אבות / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
לדוד מזמור
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- שמחה שלמה זילבר מסורת:
- אשכנז - אשכנז כללי סולם:
- לא ידוע מעגל השנה:
- ימים נוראים מועד התפילה:
- אחר ללא לחן
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
מזרח אירופה - ליטא - פולין
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תורכיה - תורכיה כללי
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
מזרח אירופה - ליטא - פולין
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תורכיה - תורכיה כללי
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אבישי ארקין
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי שמחה שלמה זילבר
-
4.
מזרח אירופה - ליטא - פולין הרווי גולדפרב
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
8.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
9.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח
-
10.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שלמה מדינה
-
11.
תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
-
12.
תימן - כלל תימן אפרים יעקב
-
13.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי־הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי־יַעֲלֶה בְהַר־ה' וּמִי־יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר־לֵבָב אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃ |
|
מזמור מתהלים, הנאמר במקומות שונים בתפילה לפי המנהגים השונים. על פי כל המסורות, את המזמור הזה היו נוהגים לשיר הלויים בבית המקדש, במסגרת 'שיר של יום': לכל אחד מימות השבוע היה מזמור מיוחד, ומזמור זה היה השיר של יום ראשון. |
|
• לְדָוִד מִזְמוֹר - כותרת המזמור, המיוחס לדוד המלך. |
| כותר |
לדוד מזמור / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר |
|---|---|
| מסורת |
אשכנז - אשכנז כללי |
| לחן ממסורת |
לדוד מזמור / אשכנז כללי |
| סולם |
לא ידוע |
| מעגל השנה |
ימים נוראים |
| מועד התפילה |
אחר ללא לחן |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• לְדָוִד מִזְמוֹר - כותרת המזמור, המיוחס לדוד המלך.
• לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ - כל העולם וכל מה שבו שייכים לקב"ה.
• כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ - כי הוא זה שברא את העולם, וייסד את האדמה, על ידי ציוויו בעת בריאת העולם על הפרדת הים מהיבשה, והיקוות המים - שעד אז היו מעורבבים יחד עם האדמה - אל מקומות מוגדרים.
• יַמִּים - צורת רבים של ים.
• מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ - מי ראוי להתקרב אל הקב"ה ולבוא במקדשו?
• נְקִי כַפַּיִם - מי שידיו נקיות; כינוי סמלי לאדם ישר, שמעשיו טהורים, שידיו נקיות מגניבה ומכסף שלא הושג בדרכים ישרות.
• וּבַר לֵבָב - מי שליבו נקי וישר, ואין בו מחשבות וכוונות רעות.
• אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי - שלא נשבע שבועת שוא.
• וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה - לא נשבע שבועת שקר במשפט כדי לרמות.
• יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ - האדם שידיו וליבו - כלומר: מעשיו ומחשבותיו - נקיים, הוא יקבל מהקב"ה ברכה.
• זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה - זה הדור שכל בניו מבקשים את הקב"ה, מבקשים להתקרב אליו. וכיצד? על ידי שמירה על כל מה שתואר קודם לכן: נקיון כפיים ולב, הימנעות משבועת שקר וכו'.
• שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם - שערי המקדש, הרימו את ראשיכם, הגביהו את עצמכם כביכול בשעה שמלך הכבוד נכנס דרככם.
• וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד - כפי שכתוב בהמשך המזמור בצורה מפורשת, מלך הכבוד הוא הקב"ה. אולם בשלב זה במזמור קיימת אפשרות להבין שמדובר במלך בשר ודם; שהקריאה לשערי המקדש להגביה את קומתם כדי ש"מלך הכבוד" יוכל להיכנס מוסבת על מלך אנושי. אפשרות הבנה זאת מתבטאת במדרש על שלמה המלך (מופיע בכמה מקורות - למשל במסכת שבת ב, ל). לפי מדרש זה, כשבא המלך שלמה - שבנה את המקדש - להכניס לתוכו את ארון הקודש, נדבקו השערים זה לזה וסירבו להיפתח. עמד שלמה המלך ואמר לפני השערים מזמורי תהלים רבים, אך הללו עדיין סירבו להיפתח. כשהגיע למזמור 'לה' הארץ ומלואה' ואמר את הפסוק 'שאו שערים ראשיכם... ויבוא מלך הכבוד', רדפו אחריו השערים ורצו לבלוע אותו, (כי השתמע מדבריו לכאורה שהוא מתכוון על מלך הכבוד שהוא עצמו), תוך שהם שואלים אותו: "מי זה מלך הכבוד?!". שלמה ענה להם: 'ה' עיזוז וגיבור' ו'ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה'.
• מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה - הקב"ה הוא מלך הכבוד, ולו העוז והגבורה. עִזּוּז וְגִבּוֹר - חזק. גִּבּוֹר מִלְחָמָה - נלחם בעוז בשונאיו.
• ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה - הקב"ה הוא מלך הכבוד לעולם ועד; לנצח הוא ראוי לשם 'מלך הכבוד'.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם לא ידוע
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
