אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה
כתר יתנו לך (קדושה למוסף) כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד {{הוּא אֱלֹהֵינוּ הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ}} {{הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית}} {{וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר}} {{הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית}} {{לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים}} {{אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}} {{וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר}} {{יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ}} |
זוהי 'ברכת הקדושה', בתפילת העמידה של מוסף, תפילה הנאמרת בשבתות ובחגים. הברכה, המכונה בפשטות 'כתר', נאמרת ע"י החזן בעת חזרת הש"ץ, כאשר המתפללים עונים לו בפסוקים מתוך הברכה. מבחינה מוזיקלית זהו הקטע החשוב ביותר בתפילת מוסף שכן הוא מאפשר לחזן להביא בו לידי ביטוי את יכולותיו הקוליות והמוזיקליות. אין מנגינה קבועה לכתר' והרשות בידי החזן לבחור מנגינה כרצונו ולהוסיף עליה אלתורים וקישוטים. במרוצת הדורות נתווספו עוד ועוד מנגינות לקטע הזה, בהם לחנים של שירים ישראליים לכל דבר או לחילופין שירים מהמוזיקה הערבית-מצרית. בד"כ הלחן הנבחר קשור לענייני היום, למשל בשבת חנוכה ייבחר לחן של פיוט לחנוכה, וכן הלאה. בזמן אמירת הקדושה הכל עומדים, ומצמידים את הרגליים זו לזו, על מנת להידמות למלאכים. מנהג עתיק, הנזכר כבר במדרש תנחומא, הוא שבשעה שאומרים את הפסוקים מתרוממים קצת כלפי מעלה על בהונות הרגליים. הקדושה מתארת את מקהלות המלאכים השמימיות מקדשות את שמו של הקדוש ברוך הוא, תוך שהן עונות זו לזו בקול רעש גדול וחזק; אמירת הקדושה בתפילה ע"י ציבור המתפללים מצטרפת כביכול לדרמה המתחוללת באותה עת במרומים. הנוסח המובא כאן נאמר בכל המנהגים, בשינויי נוסח מסוימים. |
• כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ – פעולת הקדשת האל על ידי המלאכים בשמים מתוארת כהנחת כתר כביכול ל'ראש' הקדוש ברוך הוא, ברוח האמור בתלמוד הבבלי (חגיגה, יג ע"ב): "אמר רבי אלעזר: מלאך אחד שהוא עומד בארץ, וראשו מגיע אצל החיות [=מלאכים]. במתניתא תנא [=במקור תנאי שנינו]: סנדלפון שמו [=של המלאך], הגבוה מחברו מהלך חמש מאות שנה, ועומד אחורי המרכבה, וקושר כתרים לקונו". • מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָה – לקשירת הכתרים בשמים מצטרפים ישראל בשירתם ותפילתם על הארץ, ויחד הם ממליכים את האל על העולם כולו, בעליונים ובתחתונים. • יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ – יחד, המלאכים ובני האדם, מקדישים אותך בקדושה משולשת, כלומר, בחזרה משולשת על המלה 'קָדוֹשׁ'. • [נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ – אנחנו מעריצים ומקדישים אותך על הארץ, כשם שמקדישים אותך המלאכים בהיכל קדשך בשמים. סוֹד בלשון המקרא הוא קבוצה או חוג (על פי ירמיהו טו, יז, ועוד).] • כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ – כפי שנאמר בדברי הנביאים; משפט מעבר לפסוקים מנבואות ישעיהו ויחזקאל, המתארים את הקדשת האל בשמים. • וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ – שיבוץ פסוק מלא מישעיהו (ו, ג), המתאר את מעשי השרפים (המלאכים) על יד כסא הכבוד, ואת הרושם שקולותיהם יוצרים (ישעיהו ו, א-ד): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן. • כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ – על אף שקדושתו של הקדוש ברוך הוא ממלאת כביכול את העולם כולו, מלאכיו המשרתים אותו אינם יכולים לראותו, ולכן הם נמצאים כביכול בחיפוש מתמיד אחריו. שאלתם החוזרת ונשנית 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ' ממחישה את הסערה והדרמה המתחוללות. מילת הפתיחה של השורה, 'כְּבוֹדוֹ', משורשרת עם מילת החתימה של הפסוק שהובא לפניה (המילה 'כבוד' חוזרת 4 פעמים בשתי שורות קצרות אלו, חזרה המעצימה את התחושה של 'כבודו מלא עולם'). • לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ – לקבוצת השרפים עונה קבוצת מלאכים נוספת, האומרת: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. זוהי שורת מעבר המקשרת את שתי פעולות ההקדשה של המלאכים בדברי הנביאים השונים, וכך יוצרת רושם של מקהלה שמימית שבה כל קבוצת מלאכים שרה לסירוגין לכבוד הקדוש ברוך הוא. • בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ – שיבוץ קטע מפסוק בנבואת יחזקאל (ג, יב), המתאר את הרעש הגדול הנוצר בשמים מקול המלאכים ומקול תנועת כנפי החיות (יב-יג): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. • מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ – מן המקום שבו הוא שוכן כעת, אנו מקווים שיפנה ויתגלה לעמו. • הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד – המצהיר על ייחודו, כלומר, על האמונה המונותיאיסטית (אמונה באל אחד), בכל ערב ובכל בוקר. מילת הפתיחה של השורה, 'מִמְּקוֹמוֹ', משורשרת עם מילת החתימה של הפסוק שהובא לפניה. • אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה – עם ישראל מצהירים על ייחוד האל פעמים ביום, בהכרזה 'שמע ישראל' שתובא מיד. • שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד – שיבוץ פסוק מלא מדברים (ו, ד), המשמש כאחד המוקדים החשובים ביותר של התפילה היהודית, ומבטא את אמונת העם באלוהיו ואת קבלת עול מלכותו. • הוּא אֱלֹהֵינוּ הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ – תיאור גדלותו של האל, באמצעות הרחבת הנאמר בשורה הקודמת; כביכול הקדוש ברוך הוא אינו רק 'אלוהינו', אלא בה בעת גם אב, מלך ומושיע. • הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית – ואנו מתפללים להיגאל על ידו בשנית, ולחדש ימינו כקדם. • וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר – ולשמוע ממנו, ברחמיו המרובים, את בשורת הגאולה שתבוא מיד, לעיני האנושות כולה. • הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית – הנה שבתי לגאול אתכם כעת, באחרית הימים, כשם שגאלתי אתכם בראשית הימים במצרים. • לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – בשורת הגאולה היא הכרזת האל על כך שהוא בחר להיות אלוהינו, ככתוב בכמה פסוקים במקרא, למשל בבמדבר (טו, מא): אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. • וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר – שורת מעבר נוספת לקראת פסוק מן הכתובים – מתהלים – שעניינו בהבטחה על מלכות הנצח של הקדוש ברוך הוא. • יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ – שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קמו, י). מלכות ה' משמשת כעין סיומת או תוצאה, כביכול, של פעולת ההקדשה, שיש עמה גם תקווה לעתיד, בניגוד להקדשה עצמה, המתמקדת בתיאור ההווה המתמשך. |
כותר |
כתר יתנו לך (קדושה למוסף) / יוון-לריסה / אברהם נגרין |
---|---|
מסורת |
יוון - יוון כללי |
לחן ממסורת |
כתר יתנו לך (קדושה למוסף) / יוון-לריסה |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
ימים נוראים |
מועד התפילה |
מוסף |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?