כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
מה טובו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- חיים עובדיה מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים מעגל השנה:
- לכל עת מועד התפילה:
- אחר
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עכשווי - ישראל
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עכשווי - ישראל
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים חיים עובדיה
-
3.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
4.
עכשווי - ישראל רוני איש-רן
נגן שירים ברצף
|
מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ. |
|
מה טובו היא תפילה הנאמרת ע"י המתפלל בכניסתו לבית הכנסת. התפילה מורכבת מלקט פסוקים ופותחת את סדר תפילת השחרית במסורות האשכנזיות. היא נזכרת לראשונה בסדר רב עמרם גאון (המאה ה-9), שם היא מתוארת כתפילה הנאמרת בעת כניסה לבית הכנסת, ולא כחלק מתפילה אחרת, ואכן זהו עניינה: מקבץ פסוקים העוסקים בתנועות הנפשיות השונות של הכניסה אל משכן ה' ושל הבקשה והתפילה. הפסוק הפותח לקוח מתוך ברכת בלעם לישראל. משמעותו הפשוטה היא התפעלות מן האהלים הממשיים של מחנה ישראל, אולם רבי יוחנן בתלמוד הבבלי (סנהדרין קה, ע"ב) דורש את הפסוק כקללה: "א"ר יוחנן, מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו. ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות". לפי פירוש זה אמירת הפסוק דווקא בזמן כניסה לבית הכנסת מוכיחה שדבריו של אותו רשע לא נתקיימו. בפסוקים הבאים מתוארים רגשות וסוגי תפילה של האדם הנכנס אל ההיכל. "ואני ברוב חסדך" מציג כניסה והשתחוות ביראה; "ה' אהבתי" מראה יחס אחר, אהבה למשכן כבודו של האל; "ואני אשתחווה" עוסק בהכרת תודה ובברכה; "ואני תפילתי" מתאר קריאה לעזרה בעת-רצון. הנוסח המופיע כאן הוא המקובל במסורות האשכנזיות בימינו. נוסח דומה מופיע בכמה ממסורות הספרדים, בשינוי הפסוקים וסידרם. כבר במקורות המוקדמים (כל-בו, אבודרהם, מחזור ויטרי, מאות 13-14) הופיעו גירסאות שונות שהקדימו את הפסוק "ואני ברוב חסדך" לפסוק "מה טובו" והעבירו אותו לראש התפילה, אולי בשל השפעת מנהגים, שקיבלו הד גם בספרות הזוהר והקבלה, המורים על קריאתו בזמן הכניסה לבית הכנסת. הסבר נוסף לכך הוא במנהג, עליו מעיד כבר רב האי גאון (מאה 10-11), להשתמש בפסוק זה כדי למנות את מספר האנשים הנוכחים בבית הכנסת בתחילת התפילה. |
| • מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב – במדבר כד, ה. קריאת התפעלות ושבח למראה מחנה ישראל, או בתי הכנסת (על-פי דרשת רבי יוחנן המובאת לעיל). • וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל-קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ – תהלים ה, ח. הודאה על חסדו הרב של הקב"ה ויחס היראה אותו חש המתפלל עם כניסתו לבית הכנסת. • ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ – תהלים כו, ח. • הֵיכַל-קָדְשְׁךָ, מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ – משורר התהלים התייחס אל בית המקדש, אך בהקשר של תפילה זו הכוונה היא לבית הכנסת. • וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשִׂי – הפסוק המקורי נאמר כקריאה לרבים: "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי-ה' עֹשֵׂנוּ" (תהלים צה, ו). אולי הלשון שונתה כדי להתאים לשאר הפסוקים שקובצו בתפילה זו הנאמרים כפנייה אישית. • אֶבְרְכָה – אכרע ברך. • וַאֲנִי תְפִלָתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן – פסוק מתהלים (סט, יד). המשורר מבקש שהתפילה תיענה ותהיה לרצון לפני ה' (כמו בישעיהו מט, ח: "כֹּה אָמַר ה', בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ, וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ"). • אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ – חסד ואמת הן ממידותיו של האל, המשורר מזכיר אותן כאן בבקשתו להיוושע. אולי יש בכך גם רמז לבקשתו שהישועה תהיה ישועת-אמת. |
| כותר |
מה טובו / ספרד ירושלים / חיים עובדיה |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| לחן ממסורת |
מה טובו / ספרד ירושלים |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב – במדבר כד, ה. קריאת התפעלות ושבח למראה מחנה ישראל, או בתי הכנסת (על-פי דרשת רבי יוחנן המובאת לעיל). • וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל-קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ – תהלים ה, ח. הודאה על חסדו הרב של הקב"ה ויחס היראה אותו חש המתפלל עם כניסתו לבית הכנסת. • ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ – תהלים כו, ח. • הֵיכַל-קָדְשְׁךָ, מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ – משורר התהלים התייחס אל בית המקדש, אך בהקשר של תפילה זו הכוונה היא לבית הכנסת. • וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשִׂי – הפסוק המקורי נאמר כקריאה לרבים: "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי-ה' עֹשֵׂנוּ" (תהלים צה, ו). אולי הלשון שונתה כדי להתאים לשאר הפסוקים שקובצו בתפילה זו הנאמרים כפנייה אישית. • אֶבְרְכָה – אכרע ברך. • וַאֲנִי תְפִלָתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן – פסוק מתהלים (סט, יד). המשורר מבקש שהתפילה תיענה ותהיה לרצון לפני ה' (כמו בישעיהו מט, ח: "כֹּה אָמַר ה', בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ, וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ"). • אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ – חסד ואמת הן ממידותיו של האל, המשורר מזכיר אותן כאן בבקשתו להיוושע. אולי יש בכך גם רמז לבקשתו שהישועה תהיה ישועת-אמת.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
