אל מסתתר / חסידות רוזין / לא ידוע
חסידים - חסידות רוז'ין
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
חמול על מעשיך
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- לא ידוע מסורת:
- חסידים - חסידות רוז'ין מעגל השנה:
- יום כיפור מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה מועד התפילה:
- שחרית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות רוז'ין
עכשווי - ישראל
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות רוז'ין
עכשווי - ישראל
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי דוד קלצקין
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי הדר
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי חזקי פוקס
-
4.
אשכנז - אשכנז כללי חזקי פוקס
-
5.
אשכנז - אשכנז כללי מאיר דוד
-
6.
אשכנז - אשכנז כללי שמחה שלמה זילבר
-
7.
חסידים - חסידות חב"ד ללא מבצע
-
8.
חסידים - חסידות רוז'ין לא ידוע
-
9.
עכשווי - ישראל חזקי פוקס
נגן שירים ברצף
|
חמול על מעשיך / לא ידוע חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ תֻּקְדַּשׁ אָדוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ כְּעֶרְכְּךָ [נ"א: בִּקְדֻשָּׁתְךָ] קִדַּשְׁתָּ נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט [נ"א: וְצַדְּקֵנוּ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בַּמִּשְׁפָּט] עוֹד יִזְכָּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן אֲדוֹנֵינוּ וּבַבֵּן הַנֶּעֱקַד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵנוּ וּבִזְכוּת הַתָּם יוֹצִיא (הַיּוֹם) לְצֶדֶק דִּינֵנוּ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל מְכוֹנְךָ וְהֵיכָלֶךָ |
|
פיוט זה, המורכב מחמישה חלקים שונים, נאמר בבתי הכנסת האשכנזיים לאחר קדושה במוסף של ראש השנה וכן במוסף, במנחה ובנעילה של יום הכיפורים. אף שהיום לעתים שרים חלק מן המשפטים הללו בלחן רצוף אחד, למעשה אין זה פיוט אחד, אלא חמשה משפטים מחוסרי הקשר, שהונחו זה לצד זה: המשפט הראשון, 'חמול על מעשיך', הוא כנראה קטע ששרד מתוך פיוט עתיק רק במנהג פולין ובנוסח אחר גם במחזור רומא. היום הוא נאמר בכל בתי הכנסת האשכנזיים. ארבעת המשפטים הבאים נתפסים כחטיבה אחת כבר במנהגי צרפת ואשכנז בסדר הנ"ל. אבל בנוסחים אחרים ובכתבי היד סדר המשפטים הללו שונה, ומסתבר שהם באו ממקורות מגוונים: שנים מהם היוו ניסוחים שונים של ברכת היום ('כי מקדישיך' ו'ובכן יתקדש'), והשנים האחרים הם שרידי פיוטים ארצישראליים קדומים. היום אין אחידות ביחס לסדר אמירת המשפטים הללו, ואף הלחנים אינם מתייחסים אל המכלול כאל מקשה אחת, אם כי בלחנים שונים מוצמדים משפטים שונים זה לזה, אף שמדובר, כאמור, ביחידה מלאכותית. נוסח השיר, הפירוש ו'על הפיוט' לפי דניאל גולדשמידט, מחזור לראש השנה |
| • חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ – רחם על ברואיך, לפי תהלים (קמה, ט): טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. • וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ – כפי שנאמר בתהלים (קד, לא): יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. • וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ תֻּקְדַּשׁ... – והחוסים בך, כלומר הבוטחים והסומכים עליך, יאמרו לך, כאשר תצדיק את ישראל, שאתה קדוש ואדון לכל ברואיך. נראה כי נרמזת כאן הקדוּשה, שאחריה מופיע משפט זה, שבה מקדישים המתפללים את ה' כשם שמקדישים אותו המלאכים בשמי מרום. • בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ – כאשר תצדיק את ישראל, שאותם אתה נושא וסובל. הכינוי עמוסיך לפי ישעיהו (מו, ג): שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. • כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ... – משפט זה שימש כבר במקורות קדומים שנתגלו בגניזה, כסיום של הקדושה וכנוסחה של ברכת קדושת ה'. • כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ כְּעֶרְכְּךָ / בִּקְדֻשָּׁתְךָ קִדַּשְׁתָּ – קידשת את ישראל, המקדישים אותך, כפי ערך קדושתך, לפי מדרש תנחומא קדושים: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אני מתקדש בכם, שנאמר (ישעיהו כט, כג) 'כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי'... ואתם מתקדשים בי, שנאמר (ויקרא יא, מד) 'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים'". • נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים – ראוי לה' הקדוש, לקבל תהילתו ותפארתו מעם ישראל, גוי קדוש, כאמור בישעיהו (מט, ג): וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. • בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר... – משפט זה הוא שריד של פיוט ארצישראלי קדום אחר. • בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע – כאשר אין סנגור נוכח הקטגור, המזכיר את עוונותינו, לפי לשון הפסוק מאיוב (לג, כג) והתמונה העולה ממנו - אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. • תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט – תזכיר לעם ישראל את החוקים והמשפטים, ותצדיק אותנו במשפט. נראה שמהדהדת כאן דרשת הפסוק מתהלים (קמז, יט) מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, המופיעה במדרש תנחומא (בובר) בחוקותי א "...ולמי נתנם? – לישראל... אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אם עשיתם חוקי, אין השטן נוגע בכם. • וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט – כך נחתמת ברכת 'השיבה שופטינו' שבתפילת עמידה בכל עשרת ימי תשובה. • עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ... – משפט זה הוא שריד של פיוט ארצישראלי קדום, ובו בקשה שתגן עלינו זכותם של שלושת אבותינו. • עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן אֲדוֹנֵינוּ – אדוננו, ה', עוד יזכור לנו את אהבתו של אברהם. את שמו של בעל מזמור פט בתהלים, איתן האזרחי, מזהים חכמים עם אברהם אבינו (בבבלי בבא בתרא טו ע"א). אברהם אופיין לאורך הדורות כבעל מידת החסד והאהבה. • וּבַבֵּן הַנֶּעֱקַד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵנוּ – ובזכות יצחק, שנעקד על גבי המזבח, ה' יבלום את בעלי הדין שלנו, המלמדים עלינו חובה. • וּבִזְכוּת הַתָּם – ובזכותו של יעקב, שעליו נאמר בבראשית (כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. • יוֹצִיא (הַיּוֹם) לְצֶדֶק דִּינֵנוּ – ה' ידון אותנו היום באופן צודק. כיוון שלפי המסורת ראש השנה הוא יום עקידת יצחק, היו שהחליפו את 'היום' ב'איום' כאשר נאמר הפיוט ביום הכיפורים, והיו שגררו לאחר מכן את 'איום' אף לראש השנה. המלה 'איום' משמעה מטיל אימה, לפי חבקוק א, ז. • כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ – פסוק הוא מדברי נחמיה אל העם בקוראם את התורה בראש השנה (נחמיה ח, י) ...לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם. • וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ... – משפט זה נאמר גם בתפילת הלחש ומשמש גם בקטעי גניזה כנוסחה של ברכת קדושת ה'. משפט זה שימש כבר במקורות הקדומים מן הגניזה, כפתיחה לפיוט 'האוחז ביד'. • צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ – ירושלים, שבה שוכן כבודך, כאמור בתהלים (כו, ח): ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. • מְכוֹנְךָ וְהֵיכָלֶךָ – בית מקדשך. המלה 'מכון' משמשת למקדש בשירת הים: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ (שמות טו, יז), וראו גם ישעיהו ד, ה. |
| כותר |
חמול על מעשיך / חסידות רוז'ין / לא ידוע |
|---|---|
| מסורת |
חסידים - חסידות רוז'ין |
| לחן ממסורת |
חמול על מעשיך / חסידות רוז'ין |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
שחרית |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ – רחם על ברואיך, לפי תהלים (קמה, ט): טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. • וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ – כפי שנאמר בתהלים (קד, לא): יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. • וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ תֻּקְדַּשׁ... – והחוסים בך, כלומר הבוטחים והסומכים עליך, יאמרו לך, כאשר תצדיק את ישראל, שאתה קדוש ואדון לכל ברואיך. נראה כי נרמזת כאן הקדוּשה, שאחריה מופיע משפט זה, שבה מקדישים המתפללים את ה' כשם שמקדישים אותו המלאכים בשמי מרום. • בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ – כאשר תצדיק את ישראל, שאותם אתה נושא וסובל. הכינוי עמוסיך לפי ישעיהו (מו, ג): שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. • כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ... – משפט זה שימש כבר במקורות קדומים שנתגלו בגניזה, כסיום של הקדושה וכנוסחה של ברכת קדושת ה'. • כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ כְּעֶרְכְּךָ / בִּקְדֻשָּׁתְךָ קִדַּשְׁתָּ – קידשת את ישראל, המקדישים אותך, כפי ערך קדושתך, לפי מדרש תנחומא קדושים: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אני מתקדש בכם, שנאמר (ישעיהו כט, כג) 'כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי'... ואתם מתקדשים בי, שנאמר (ויקרא יא, מד) 'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים'". • נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים – ראוי לה' הקדוש, לקבל תהילתו ותפארתו מעם ישראל, גוי קדוש, כאמור בישעיהו (מט, ג): וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. • בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר... – משפט זה הוא שריד של פיוט ארצישראלי קדום אחר. • בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע – כאשר אין סנגור נוכח הקטגור, המזכיר את עוונותינו, לפי לשון הפסוק מאיוב (לג, כג) והתמונה העולה ממנו - אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. • תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט – תזכיר לעם ישראל את החוקים והמשפטים, ותצדיק אותנו במשפט. נראה שמהדהדת כאן דרשת הפסוק מתהלים (קמז, יט) מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, המופיעה במדרש תנחומא (בובר) בחוקותי א "...ולמי נתנם? – לישראל... אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אם עשיתם חוקי, אין השטן נוגע בכם. • וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט – כך נחתמת ברכת 'השיבה שופטינו' שבתפילת עמידה בכל עשרת ימי תשובה. • עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ... – משפט זה הוא שריד של פיוט ארצישראלי קדום, ובו בקשה שתגן עלינו זכותם של שלושת אבותינו. • עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן אֲדוֹנֵינוּ – אדוננו, ה', עוד יזכור לנו את אהבתו של אברהם. את שמו של בעל מזמור פט בתהלים, איתן האזרחי, מזהים חכמים עם אברהם אבינו (בבבלי בבא בתרא טו ע"א). אברהם אופיין לאורך הדורות כבעל מידת החסד והאהבה. • וּבַבֵּן הַנֶּעֱקַד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵנוּ – ובזכות יצחק, שנעקד על גבי המזבח, ה' יבלום את בעלי הדין שלנו, המלמדים עלינו חובה. • וּבִזְכוּת הַתָּם – ובזכותו של יעקב, שעליו נאמר בבראשית (כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. • יוֹצִיא (הַיּוֹם) לְצֶדֶק דִּינֵנוּ – ה' ידון אותנו היום באופן צודק. כיוון שלפי המסורת ראש השנה הוא יום עקידת יצחק, היו שהחליפו את 'היום' ב'איום' כאשר נאמר הפיוט ביום הכיפורים, והיו שגררו לאחר מכן את 'איום' אף לראש השנה. המלה 'איום' משמעה מטיל אימה, לפי חבקוק א, ז. • כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ – פסוק הוא מדברי נחמיה אל העם בקוראם את התורה בראש השנה (נחמיה ח, י) ...לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם. • וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ... – משפט זה נאמר גם בתפילת הלחש ומשמש גם בקטעי גניזה כנוסחה של ברכת קדושת ה'. משפט זה שימש כבר במקורות הקדומים מן הגניזה, כפתיחה לפיוט 'האוחז ביד'. • צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ – ירושלים, שבה שוכן כבודך, כאמור בתהלים (כו, ח): ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. • מְכוֹנְךָ וְהֵיכָלֶךָ – בית מקדשך. המלה 'מכון' משמשת למקדש בשירת הים: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ (שמות טו, יז), וראו גם ישעיהו ד, ה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידים - חסידות רוז'ין
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
