ברכת מעין שלוש / הודו-קוצ'ין / חברי קהילת הודו-קוצ'ין
הודו - קוצ'ין
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
עיר עוז לנו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- יקרה אברהם מסורת:
- הודו - קוצ'ין מעגל השנה:
- יום ירושלים מאפייני הקלטה:
- הופעה חיה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
הודו - קוצ'ין
כל המסורות
הודו - קוצ'ין
-
1.
הודו - קוצ'ין טובה קשטיאל
-
2.
הודו - קוצ'ין יקרה אברהם
נגן שירים ברצף
|
עיר עוז לנו עִיר עָז לָנוּ יְרוּשָׁלַיִם צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ בָּךְ בָּחַר רוֹכֵב שָׁמַיִם בָּךְ יַחַד כָּל מַחֲמַדֵּנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל צוּר מָעֻזֵּךְ נוֹצְרֵךְ לִרְגָעִים קִרְיַת חָנָה דָוִד אֲרִיאֵל שְׁבִי בֶּטַח מִפַּחַד לְבָאִים עִיר וָאֵם אַתְּ כְּלִילַת יֹפִי בָּךְ תְּרוּעַת מֶלֶךְ קוֹל הֲמוּלָה רַבָּתִי עָם אֵין בָּךְ דֹּפִי לָעַד כֵּן שְׁבִי בְּנָוֵךְ שָׁתוּל מַה יָפֶה פֹּה הַר הַזֵּיתִים הַצַּח רַעֲנָן דָּלִיּוֹת פּוֹרִיָה עִיר עָז לָנוּ יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם |
|
פיוט געגועים לירושלים, ייחודי ליהודי הודו. על פי מידע שאספו בני משפחת אברהם, שאף הקליטו את הפיוט מפי הוריהם, הפיוט היה מושר בעתות שמחה ובעיקר בשבתות כלה. אחרי קום המדינה נהגו בני הקהילה שלא עלו לארץ להתכנס בבית הכנסת ולשיר אותו. לפי אחת הגרסאות הובא השיר ע"י 'הבונים החופשיים' שבאו מבומביי, אומץ ע"י בני הקהילה בקוצ'ין ומשם התגלגל לקהילות אחרות בהודו. הפיוט קצר מאוד, פשוט בענייניו ובצורתו. במרכז הפיוט עומדת השאיפה לירושלים, מחוז הכיסופים של המשורר ושל קהל השרים; בצד זאת מדגיש הפייטן את בטחונו באל, שינצור ויגן על העיר. הפיוט הקצר משופע בביטויים ושברי פסוקים מנבואות ישעיהו. |
| • עִיר עָז לָנוּ – כינוי לירושלים, העיר שהיא מבטחנו ומבצרנו. מיוסד על ישעיהו (כו, א): בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל. הפסוק ישוב ויופיע בהמשך הפיוט. • קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ – כינוי לירושלים, העיר אליה עולים לרגל במועדים. על פי ישעיהו (לג, כ): חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם... • רוֹכֵב שָׁמַיִם – ואז אפשר לפרש - בך חי כביכול האל, המכונה רוֹכֵב שָׁמַיִם, על פי דברים (לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. אולי יש לנקד כֹּחִי, אבל אז ההקשר קצת פחות ברור. ואולי כאמור, המילה עצמה משובשת. • בָּךְ כָּל מַחֲמַדֵּנוּ – בך, ירושלים, מקום המקדש, כמתואר בישעיהו (סד, י): בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה. • יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל – חֵל הוא מבצר או חומה חיצונית. הקב"ה ישמור עליך, ויהפוך אותך למבצר מוגן. מבוסס על הפסוק מישעיהו שהוזכר לעיל (כו, א): בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל. • צוּר מָעֻזֵּךְ – כינוי לקדוש ברוך, האל שהוא מגן ומבצר לחוסים בו. על פי ישעיהו (יז, י): כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ... • נוֹצְרֵךְ לִרְגָעִים – תיאור יחסו של הקב"ה לירושלים, יחס של שמירה והגנה. המילה לרגעים במשמעות של – כל רגע ורגע, על פי המקור המקראי (ישעיהו כז, ג): אֲנִי ה' נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה. • קִרְיַת חָנָה דָּוִד אֲרִיאֵל – כינויים לירושלים. הראשון מדגיש את היותה בירת מלכות דוד, והשני מדגיש את היותה מקום המקדש. מבוסס על ישעיהו (כט, א): הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ. • שְׁבִי בֶּטַח מִפַּחַד לְבָאִים – היי רגועה ושקטה, עוד תזכי לשלווה, ואל תפחדי מן האריות, האויבים, הצרים עליך. • עִיר וָאֵם – כינוי לעיר גדולה וחשובה, ירושלים בשיר זה. הביטוי לקוח משמואל ב כ, יט. • כְּלִילַת יֹפִי – כינוי לירושלים שכולה יפה, על פי האמור ביחזקאל (כז, ג) ובאיכה (ב, טו). • רַבָּתִי עָם – שיש בה עם רב, המון אנשים. כך מכונה ירושלים בפתיחתה של מגילת איכה המקוננת על חורבנה: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה... • שְׁבִי בְּנָוֵךְ – נווך עשוי להתפרש בכמה משמעויות – יופייך, שלוותך, משכנך. • דָּלִיּוֹת – ענפים. |
| כותר |
עיר עוז לנו / הודו-קוצ'ין / יקרה אברהם |
|---|---|
| מסורת |
הודו - קוצ'ין |
| לחן ממסורת |
עיר עוז לנו / הודו-קוצ'ין |
| מאפייני הקלטה |
הופעה חיה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום ירושלים |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• עִיר עָז לָנוּ – כינוי לירושלים, העיר שהיא מבטחנו ומבצרנו. מיוסד על ישעיהו (כו, א): בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל. הפסוק ישוב ויופיע בהמשך הפיוט. • קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ – כינוי לירושלים, העיר אליה עולים לרגל במועדים. על פי ישעיהו (לג, כ): חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם... • רוֹכֵב שָׁמַיִם – ואז אפשר לפרש - בך חי כביכול האל, המכונה רוֹכֵב שָׁמַיִם, על פי דברים (לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. אולי יש לנקד כֹּחִי, אבל אז ההקשר קצת פחות ברור. ואולי כאמור, המילה עצמה משובשת. • בָּךְ כָּל מַחֲמַדֵּנוּ – בך, ירושלים, מקום המקדש, כמתואר בישעיהו (סד, י): בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה. • יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל – חֵל הוא מבצר או חומה חיצונית. הקב"ה ישמור עליך, ויהפוך אותך למבצר מוגן. מבוסס על הפסוק מישעיהו שהוזכר לעיל (כו, א): בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל. • צוּר מָעֻזֵּךְ – כינוי לקדוש ברוך, האל שהוא מגן ומבצר לחוסים בו. על פי ישעיהו (יז, י): כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ... • נוֹצְרֵךְ לִרְגָעִים – תיאור יחסו של הקב"ה לירושלים, יחס של שמירה והגנה. המילה לרגעים במשמעות של – כל רגע ורגע, על פי המקור המקראי (ישעיהו כז, ג): אֲנִי ה' נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה. • קִרְיַת חָנָה דָּוִד אֲרִיאֵל – כינויים לירושלים. הראשון מדגיש את היותה בירת מלכות דוד, והשני מדגיש את היותה מקום המקדש. מבוסס על ישעיהו (כט, א): הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ. • שְׁבִי בֶּטַח מִפַּחַד לְבָאִים – היי רגועה ושקטה, עוד תזכי לשלווה, ואל תפחדי מן האריות, האויבים, הצרים עליך. • עִיר וָאֵם – כינוי לעיר גדולה וחשובה, ירושלים בשיר זה. הביטוי לקוח משמואל ב כ, יט. • כְּלִילַת יֹפִי – כינוי לירושלים שכולה יפה, על פי האמור ביחזקאל (כז, ג) ובאיכה (ב, טו). • רַבָּתִי עָם – שיש בה עם רב, המון אנשים. כך מכונה ירושלים בפתיחתה של מגילת איכה המקוננת על חורבנה: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה... • שְׁבִי בְּנָוֵךְ – נווך עשוי להתפרש בכמה משמעויות – יופייך, שלוותך, משכנך. • דָּלִיּוֹת – ענפים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת הודו - קוצ'ין
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
