מזמור שיר ליום השבת

• מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - מזמור תהלים זה מכונה בשני כינויים - 'מזמור' ו'שיר', והלויים היו אומרים אותו על הדוכן בשעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת (ראו משנה, מסכת תמיד, ו, ז) 'מזמור' ו'שיר' הם שניים מהכינויים המצויים בראש מזמורי התהלים.
• טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן - נכון וראוי להודות לה' ואשרי מי שזוכה לכך ולשיר לכבוד ה', המכונה עליון.
• לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת - טוב לספר את חסדיך בכל בוקר ובוקר ולספר בכל לילה ולילה את נאמנותך לעמך.
• עֲלֵי-עָשׂוֹר וַעֲלֵי-נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר - טוב להודות לה' בלווית נגינה בכלי נגינה. עשור הוא כלי נגינה בעל עשרה מיתרים. 'הגיון' הוא אמירה, השמעת קולות המיה, בין בכלי בין בפה, בין באדם בין בבעלי חיים (ראו ישעיהו לא, ד; נט, יא).
• כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן - אתה ה' משמח אותו בפעולותיך ומשום כך אני מתאווה להודות ולזמר לך בנבל ובכינור. אני שמח במעשי ידיך ומביע את שמחתי בזמרה.
• מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ - כמה נשגבים ונפלאים מעשיך ה', ומחשבותיך עמוקות מאד. על המחשבות נאמר 'עמקו' ועל המעשים 'גדלו', לרמוז שהמחשבות העמוקות מסבבות מעשים גדולים, כאילן שמשורשיו העמוקים צומחים ענפים גדולים וגבוהים.
• אִישׁ-בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל-לֹא יָבִין אֶת זֹאת - רק האיש השוטה וחסר הדעה אינו מכיר בגודלם ובעומקם של מעשי ה' ואינו מודה לה' על חסדו ואמתו.
• בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד - בשעה שהרשעים פורחים ונראים כמצליחים בחייהם, הם דומים לעשב הפורח לשעה קלה בלבד. כן הצלחת הרשעים חולפת מהר והם כלים ואובדים מן העולם. ובשעה שהרשעים, פועלי האוון, מוציאים ציץ, הם נובלים מהר כמו עשב.
• וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה' - אתה ה' עליון, תקיף ושליט לעולם.
• כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן - המשורר ברוב התרגשותו נוקט לשון כאילו ברגע זה ממש הוא רואה לנגד עיניו את אויבי ה' באובדנם, וכל פועלי האוון, הרשעים, נשמדים.
• וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן - ואתה ה' הרימות את קרני למעלה כקרן הראם הגבוהה, שימחת אותי בישועתך. קרני ראם הן סמל לחוזק ולשבירת האויבים, ונתברך בהן יוסף, שעליו נאמר: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי-אָרֶץ... (דברים לג, יז). ואני סכתי, משחתי את גופי בשמן רענן, בשמן חדש שריח בשמיו חזק. הסיכה בשמן היא מסמלי השמחה וחגיגת הישועה.
• וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי - זכיתי לראות במפלת אויבי ולשמוע את סיפור מפלת אויבי הרשעים. 'שׁוּרָי' הוא כינוי לאויבים בספר תהלים.
• צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה - הצדיק פורח כמו התמר, הדקל, החוזר ופורח שנה אחרי שנה, ולא כמו הרשע שפריחתו היא כפריחת העשב הפורח יום אחד בלבד ואחר כך אובד לנצח. הצדיק יצמח ויגדל וישלח ענפים כארז שבלבנון.
• שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ - הצדיקים הפורחים כתמר ומשגשגים כארז, שתולים, נטועים בבית ה', ופורחים בחצרות ה', בבית המקדש.
• עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ - גם בימי זקנותם יהיו בצדיקים במלוא כוחם ויעשו מעשים טובים ומבורכים, כמו התמר העושה פירות שנים רבות מאד.
• לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ - הצדיקם יזכו להאריך ימים בטובה, כדי שיגידו וילמדו את הכל כי ישר הוא ה' ואין בו עוולה, רשעות.

הפירוש לקוח מפירוש 'דעת מקרא' לספר תהלים, בידי עמוס חכם.