כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
- תפילה
-
בביצוע
- יוסל'ה רוזנבלט מסורת:
- אשכנז - יצירות חזנות מעגל השנה:
- פסח מאפייני הקלטה:
- מסחרי
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - יצירות חזנות
כל המסורות
אשכנז - יצירות חזנות
-
1.
אשכנז - יצירות חזנות יוסל'ה רוזנבלט
-
2.
אשכנז - יצירות חזנות יוסף שליסקי
-
3.
אשכנז - יצירות חזנות פייר פינצ'יק
-
4.
אשכנז - יצירות חזנות שמואל מלבסקי
נגן שירים ברצף
|
רבונו של עולם לספירת העומר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה [ - - - ] וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה אָמֵן סֶלָה |
|
תפילה מתוך סדר ברכת 'ספירת העומר', שהיא הציווי למנות את הימים שבין פסח ועד שבועות. אחרי ברכת ספירת העומר נוהגים לומר את מזמור תהלים סז ('למנצח בנגינות מזמור שיר'), ואת פסוקי 'אנא בכח' ולאחריהם, נוהגים בקהילות החסידיות והאשכנזיות לומר את התפילה שלפנינו. התפילה מתבסס על הרעיון שבבסיס התפיסה החסידית ולפיו כל מעשה של אדם פרטי, לטוב או לרע, משפיע השפעה מכרעת על האלוֹהוּת עצמה, וממילא גם על העולם כולו. התפיסה הזו משתלבת עם המסורת המפרשת את משמעות ספירת העומר, בין היתר, כתהליך של טיהור והזדככות של האדם הפרטי ושל עם ישראל, כחלק מתהליך ההכנה לקראת מתן התורה וחג השבועות. |
| • רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר – התפילה נפתחת באזכור הציווי המקראי על ספירת העומר, אך הציווי מתפרש מיד בהקשרו הקבלי. • כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ – 'קליפות' ו'טומאות', על פי התפיסה הקבלית, הם מושגים המציינים את כוחות הרוע שדבקו באדם במהלך חייו ומזהמים את נפשו. • כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת... – ציטוט הפסוקים המצווים על ספירת העומר בספר ויקרא (כג, טו–טז). פסוק טז נקטע לפני סופו, והמלים "וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'" חסרות בציטוט, ומוחלפות בתכלית אחרת. • כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם – ספירת העומר אינה רק אמצעי למניין הימים שבין הנפת העומר בידי הכהן בפסח, להבאת מנחה מן התבואה החדשה, אלא אמצעי לזיכוך וטיהור עם ישראל מחטאיו. • שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה [ - - - ] – המתפלל מבקש שקיום מצוות ספירת העומר של אותו יום, יתקן את הנזקים שגרמו חטאיו לאלוהות. על פי התפיסה הקבלית, האלוהות היא מכלול מורכב של כוחות שונים, לעתים מנוגדים, הפועלים במקביל. לכל צד באלוהות יש מאפיינים ייחודיים; צדדים אלו הם ה'ספירות', המשקפות גם רמות שונות של התגלות האל בעולמו. בשבעת שבועות ספירת העומר מתקנים כך את שבע הספירות התחתונות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות – כשכל ספירה מחולקת אף היא לשבעה רבדים הנושאים את אותם שמות ('גבורה שבחסד', 'תפארת שבחסד', וכו'). • וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת – המתפלל מבקש שספירת העומר תגרום לא רק לתיקון הפגמים שגרם בעולמות העליונים, אלא גם לזיכוכו שלו; לוּ יזכה לכך, ממילא יצליח לא רק לתקן את עצמו, ואף לא רק את העולמות העליונים, אלא יהיה כמי שמוסיף כח וחיוניות לאלוהות כולה, על כל רבדיה. • לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה – המתפלל חוזר על בקשת הטהרה באופן מפורש יותר, תוך שהוא שב ומתאר את הפגמים הרוחניים באדם כ'לכלוך' שהצטבר כביכול על נפשו. |
| כותר |
רבונו של עולם לספירת העומר / אשכנז-חזנות 2 / יוסל'ה רוזנבלט |
|---|---|
| מסורת |
אשכנז - יצירות חזנות |
| לחן ממסורת |
רבונו של עולם לספירת העומר / אשכנז-חזנות 2 |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פסח |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר – התפילה נפתחת באזכור הציווי המקראי על ספירת העומר, אך הציווי מתפרש מיד בהקשרו הקבלי. • כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ – 'קליפות' ו'טומאות', על פי התפיסה הקבלית, הם מושגים המציינים את כוחות הרוע שדבקו באדם במהלך חייו ומזהמים את נפשו. • כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת... – ציטוט הפסוקים המצווים על ספירת העומר בספר ויקרא (כג, טו–טז). פסוק טז נקטע לפני סופו, והמלים "וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'" חסרות בציטוט, ומוחלפות בתכלית אחרת. • כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם – ספירת העומר אינה רק אמצעי למניין הימים שבין הנפת העומר בידי הכהן בפסח, להבאת מנחה מן התבואה החדשה, אלא אמצעי לזיכוך וטיהור עם ישראל מחטאיו. • שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה [ - - - ] – המתפלל מבקש שקיום מצוות ספירת העומר של אותו יום, יתקן את הנזקים שגרמו חטאיו לאלוהות. על פי התפיסה הקבלית, האלוהות היא מכלול מורכב של כוחות שונים, לעתים מנוגדים, הפועלים במקביל. לכל צד באלוהות יש מאפיינים ייחודיים; צדדים אלו הם ה'ספירות', המשקפות גם רמות שונות של התגלות האל בעולמו. בשבעת שבועות ספירת העומר מתקנים כך את שבע הספירות התחתונות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות – כשכל ספירה מחולקת אף היא לשבעה רבדים הנושאים את אותם שמות ('גבורה שבחסד', 'תפארת שבחסד', וכו'). • וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת – המתפלל מבקש שספירת העומר תגרום לא רק לתיקון הפגמים שגרם בעולמות העליונים, אלא גם לזיכוכו שלו; לוּ יזכה לכך, ממילא יצליח לא רק לתקן את עצמו, ואף לא רק את העולמות העליונים, אלא יהיה כמי שמוסיף כח וחיוניות לאלוהות כולה, על כל רבדיה. • לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה – המתפלל חוזר על בקשת הטהרה באופן מפורש יותר, תוך שהוא שב ומתאר את הפגמים הרוחניים באדם כ'לכלוך' שהצטבר כביכול על נפשו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
