אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה
קמתי באשמורת / ר' משה אבן-עזרא קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי רַחֵם עַל עֲדָתְךָ צֹאן מַרְעִיתֶךָ אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה {{מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ}} {{בַּשֵּׂר לְעַם סְגֻלָּה}} {{שׁוּבָה שְׁבוּת קָדְשְׁךָ}} {{וְחוֹן כְּקֶדֶם סְגֻלָּה}} {{הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ}} {{וּבְנֵה עִיר תְּהִלָּה}} {{אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ}} {{עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה}} |
פיוט סליחה במנהג הקהילות הספרדיות, המשמש כ'רשות', כפיוט מקדים, לאמירת מזמור 'אשרי יושבי ביתך', שנהוג לאומרו לפני תחילת הסליחות. מחבר הפיוט הוא ר' משה אבן-עזרא, מגדולי המשוררים העבריים בספרד המוסלמית (המאות ה-11-12), ומי שנודע בתואר 'הסלח' על שום פיוטי הסליחות הרבים שהותיר אחריו. אותיות השם 'משה' חתומות בראשי הטורים החמישי, השישי והשביעי. |
• קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי - קמתי לפנות בוקר כדי להתפלל לפניך, אלוהים, על חטאי. 'אַשְׁמוֹרֶת' - זמן המעבר שבין הלילה והיום, על פי שמות (יד, כד): וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן... היקיצה לתפילה עם שחר או בלילה ממלאת תפקיד מרכזי במסורת הפיוט, ומוזכרת כבר במקרא - למשל בנבואת ישעיהו (כו, ט): נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ... |
כותר |
קמתי באשמורת / ספרדים-תורכיה / מרדכי כלפון |
---|---|
מסורת |
תורכיה - תורכיה כללי |
לחן ממסורת |
קמתי באשמורת / ספרדים-תורכיה |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מועד התפילה |
שחרית |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי - קמתי לפנות בוקר כדי להתפלל לפניך, אלוהים, על חטאי. 'אַשְׁמוֹרֶת' - זמן המעבר שבין הלילה והיום, על פי שמות (יד, כד): וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן... היקיצה לתפילה עם שחר או בלילה ממלאת תפקיד מרכזי במסורת הפיוט, ומוזכרת כבר במקרא - למשל בנבואת ישעיהו (כו, ט): נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ...
• וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי - ונשמתי כהה ומלוכלכת כביכול בשל חטאי הרבים. 'שְׁחַרְחֹרֶת' - על פי ביטוי יחידאי במקרא שנזכר בהקשר אחר במגילת שיר השירים (א, ו): אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת... הביטוי נדרש על ידי חז"ל גם כביטוי לחטאים - ראו למשל מדרש שיר השירים רבה (א, ו).
• רַחֵם עַל עֲדָתְךָ צֹאן מַרְעִיתֶךָ - רחם על עמך ישראל, המשול לצאן שאותו אתה רועה. הפייטן עובר בחדות מפניה אישית על עצמו לפניה קולקטיבית על כלל ישראל. מיוסד על תהלים (עד, א-ב): מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ זְכֹר עֲדָתְךָ...
• אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה - שיבוץ פסוק מלא מספר תהלים (פד, ה). הפייטן משבח את ישראל כמליץ יושר עליהם, ובכך מדגיש את מעברו מעמדת הדובר האישי לעמדת הדובר המשמש כנציג הכלל.
• מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ בַּשֵּׂר לְעַם סְגֻלָּה - ממקום שבתך השמע נחמה לעמך ישראל. 'מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ' - צירוף שמקורו בשילוב פסוקים מירמיהו (יד, כא): אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ... ותהלים (קמה, ה): הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ... עם סגולה הוא כינוי לעם ישראל, העם שהוא נחלת האל, על פי דברים (ז, ו): כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
• שׁוּבָה שְׁבוּת קָדְשְׁךָ וְחוֹן כְּקֶדֶם סְגֻלָּה - השב את שכינתך, והענק חנינה לעם ישראל, גאל אותם כפי שעשית בעבר. מיוסד על תהלים (קכו, ד): שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב, וכן על איכה (ה, כא): הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ ונשוב וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
• הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ וּבְנֵה עִיר תְּהִלָּה - בחסדיך הנפלאים והמיוחדים בנה מחדש את ירושלים עיר הקודש. הצירוף 'הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ' מיוסד על ביטוי יחידאי במקרא, בתהלים (לא, כב-כג): בָּרוּךְ ה' כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר... 'עִיר תְּהִלָּה' - כינוי לירושלים על פי ישעיהו (סב, ז): וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?