
ירדה השבת / ישראל - לחן: דוד זהבי |
סולם |
כללי |
מועד התפילה |
קבלת שבת |
מלחין |
דוד זהבי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
שיר מפורסם זה נכתב בידי המשורר יהושע רבינוב (1904-2000), שזהו שירו הידוע ביותר, והולחן בידי המלחין דוד זהבי (1910-1977). מראשית יצירתו קשור שיר זה אל התנועה הקיבוצית, שכן רבינוב היה חבר קיבוץ גבת, והוא חיבר את השיר בעקבות ביקורו בקיבוץ גינוסר בשנת 1944, וזהבי היה חבר קיבוץ נען.
לפי המסופר, רבינוב יצא מגינוסר ביום שישי לכיוון ואדי חמאם [=ואדי היונים, הוא חורבת ורדים], וראה יונים רבות החוזרות לפנות ערב לקיניהן, וכשחזר לקיבוץ כבר ירדה השבת והחברים קיבלו את פניה בשירים. חוויות אלה הביאו לכתיבת השיר לאחר שחזר לקיבוצו, ובתיווך אליהו וגר מקיבוץ גינוסר הגיע השיר לזהבי. השיר הודפס בעיתון "דבר" בדצמבר 1944, ונכלל בספרו של רבינוב, "משעולים לאופק", בשנת 1946.
השיר מדמה את כניסת השבת לכניסה של מלכה המתייחסת לנתיניה. השבת, היא המלכה, משפיעה מטוּבה על הטבע המקיף אותה - החי והצומח, והוא נענה לטוּב זה. בבית א השבת יורדת, ובתמורה ההרים הם שושביניה (המלווים שלה) הנושאים את אדרתה, והיונים מקבלות את פניה. בבית ב השבת נושקת לברוש ולאזוב, ובתמורה הקוץ הופך לשרביט שלה והתוֹר נושא את קולו בשיר. בבית ג השבת מרטיטה ביופייה, ובתמורה הבנות מזמרות לה
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?