דיינו / לוב / רפאל זרוק
ספרדים צפון אפריקה - לוב
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
מן המיצר
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- רפאל זרוק מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - לוב מעגל השנה:
- חנוכה מאפייני הקלטה:
- מסחרי
נגן שירים ברצף
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אשכנז - אשכנז כללי
מערב אירופה - הולנד
ספרדים צפון אפריקה - לוב
עכשווי - ישראל
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אשכנז - אשכנז כללי
מערב אירופה - הולנד
ספרדים צפון אפריקה - לוב
עכשווי - ישראל
-
1.
איטליה - איטליה כללי סימון סצ'רדוטי
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי הנרי צימר
-
3.
מערב אירופה - הולנד הנס בלומנדאל
-
4.
ספרדים צפון אפריקה - לוב יהודה חיון ובניו
-
5.
ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
-
6.
ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל זרוק
-
7.
עכשווי - ישראל ללא מבצע
נגן שירים ברצף
|
מן המיצר (מתוך הלל) / תהלים קיח, מתוך ההלל מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם ה' לִי בְּעוֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בָּאָדָם טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי. בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם: סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם: דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַה' עֲזָרָנִי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל יְמִין ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ |
|
מזמור קיח חותם את סדר ההלל והוא נאמר במלואו ללא דילוגים. הוא מיוחד מבין כל מזמורי ההלל, הן בשל העובדה שמרבית פסוקיו הולחנו ועקב כך נוהגים לשיר כמעט את כולו, הן בשל העובדה שבחג הסוכות נוהגים לנענע את ארבעת המינים ולהקיף את המזבח (או בימינו, את בימת בית הכנסת) בעת אמירת פסוקים ממנו. עיקרו של המזמור הוא הודיה לה' על היוושעות והצלה מידי אויבים, ומשערים כי הוא נועד להיאמר בכינוס הודיה על תשועה גדולה שישראל נושעו בה. הסברה היא שעולי הרגל שעלו לירושלים, הודו במזמור זה לקב"ה על תשועותיו במהלך ההיסטוריה. הלשון נעה בין גוף ראשון יחיד לבין לשון רבים, כאשר לשון היחיד עשויה להיות לשונו של האדם הפרטי המודה על הצלתו, או לשונו של שליח הציבור המייצג את הציבור כולו. המזמור עצמו אינו עוסק באירוע מסוים ולשונו הכללית תומכת בהשערה שהוא נועד להיאמר בכל צרה שלא תבוא. בתחילת המזמור שוב פונה המשורר אל שלוש הקבוצות שהוזכרו במזמורים הקודמים וקורא להם להודות לה'. ארבעת הפסוקים האלו נאמרים בשירת מענה ע"י החזן והקהל. במנהג הספרדי החזן אומר את הצלעית הראשונה והקהל משיב בצלעית השניה - כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. במנהג האשכנזי החזן אומר כל אחד מארבעת הפסוקים במלואם ואחרי כל פסוק הקהל משיב בחזרה על הפסוק הראשון - הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בחג הסוכות נהוג לנענע את ארבעת המינים כאשר אומרים את הפסוק הזה. כאמור, שירת המזמור הזה חגיגית במיוחד ועשירה מאד מבחינה מוסיקלית, בעיקר בקהילות אשכנזיות ובקהילות צעירות מעורבות. רוב הפסוקים של המזמור זה זכו ללחנים משלהם, כך שבכל כמה פסוקים הלחן מתחלף. הקטע המרכזי של המזמור מבחינת שירה הוא הקטע שבו נוהגים לכפול כל פסוק פעמיים – החזן שר פסוק אחד והקהל משיב לו בחזרה על אותו פסוק. מדובר בפסוקים כא-כה, מהמלים אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי ועד ל-אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. |
| •● מִן הַמֵּצַר - ממקום צר, ממקום של צרה ומצוקה. ● עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ – ה' ענה לי והוציא אותי אל מקום רחב. בַמֶּרְחָב יָהּ. יש מבעלי המסורה שקבעו שזוהי מלה אחת 'בַמֶּרְחַביָה', שמשמעה מרחב גדול, כמו 'כהררי אל' (תהלים לו, ז) – כהרים גדולים. ● בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם – השמדתי אותם בעזרת ה'. ● סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי – אותם גויים רבים הקיפו אותי מכל עבר. שתי צורות הפועל באות לחזק את האמור לעיל, ואת האיום שחש המתפלל. ● סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים – אויבי סובבו אותי בהמונים כמו דבורים התוקפות את המתקרב אל דובשן. ● דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים – התלקחו במהירות כקוצים שנתפסו באש. ● דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַה' עֲזָרָנִי – כאן עובר המשורר לדבר אל האויב, ולשון נוכח זו מעידה על עוצמת האיום הקרוב, והוא אומר לו, אתה הדפת אותי בחוזקה כדי שאפול, אבל ה' עזר לי. ● עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – ה' מעניק לי את כוחי, ולו אזמר, שכן הוא הושיע אותי. פסוק זה מופיע גם בשירת הים (שמות טו, ב ). ● קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים – במחנות הצדיקים, המנצחים, נשמע קול של שירת הישועה. ● יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל - ייתכן שפסוק זה והפסוק שלאחריו הוא הקול הנשמע באהלי הצדיקים: ה' מנצח אויביו ביד ימינו, כלומר בכוחו ובגבורתו. • שַׁעֲרֵי צֶדֶק – ייתכן שהפסוק נאמר מפי עולי הרגל העומדים בשערי ירושלים, הנקראת עיר הצדק (ראו ישעיהו א, כו), או שמשמעו פתחו את השערים שבהם יושבים שופטי הצדק. ● אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה - האבן אותה דחו בתחילה פועלי הבניין נבחרה לבסוף להיות אבן הפינה של הבית כולו. זהו משל לעם ישראל הדחוי והנדחק לקצה, בסופו של דבר הוא יהיה ראש לכולם. ● נִפְלָאת – מופלאה. ● אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ - עולי הרגל פונים אל הכהנים ומבקשים מהם לקשור את קרבן החג בחבלים סמוך לפינות המזבח. |
| כותר |
מן המיצר / לוב / רפאל זרוק |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - לוב |
| לחן ממסורת |
מן המיצר (מתוך ההלל) / לוב |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
חנוכה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
•● מִן הַמֵּצַר - ממקום צר, ממקום של צרה ומצוקה. ● עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ – ה' ענה לי והוציא אותי אל מקום רחב. בַמֶּרְחָב יָהּ. יש מבעלי המסורה שקבעו שזוהי מלה אחת 'בַמֶּרְחַביָה', שמשמעה מרחב גדול, כמו 'כהררי אל' (תהלים לו, ז) – כהרים גדולים. ● בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם – השמדתי אותם בעזרת ה'. ● סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי – אותם גויים רבים הקיפו אותי מכל עבר. שתי צורות הפועל באות לחזק את האמור לעיל, ואת האיום שחש המתפלל. ● סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים – אויבי סובבו אותי בהמונים כמו דבורים התוקפות את המתקרב אל דובשן. ● דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים – התלקחו במהירות כקוצים שנתפסו באש. ● דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַה' עֲזָרָנִי – כאן עובר המשורר לדבר אל האויב, ולשון נוכח זו מעידה על עוצמת האיום הקרוב, והוא אומר לו, אתה הדפת אותי בחוזקה כדי שאפול, אבל ה' עזר לי. ● עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – ה' מעניק לי את כוחי, ולו אזמר, שכן הוא הושיע אותי. פסוק זה מופיע גם בשירת הים (שמות טו, ב ). ● קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים – במחנות הצדיקים, המנצחים, נשמע קול של שירת הישועה. ● יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל - ייתכן שפסוק זה והפסוק שלאחריו הוא הקול הנשמע באהלי הצדיקים: ה' מנצח אויביו ביד ימינו, כלומר בכוחו ובגבורתו. • שַׁעֲרֵי צֶדֶק – ייתכן שהפסוק נאמר מפי עולי הרגל העומדים בשערי ירושלים, הנקראת עיר הצדק (ראו ישעיהו א, כו), או שמשמעו פתחו את השערים שבהם יושבים שופטי הצדק. ● אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה - האבן אותה דחו בתחילה פועלי הבניין נבחרה לבסוף להיות אבן הפינה של הבית כולו. זהו משל לעם ישראל הדחוי והנדחק לקצה, בסופו של דבר הוא יהיה ראש לכולם. ● נִפְלָאת – מופלאה. ● אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ - עולי הרגל פונים אל הכהנים ומבקשים מהם לקשור את קרבן החג בחבלים סמוך לפינות המזבח.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - לוב
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
