אם אפס / בבל / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה
קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מַגִּיד רְחַץ מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחַן עוֹרֵךְ צָפוּן בָּרֵךְ הַלֵּל נִרְצָה |
עיבוד מפויט לסימני הסדר, המושר בפי רבות מקהילות ישראל במהלך הסדר; חלקן שרות אותו בתחילת הסדר בלבד, וחלקן שרות אותו כמה פעמים במהלך הערב, לפני מימושו של כל אחד מן השלבים המיוצגים בסימנים. בעבר נהגו לייחס אותו לרש"י (צרפת, המאה ה־11, מגדולי פרשני התלמוד והמקרא בכל הזמנים), וכיום מקובל יותר לייחס אותו לר' שמואל מפלייזא (Falaise. מבעלי התוספות, צרפת, המאה ה־13), אך גם ייחוס זה אינו ודאי לגמרי; יהא מחברו אשר יהא, רווחת כיום ההשערה כי פיוטנו נכתב לכל המאוחר במאה השלוש-עשרה. |
• קַדֵּשׁ - מציין את שתיית הכוס אשר עליה מקדשים את החג, הראשונה מארבע כוסות היין שנוהגים לשתות בליל הסדר. |
כותר |
קדש ורחץ / בבל / חוסיני / קבוצת חזנים |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
לחן ממסורת |
קדש ורחץ / בבל / חוסיני |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
פסח |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• קַדֵּשׁ - מציין את שתיית הכוס אשר עליה מקדשים את החג, הראשונה מארבע כוסות היין שנוהגים לשתות בליל הסדר.
• וּרְחַץ - מציין את נטילת הידיים הראשונה, הנעשית בלא ברכה לצורך אכילת הכרפס שלאחריה (ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעג, סעיף ו, ובנושאי הכלים שם).
• כַּרְפַּס - מציין את המנהג לטבול פרי אדמה כלשהו בחומץ או במי מלח ולאכלו כמעין מתאבן לתחילת הסעודה.
• יַחַץ - מציין את פעולת חציית המצה האמצעית לשתי חתיכות - אחת מהן מוסתרת ומשמשת כאפיקומן, והשנייה נשארת עם שתי המצות השלמות האחרות על שולחן הסדר.
• מַגִּיד - מציין את אחד החלקים העיקריים של ליל הסדר - קריאת ההגדה, באמצעותה מוסרים מדור לדור את סיפור גאולת ישראל ממצרים.
• רְחַץ - מציין את נטילת הידיים השנייה, הנעשית בברכה, לקראת הסעודה. התיקון רחץ במקום רחצה הוא על פי הנוסח ב"הגדה שלמה" לר' מנחם כשר, ומסתבר מן החרוז.
• מוֹצִיא מַצָּה - מציין את ברכת 'המוציא לחם מן הארץ' ואת הברכה המיוחדת לערב זה - 'על אכילת מצה', בהן נפתחת הסעודה.
• מָרוֹר - מציין את מנהג טבילת המרור בחרוסת ואכילתו.
• כּוֹרֵךְ - מציין את מנהג כריכת כזית מן המצה השלישית עם מרור (ולפי חלק מן השיטות ההלכתיות גם עם חרוסת - ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעה, סעיף א, ובהגהות הרמ"א שם, ובנושאי הכלים על אתר) ואכילתם יחדיו, זכר למעשהו של הלל הזקן, כפי שהוא מתואר בהגדה (להלן על פי נוסח אשכנז. נוסחי העדות השונות מתאפיינים במקרה זה בשינויים קלים): "כן עשה הלל בזמן שבית המקדש קיים: היה כורך מצה ומרור ואוכל ביחד, לקיים מה שנאמר 'על מצות ומרורים יאכלהו' (במדבר ט, יא)".
• שֻׁלְחַן עוֹרֵךְ - מציין את סעודת ליל הסדר.
• צָפוּן - מציין את מנהג אכילת האפיקומן בתום הסעודה. שם הסימן נובע מכך שהאפיקומן היה מוסתר ('צָפוּן') עד כה, ורק כעת מגלים את מקומו ואוכלים ממנו.
• בָּרֵךְ - מציין את ברכת המזון החותמת את הסעודה ואת הכוס השלישית מארבע הכוסות הנלווית אליה.
• הַלֵּל - מציין את השלמת אמירת ה'הלל' (חלקו הראשון של ההלל נאמר לפני הסעודה במסגרת שלב ה'מַגִּיד') ואת הכוס הרביעית הנלווית אליה.
• נִרְצָה - מציין את סיום הסדר, בבחינת האמור בקהלת (ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. בשלב זה נוהגים לומר את הפיוט 'חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח'. במרבית קהילות אשכנז ובחלק מקהילות המזרח ממשיכים לשיר ולומר פיוטים שונים אף לאחר שלב ה'נִרְצָה'.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?