כל נדרי / אפגניסטן / יעקב בצלאל
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
להאזנה
נפוצותינו כנס נְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס אֶל עִיר נֶאֱמָנָה אָז נָשִׁיר שִׁירָה בִרְנָנָה יוֹדֵעַ מַכְאוֹבֵינוּ רָם עַל כָּל רָמִים אַל תִּזְכֹּר פְּשָׁעֵינוּ אֲשֶׁר מִיָּמִים יֻקַּח נָא בְדִינֵנוּ מִדַּת רַחֲמִים וְלָעָם הַזֶּה סְלַח נָא צִיּוֹן יִשְׁאֲלוּ דֶרֶךְ וּבוֹ נִדָּחִים וּבְלִבָּם תָּמִיד מֹרֶךְ עֲלֵי אֳרָחִים מָתַי יַקְרִיבוּ עֵרֶךְ עוֹלוֹת וּזְבָחִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה קוֹל מְבַשֵּׂר יְשׁוּעָה לְךָ מְקַוֶּה בַּחֲצוֹצְרוֹת וּתְרוּעָה כְּמוֹ גַן רָוֶה וּשְׁלַח נָא אֶת אֵלִיָּה רַגְלַי מְשַׁוֶּה בְּטֶרֶם מְלֹאת הַשָּׁנָה |
פיוט זה מושר על ידי יהודי מרוקו במסגרת שירת הבקשות לפרשת וארא. פיוט זה מופיע גם בסידור 'שלוש רגלים' בתוך קבוצת פזמונים לשמחת תורה, אך ביטויים כגון "אל תזכור פשעינו" ו"יקח נא בדיננו מדת רחמים", המופיעים בבית הראשון, רומזים אולי שיועד מראש לשירה בראש השנה, או ליום הושענא רבא, שנחשב ליום חיתום הדין. במרכז הפיוט בקשת גאולה ושיבה לציון. בשני הבתים הראשונים נוכחים הן המודעות לחטאי הגולים, הן ביטוי למכאוביהם וחרדותיהם, ואילו הבית החותם מתמקד בקולות בשורת הישועה. נראה כי במקור הפיוט היה בית נוסף לפני הבית האחרון, וכך הושלם האקרוסטיכון – יצחק. |
• נְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס – אסוף את היהודים המפוזרים בגלות. זהו שיבוץ מהנאמר בתפילת מוסף של המועדים ...וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ... • עִיר נֶאֱמָנָה – ירושלים. לפי דברי ישעיהו עליה (א, כא; א, כו) אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים... וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. • בִרְנָנָה – בשמחה. • יוֹדֵעַ מַכְאוֹבֵינוּ – ה', המעיד על עצמו כך באזני משה בסנה, (שמות ג, ז): ...רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. • רָם עַל כָּל רָמִים – גבוה מכל גבוה, לפי האמור בקהלת (ה, ז): אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם. • אַל תִּזְכֹּר פְּשָׁעֵינוּ – כבקשת דוד בתהלים (כה, ז): חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ה'. • אֲשֶׁר מִיָּמִים – מן העבר. • יֻקַּח נָא בְדִינֵנוּ מִדַּת רַחֲמִים – כאשר אתה דן אותנו, נהג כלפינו במידת הרחמים. • וְלָעָם הַזֶּה סְלַח נָא – כפי שמבקש משה לאחר חטא המרגלים (במדבר יד, יט): סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. • צִיּוֹן יִשְׁאֲלוּ דֶרֶךְ וּבוֹ נִדָּחִים – הנדחים בגלות מבקשים ומחפשים את הדרך לשוב לציון. • וּבְלִבָּם תָּמִיד מֹרֶךְ – פחד בלבם. ייתכן שמהדהדת כאן הקללה מויקרא כו, לו וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף. • עֲלֵי אֳרָחִים – בדרכיהם, בגלות. • מָתַי יַקְרִיבוּ עֵרֶךְ – מתי יקריבו ויערכו קרבנות על המערכה, על המזבח. • עוֹלוֹת וּזְבָחִים – קרבנות שונים. • שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה – בשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. • קוֹל מְבַשֵּׂר יְשׁוּעָה – לפי ישעיהו נב, ז-ח מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. • בַּחֲצוֹצְרוֹת וּתְרוּעָה – ייתכן שיש כאן רמז להעלאת הארון לירושלים בימי דוד, כמסופר בדברי הימים א טו, כח וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת. • כְּמוֹ גַן רָוֶה – מלא בברכה. דימוי זה מופיע בתיאור הגאולה בירמיהו לא, יא וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד, וראו גם ישעיהו נח, יא. • וּשְׁלַח נָא אֶת אֵלִיָּה – אליה(ו) הנביא עתיד לבשר את בוא המשיח, כאמור במלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • רַגְלַי מְשַׁוֶּה – שיעמיד ויכונן אותי על רגלי, על מקומי הנכון. לפי שמואל ב (כב, לד) מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי, וראו גם תהלים יח, לד. • בְּטֶרֶם מְלֹאת הַשָּׁנָה – בקרוב, עוד קודם שתסתיים השנה הנוכחית. |
כותר |
נפוצותינו כנס / אפגניסטן / ירון פאר ושמען לב טהור |
---|---|
מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן |
לחן ממסורת |
נפוצותינו כנס / אפגניסטן |
מאפייני הקלטה |
הופעה חיה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מועד התפילה |
אחר |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?