כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אבות / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ברית מילה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- אורי קרויזר מסורת:
- אשכנז - אשכנז כללי מעגל החיים:
- ברית מילה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
3.
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה בנימין חדאד
נגן שירים ברצף
|
כשמכניסים את התינוק למול אומר הקהל: בָּרוּךְ הַבָּא והמוהל אומר: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, והעומדים מסיימים: נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ: מוסרים את התינוק לידי אביו והאב אומר (בלחש): אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי ואחר כך אומר בקול רם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד: (והקהל חוזר) (שתי פעמים:) ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעֹולָם וָעֶד: (והקהל חוזר) (שתי פעמים:) אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא (והקהל עונה) (שתי פעמים:) אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא (והקהל עונה) שמים את התינוק על הכסא של אליהו, והמוהל אומר: זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה', שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה', וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי: אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית, הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה'. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶך קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ: שמים את התינוק על ברכי הסנדק והמוהל מברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה. ומיד אחרי המילה אבי הבן מברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. וכל העומדים שם עונים: אָמֵן. כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. ואחר גמר המילה מברכים על כוס יין: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', כּוֹרֵת הַבְּרִית. ואחר כך יאמרו נוסח ברכה לילד המהול, וקוראים לו שֵׁם: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני בן פלוני), יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ. כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֵֶּךָ: וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנּוֹ בֶּן שׁמוֹנַת יָמִים, כַּאֳשֶר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים: הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (והקהל עונה: הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ) (פלוני) זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמֵן. (וישתה המברך שיעור). ואומרים עלינו לשבח וקדיש "יהא שלמא". |
|
טקס ברית המילה, הטקס המרגש הנערך ביום השמיני ללידת התינוק ובו הוא נקרא בשם ונכרתת עורלתו, משותף לכל קהילות ישראל. לטקס משמעות סמלית וחשובה – כניסה לעם היהודי והשתתפות בברית רבת השנים בין אלוהים לישראל. הפסוקים והברכות הנאמרים בטקס עוסקים בתפילה ובקשה בשעת רצון וקרבה זו בין האדם לאל, בזכירת הברית הנצחית בין הקב"ה לעם ישראל ובאיחול טוב לרך הנולד. הטקס החשוב והמרגש מתחיל בהבאת התינוק אל המקום בו התכנס הקהל. על-פי הזוהר (לך-לך), המתאר מנהג של חסידים ראשונים וזקנים קדמונים, האב פותח באמירת פסוקים מתהלים והקהל משלים את הפסוק אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ (תהלים סה, ה). פסוק זה מתאר את הבחירה של אלוהים לקרב אליו את אברהם אבינו ואת צאצאיו, קירבה אליה מצטרף הרך-הנולד במעמד הברית. האב אומר את פסוקי "אם אשכחך" כדי להזכיר את חורבן בית המקדש גם בשעת שמחה, כמו בטקס החתונה. לאחר מכן אומר האב, והציבור חוזר אחריו, פסוקי המלכה (בדומה לתפילת הנעילה ביום כיפור) ותפילה (כמו בתפילת ההלל). האשכנזים, על-פי מסורת הנזכרת בזוהר, מציגים את הכסא לאליהו הנביא, מלאך הברית, ומזמינים אותו לעמוד לצידם בזמן הטקס. מצוות המילה מוטלת על האב, אך מנהג ישן ומקובל הוא למנות מוהל מקצועי כשליח לקיום המצווה, והאב מודיע זאת בקול למוהל ולקהל. אחרי המילה עצמה מברך האב ברכת "שהחיינו" כפי שמברכים על קיום מצווה חדשה. כשמסתיימת המילה עצמה, מקדשים על היין, מברכים על הבשמים (במסורות הספרדים) ומברכים את ברכת "אשר קדש ידיד מבטן". אחר כך עוברים לקריאת השם, כפי שכבר בברית הראשונה, בריתו של אברהם אבינו, התקיים קשר בין כריתת הברית לקריאה בשם. סדר הטקס והברכות הנאמרות בו מופיעים כבר בתוספתא (ברכות ו, יב-יג). אמנם, בטקס המתואר במקור קדום זה לא מופיעים כל הפסוקים הנאמרים בברית המילה כיום, אולם הברכות, שהן מרכז הטקס, והפן הקהילתי, המתבטא במענה של "העומדים", מזכירים מאד את אופיו של הטקס אותו אנו מכירים. העובדה שכבר במקורות הקדומים, ועד לימינו, יש לקהילה תפקיד וטקסט הנאמר בברית המילה מלמד על חשיבותה כטקס כניסה לחברה, משמעות שהשתמרה בכל התפוצות היהודיות. עדויות לטקס ברית מילה כמעט זהה לזה הנערך היום, ניתן למצוא בסידור שערך ר' עמרם גאון (סדר ר' עמרם גאון, קמה. ר' עמרם גאון, בן המאה התשיעית, היה מאחרוני הגאונים וראש ישיבת סורא שבבל) ובמחזור ויטרי (תק-תקז. מחזור ויטרי מיוחס לר' שמחה בן שמואל תלמידו של רש"י, התפרסם בתחילת המאה השלוש-עשרה והוא אחד מן המקורות החשובים ביותר למנהג צרפת הקדום בפרט ולמחקר תולדות התפילה בכלל). כיום מבנהו העיקרי של טקס ברית המילה זהה, וההבדלים בין המסורות מתבטאים בתוספות השונות: אמירת "לשם ייחוד", פיוטים (כמו "יהי שלום בחילנו" ו"אערוך מהלל ניבי" בקהילות הספרדיות) ותפילות אישיות של ההורים, של המוהל ושל הקהל. ברית המילה היא המצווה השניה המתוארת בתורה, והיא המצווה הראשונה שנצטווה בה אברהם. היא נזכרת לראשונה בספר בראשית (יז, ט-יד), מיד לאחר שאלוהים קורא בשם חדש לאברם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם: וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם". מפאת חשיבותה, מצווה זו דוחה שבת וחג ומתקיימת בכל מועד שהוא – שבת, חגים וצומות. |
| • בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה' – תהלים קיח, כו. • שָׂשׂ אָנֹכִי – תהלים קיט, קסב. • זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה – תהלים נא, יט. נדמה שיש כאן השוואה (בדומה לזוהר לך-לך) בין הברית לקרבן והתייחסות לקושי הנפשי והרגשי של ההורים בקיום המצווה. • אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ – אשרי מי שאלוהים בחר בו וקירב אותו אליו. (תהלים סה, ה). • נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ – בקשה ליהנות מן הקודש והטוב שבקרבת אלוהים (שם). • כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תִּזְכֶּה וְתַכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים – ברכת הקהל להורים שיזכו לחנך את בנם לערכי היהדות, המצוות והמעשים הטובים, וללוות אותו בשלבי החיים המשמעותיים הצפויים לו בעתיד, תחילת הלימוד או החיוב במצוות והחתונה. • אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן – ידיד הוא יצחק אבינו (רש"י במסכת שבת קלז, ב מסביר שהוא נקרא כך על-פי מה שאמר הקב"ה לאברהם בניסיון העקדה "בנך יחידך אשר אהבת". דוד הוא אוהב, ידיד משמעו אהוב). על-פי פירוש מדרשי, עוד בטרם ילדה שרה את יצחק הצטווה אברהם למול אותו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (בראשית יז, יט). • וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם – כלומר במצוות המילה. יש המפרשים שארו – בשרו. יש הסוברים (התוספות על מסכת שבת, שם), שבברכה זו נזכרים שלושת האבות: "ידיד" הוא אברהם, "שארו" הוא יצחק ו"צאצאיו" רומז ליעקב. • לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת – להציל את ישראל האהובים מן הגיהנום. • וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי – יחזקאל טז, ו. המדרשים קישרו את הדם הנזכר בפסוק זה לדם המילה, בזכותו הקב"ה מציל ומחיי. פסוק זה נאמר גם בהגדה של פסח, ונוהגים לטבול את האצבע ביין בזמן אמירת הפסוק, כמו בברית המילה (ראו מכילתא דרבי ישמעאל בא, מסכתא דפסחא פרשה ה; שמות רבה בא, יט). • הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב – על משה רבנו נאמר "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי־טוֹב הוּא" (שמות ב, ב). החזקוני (שם) מביא מדרש לפירוש הפסוק ומקשר אותו לטקס המילה: " כי טוב הוא נולד מהול. ולפי שכתוב בו כי טוב על שם שנולד מהול נהגו העם לומר הודו לה' כי טוב על המילה". • זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר – תהלים קה, ח. הברית נדרשת כאן כברית המילה. • אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם – תהלים קה, ט–י (וראו גם דברי הימים א טז, טז–יז). גם כאן הברית מפורשת בידי מחברי התפילה כברית המילה. |
| כותר |
ברית מילה / אשכנז / אורי קרויזר |
|---|---|
| מסורת |
אשכנז - אשכנז כללי |
| לחן ממסורת |
ברית מילה / אשכנז |
| סולם |
כללי |
| מעגל החיים |
ברית מילה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה' – תהלים קיח, כו. • שָׂשׂ אָנֹכִי – תהלים קיט, קסב. • זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה – תהלים נא, יט. נדמה שיש כאן השוואה (בדומה לזוהר לך-לך) בין הברית לקרבן והתייחסות לקושי הנפשי והרגשי של ההורים בקיום המצווה. • אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ – אשרי מי שאלוהים בחר בו וקירב אותו אליו. (תהלים סה, ה). • נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ – בקשה ליהנות מן הקודש והטוב שבקרבת אלוהים (שם). • כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תִּזְכֶּה וְתַכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים – ברכת הקהל להורים שיזכו לחנך את בנם לערכי היהדות, המצוות והמעשים הטובים, וללוות אותו בשלבי החיים המשמעותיים הצפויים לו בעתיד, תחילת הלימוד או החיוב במצוות והחתונה. • אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן – ידיד הוא יצחק אבינו (רש"י במסכת שבת קלז, ב מסביר שהוא נקרא כך על-פי מה שאמר הקב"ה לאברהם בניסיון העקדה "בנך יחידך אשר אהבת". דוד הוא אוהב, ידיד משמעו אהוב). על-פי פירוש מדרשי, עוד בטרם ילדה שרה את יצחק הצטווה אברהם למול אותו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (בראשית יז, יט). • וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם – כלומר במצוות המילה. יש המפרשים שארו – בשרו. יש הסוברים (התוספות על מסכת שבת, שם), שבברכה זו נזכרים שלושת האבות: "ידיד" הוא אברהם, "שארו" הוא יצחק ו"צאצאיו" רומז ליעקב. • לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת – להציל את ישראל האהובים מן הגיהנום. • וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי – יחזקאל טז, ו. המדרשים קישרו את הדם הנזכר בפסוק זה לדם המילה, בזכותו הקב"ה מציל ומחיי. פסוק זה נאמר גם בהגדה של פסח, ונוהגים לטבול את האצבע ביין בזמן אמירת הפסוק, כמו בברית המילה (ראו מכילתא דרבי ישמעאל בא, מסכתא דפסחא פרשה ה; שמות רבה בא, יט). • הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב – על משה רבנו נאמר "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי־טוֹב הוּא" (שמות ב, ב). החזקוני (שם) מביא מדרש לפירוש הפסוק ומקשר אותו לטקס המילה: " כי טוב הוא נולד מהול. ולפי שכתוב בו כי טוב על שם שנולד מהול נהגו העם לומר הודו לה' כי טוב על המילה". • זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר – תהלים קה, ח. הברית נדרשת כאן כברית המילה. • אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם – תהלים קה, ט–י (וראו גם דברי הימים א טז, טז–יז). גם כאן הברית מפורשת בידי מחברי התפילה כברית המילה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
