כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
הלל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- עזרא ברנע מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים מעגל השנה:
- חגים ומועדים מועד התפילה:
- הלל
נגן שירים ברצף
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אשכנז - יצירות חזנות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
הודו - בני ישראל
כורדיסטן - עמדיה
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים מסורות המזרח - תורכיה
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - כלל תימן
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אשכנז - יצירות חזנות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
הודו - בני ישראל
כורדיסטן - עמדיה
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים מסורות המזרח - תורכיה
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - כלל תימן
-
1.
איטליה - איטליה כללי מרקו אוטולנגי
-
2.
איטליה - איטליה כללי סרג'יו מולכו
-
3.
אשכנז - יצירות חזנות אלכס בן דוד בקר
-
4.
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן דורון יעקב
-
5.
הודו - בני ישראל אמיר אפטקר
-
6.
כורדיסטן - עמדיה אופיר ציון
-
7.
ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
-
8.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
9.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
10.
ספרדים מסורות המזרח - תורכיה מרסל קריספי
-
11.
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה בנימין חדאד, רון חדאד
-
12.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
13.
תימן - כלל תימן אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
הלל שלם ברכת ההלל בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, (הקהל עונה: בִּרְשׁוּת שָׁמַיִם) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִגְמֹר אֶת־הַהַלֵּל. תהלים קיג הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה', הַלְלוּ אֶת־שֵׁם ה': יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם ה': רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם ה', עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ: מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ, הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן: לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ: מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּיָהּ: תהלים קיד בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן: מַה־ לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן: מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם: תהלים קטו בימים שאין גומרים את ההלל, מדלגים מזמור זה: לֹא לָנוּ ה', לֹא לָנוּ, כִּי־לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל־חַסְדְּךָ עַל־ אֲמִתֶּךָ: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה־נָא אֱלֹהֵיהֶם: וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר־חָפֵץ עָשָׂה: עְַצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: פֶּה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ: אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן: יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא־יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם: כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶם: יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּה', עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַה', עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: יִרְאֵי ה' בִּטְחוּ בַה', עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: (עד כאן מדלגים) ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית אַהֲרֹן: יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה', הַקְּטַנִּים עִם־הַגְּדֹלִים: יֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל־בְּנֵיכֶם: בְּרוּכִים אַתֶּם לַה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה', וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם: לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ־יָהּ, וְלֹא כָּל־ יֹרְדֵי דוּמָה: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ: תהלים קטז בימים שאין גומרים את ההלל, מדלגים מזמור זה: אָהַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע ה', אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָי: כִּי־הִטָּה אָזְנוֹ לִי, וּבְיָמַי אֶקְרָא: אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא: וּבְשֵׁם־ה' אֶקְרָא, אָנָּה ה' מַלְּטָה נַפְשִׁי: חַנּוּן ה' וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם: שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה', דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ: שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי־ה' גָּמַל עָלָיְכִי: כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה, אֶת־ רַגְלִי מִדֶּחִי: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה', בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים: הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד: אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי, כָּל־הָאָדָם כֹּזֵב: (עד כאן מדלגים) מָה־אָשִׁיב לַה', כָּל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי: כּוֹס־ יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא: נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה־נָּא לְכָל־ עַמּוֹ: יָקָר בְּעֵינֵי ה', הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו: אָנָּה ה', כִּי־אֲנִי עַבְדֶּךָ, אְַנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי: לְךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא: נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ: בְּחַצְרוֹת בֵּית ה', בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם, הַלְלוּיָהּ: תהלים קיז הַלְלוּ אֶת־ה' כָּל־גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל־ הָאֻמִּים: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת־ ה' לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ: תהלים קיח הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ־נָא בֵית־אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ־נָא יִרְאֵי ה', כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ: ה' לִי - לֹא אִירָא, מַה־ יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם: ה' לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי: טוֹב לַחֲסוֹת בַּה', מִבְּטֹחַ בָּאָדָם: טוֹב לַחֲסוֹת בַּה', מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים: כָּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם: סַבּוּנִי גַם־ סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם: סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם: דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַה' עֲזָרָנִי: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה: קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל: יְמִין ה' רוֹמֵמָה, יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל: לֹא־אָמוּת כִּי־ אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ: יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי: פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק, אָבֹא־בָם אוֹדֶה יָהּ: זֶה הַשַּׁעַר לַה', צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ: אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה: אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה: אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה: אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה: מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ: מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ: זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ: זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ: אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא: אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא: בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה', בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה': בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה', בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה': אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים, עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ: אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים, עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ: אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ: אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ: הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: ברכת השיר יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּל־מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ וְצַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְעַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם בְּרִנָּה יוֹדוּ, וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ, וִיפָאֲרוּ אֶת־שֵׁם כְּבוֹדֶךָ, כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָעִים לְזַמֵּר, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. אָמֵן. |
|
תפילת ה"הלל' היא רצף של שישה מזמורי תהלים (קיג–קיח) הנאמרת בימי חג ומועד ובראשי חודשים, מיד לאחר תפילת העמידה של שחרית. חגים אלו כוללים את סוכות, פסח, שבועות וחנוכה, ובדור האחרון גם את יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. בתקופת בית המקדש היו שרים את פרקי ההלל בעת הקרבת קרבן הפסח. בתלמוד הבבלי מסופר שבזמן שהציבור היה מתחיל לאכול את הקרבן ולשיר את ההלל, היו הגגות נשברים מן הזמרה. כבר בימי בית שני נקבעה אמירת מזמורי תהלים אלו כמזמורי שבח ותודה במועדים שבהם רוצים להודות לה' באופן מיוחד. משום כך נתקנה אמירת ההלל בחג הפסח, בחג השבועות, בסוכות ובחנוכה. במנהגי הספרדים אומרים את ההלל בתפילת ערבית של חג הפסח, וזוהי הפעם היחידה שבה נאמר הלל בלילה. אמירת ההלל ביום העצמאות וביום ירושלים נתקנה בדורות האחרונים בידי הרבנות הראשית לישראל. בראשי חודשים ובחול המועד פסח המנהג המקובל הוא לומר "חצי הלל" (הלל בדילוג), שבו מדלגים על שני חצאי מזמורים. את אמירת ההלל בראשי חודשים ובחול המועד פסח תיקנו האמוראים (מאות שלישית עד חמישית), כנראה מתוך רצון להוסיף ממד של חגיגיות לימים אלו באופן מותאם. יש הבדל בנוהג לברך על הלל וחצי הלל. תוכלו לקרוא על כך בדפי הברכה שלפני ההלל והברכה שלאחריו . שני המזמורים הראשונים (קיג–קיד) של ההלל עוסקים ביציאת מצרים, המזמור השלישי (קטו) מתמקד בתפילה על העם לחלקיו השונים ונראה כמזמור שנכתב במיוחד לשירה ציבורית במעמד מרומם, המזמור הרביעי (קטז) עוסק בתלאות שעברו על המשורר ומסתיים בהבטחה להביא קרבן (מנהג מקובל בקרב אנשים בצרה, כמו המלחים בסיפורו של יונה), המזמור החמישי (קיז) הוא הקצר ביותר בתהלים, והוא קורא לכל העמים לשבח את ה' על חסדו לבית ישראל. זוהי אמירה המתאימה למעמד חגיגי בבית המקדש של אומה עצמאית ובוטחת, ותוכנו מזכיר את נאום חנוכת המקדש של שלמה המלך. המזמור השישי (קיח) פותח בשירת מענה המזכירה את כל חלקי העם וקוראת להם להודות לה'. לאחר כך מתאר המזמור את סבלו של היחיד, ומסתיים בברכת ברוכים הבאים לעולים לרגל. מרבית מזמוריו של ההלל הולחנו במרוצת הדורות ובמיוחד המזמור האחרון, הארוך שבמזמורי ההלל. במהלך חג הסוכות מתווסף למעמד אמירת ההלל גם ממד ויזואלי, שכן לאורך כל ההלל אוחזים ביד את ארבעת המינים ובקטעים מסוימים בהלל מניפים את הלולב למעלה ולמטה, תוך כדי פנייה לארבע רוחות (דרום, צפון, מערב, מזרח). הרמב״ם מספר כי הקדמונים נהגו שבתחילת ההלל קורא החזן כל שורה בנפרד והקהל עונה אחריו ׳הללויה׳ ובהמשך הקריאה (החל מ׳אנא ה' הושיעה נא׳) הקהל חוזר משפט במשפט אחרי החזן. מנהג זה נשתמר עד לימינו בקרב בני תימן. |
|
לפירוש קטעי ההלל ראו:
|
| כותר |
הלל / ספרד ירושלים / עזרא ברנע |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| לחן ממסורת |
הלל / ספרד ירושלים |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
חגים ומועדים |
| מועד התפילה |
הלל |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
לפירוש קטעי ההלל ראו:
ברכה שלפני הלל
תהלים קיג
תהלים קיד
תהלים קטו
תהלים קטז
תהלים קיז
תהלים קיח
ברכה לאחר הלל
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
