כל עת אליך

פיוט

בביצוע

תפארת המזרח

מסורת:

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים

סולם:

מקאם: עג'ם

מעגל השנה:

לכל עת

מאפייני הקלטה:

הקלטת שדה

נגן שירים ברצף

כל המסורות ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים

כל המסורות ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים

1.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יהודה ורפאל נפתלי
2.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים תפארת המזרח

נגן שירים ברצף

	כל עת אליך / משה אשקר הכהן כָּל עֵת אֵלֶיךָ עֵינַי וְנַפְשִׁי אֶשָּׂא יָהּ הָבִינָה לְהֶגְיוֹנַי וְעָלַי יָהּ חוּסָה מַלְכִּי בָּךְ אָגִיל אֶפְרַח וְגַם אֲקַוֶּה עֲדֵי תָאִיר מִמִּזְרָח נָגִיד וּמְצַוֶּה לִקְבֹּץ לְעַם הָאֶזְרָח אֶל נָוֶה נָוֶה וְשָם כְּבוֹדְךָ יִזְרַח בְּבֵית הֵיכָלִי שָׁאוֹל אֶשְׁאַל מִמָּךְ אֵל הַקְשֵׁב רִנָּתִי בִּזְכוּת אַבְרָהָם הוֹאֵל וֶאֱסֹף עֲדָתִי תּוֹךְ מִקְדָּשׁ וַאֲרִיאֵל הִיא עִיר נְוָתִי כִּימֵי מָרְדְּכַי גּוֹאֵל יִזְרַח אוֹרָךְ לִי הֱיֵה סְבִיבִי חוֹנֶה יָהּ צוּר נַעֲלָה טֶרֶם אֶקְרָא תַּעֲנֶה וְתָחֹן סֶלָה בֵּית בְּחִירָתִי בְּנֵה כְּבַתְּחִלָּה עַד אָן צַר לִי יְעַנֶּה נָא הַתֵּר כִּבְלִי חָזָק אוֹרָךְ לִי יִנְהַר וְעָלַי חוֹפֵף הַט לִי שָׁלוֹם כַּנָּהָר כִּי בָּךְ אֶסְתּוֹפֵף אֵלִיָּה כַנֶּשֶׁר עַל הַר צִיּוֹן יְעוֹפֵף יְבַשֵּר טוֹב וְיִנְהַר לִקְרֹא דְרוֹר לִי חַי אֵל גָּדוֹל וְנֶעְלָם בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת עָלַם עַל כָּל דָּר וָדָר יַסֵּד הֵיכָל וְאוּלָם בִּמְקוֹם הַנֶּהְדָּר וְאַקְרִיב כִּימֵי עוֹלָם שַׁי לַמּוֹרָא לִי יָהּ רָם שׁוֹכֵן בַּשַּׁחַק נָא הֲשִׁיבֵנִי לָמָּה מִמֶּנִי תִרְחַק וְתַעַזְבֵנִי וְאִם מִפִּשְׁעִי נִדְחַק לָךְ הֲשִׁיבֵנִי וּזְכֹר עֲקֵדַת יִצְחָק וְהוֹשִׁיעָה לִי רַחוּם רְצֵה שִׂיחֵנוּ בְּגִין אַהֲרֹן שְׁמַע יָהּ אֶת קוֹלֵנוּ זֶה לְזִכָּרוֹן כִּימֵי מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ הַלְוִיִּם תָּרֹן וּבְרָצוֹן בָּרְכֵנוּ כְּשֵׁבֶט נַפְתָּלִי

	שיר לכל עת במסורת ספרד-ירושלים, מז'אנר הפזמונים, כלומר שיר שנכתב על פי לחן של שיר ערבי קיים. במקרה זה נקרא השיר הערבי במקור - "שמס אל שמוסי" והוא מוכר גם במלים אחרות, של שיר מימי ראשית המדינה.

	• לְהֶגְיוֹנַי – למחשבות לבי. • עֲדֵי תָאִיר מִמִּזְרָח – את אור הגאולה, אשר יבקע כשחר. • נָגִיד וּמְצַוֶּה – המשיח, מזרע בית דוד, שימלוך וימשול על הכל, כמתואר בישעיהו נה, ד: הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים. • לְעַם הָאֶזְרָח – עם ישראל, צאצאיו של אברהם אבינו המכונה איתן האזרחי. עפ"י פרשנות חז"ל (בבלי בבא בתרא טו, ע"א) לפסוק בתהלים פט, א: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. • אֶל נָוֶה נָוֶה – בית המקדש הנאה המכונה נוה, כמתואר בשירת הים (שמות טו, יג): נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. • וְשָם כְּבוֹדְךָ יִזְרַח בְּבֵית הֵיכָלִי – שכינתך תשוב לשרות בבבית המקדש. • שָׁאוֹל אֶשְׁאַל – אבקש. בתנ"ך מופיעה כמה פעמים לשון שאלה במשמעות של בקשה, כמו למשל בתהלים כז, ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ. • רִנָּתִי – תפילתי. המילה רינה מופיעה בתנ"ך במשמעות של תפילה, כמו למשל בירמיהו ז, טז: וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה. • בִּזְכוּת אַבְרָהָם הוֹאֵל.– בזכות אבות קבץ וגאל את עמך ישראל. • וַאֲרִיאֵל – כינוי לירושלים. • כִּימֵי מָרְדְּכַי גּוֹאֵל – כמו בימי מרדכי ואסתר, שבימיהם נראתה הישועה בצורה גלויה. • הֱיֵה סְבִיבִי חוֹנֶה – ושכון בקרבנו כפי שהיה בעת מסעות בני ישראל במדבר, כאשר עפ"י עמוד הענן נסעו וחנו, ובלילה שמר אותם עמוד האש. כמתואר למשל בבמדבר ט, יח: עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. • טֶרֶם אֶקְרָא תַּעֲנֶה – עוד לפני שנבטא הבקשה בשפתינו תענה ותיעתר לנו, כאמור בפי ישעיהו (סה, כד) בנבואת אחרית הימים: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. • וְתָחֹן – לא רק חניה מבקש המשורר כי אם גם חנינה ולא בכדי משתמש המשורר בשתי מילים בעלות מצלול דומה. לאחר החנינה והחמלה מאת האל– מגיעים לחניה – מנוחה ורווחה. • בֵּית בְּחִירָתִי – בית המקדש. • עַד אָן צַר לִי יְעַנֶּה – עד מתי יענוני צרי ואויבי. • הַתֵּר כִּבְלִי – התר כבלי הגלות שאני כמו אסור בה בחבלים. • יִנְהַר – יאיר, מלשון אור, כמו שמופיע למשל באיוב (ג, ד): הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. ואף בארמית נהורא הוא אור. משמעות נוספת למילה ינהר היא יזרום, יבוא במהירות, כנהר. • וְעָלַי חוֹפֵף – יכסה אותי כמו חופה. • הַט לִי שָׁלוֹם כַּנָּהָר – שלח לי שלום כמי נהר השוטף וזורם. עפ"י נבואת הנחמה בישעיהו סו, יב: כִּי כֹה אָמַר ה' הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף. • כִּי בָּךְ אֶסְתּוֹפֵף – כי אני חוסה בך, רוצה את קרבתך והגנתך. • אֵלִיָּה כַנֶּשֶׁר עַל הַר צִיּוֹן יְעוֹפֵף – אליהו הנביא, מבשר הגאולה, משול כאן לנשר המעופף מעל הר ציון, כפי שמתואר הקב"ה בעצמו, בתיאור גאולת מצרים (דברים לב, יא): כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. • יְבַשֵּׂר טוֹב – כאן מהדהד פסוק נוסף מישעיהו (נב, ז), שאף הוא מתייחס למבשר הגאולה: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. • וְיִנְהַר – ימהר, ישטוף כנהר. • לִקְרֹא דְרוֹר – לגאול, לבשר את בשורת הגאולה. • אֵל גָּדוֹל וְנֶעְלָם – האל, שהוא גדול ונעלם מעבר לכל תפישה והשגה. • בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר – האל, שהוא אדיר בקדושתו. הביטוי מופיע בשמות טו, יא: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת עָלַם – מלכותך נצחית, לאורך כל הדורות. עפ"י תהילים קמה, יג: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. • יַסֵּד הֵיכָל וְאוּלָם – בנה את בית המקדש, הלא הוא ההיכל, אשר בתוכו האולם ובו המזבח. • בִּמְקוֹם הַנֶּהְדָּר – בירושלים, בהר הבית. • וְאַקְרִיב כִּימֵי עוֹלָם – אקריב את הקרבנות כמו בזמן שבית המקדש עמד על תלו. • שַׁי לַמּוֹרָא– מנחה, קרבן, לאל אותו אני ירא. עפ"י תהילים עו, יב: נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא. • שוֹכֵן בַּשַּׁחַק – שוכן במרומים. • וְאִם מִפִּשְׁעִי נִדְחַק – אם בשל חטאי אתה דוחני מלפניך. • לָךְ הֲשִׁיבֵנִי – החזירני אליך בתשובה. • וּזְכֹר עֲקֵדַת יִצְחָק – כאן מתחיל המשורר למנות כמה ממנהיגי ישראל שבזכותם הוא מבקש להיגאל. • בְּגִין אַהֲרֹן – בזכות אהרון הכהן. • כִּימֵי מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ הַלְוִיִּם תָּרֹן – שירת הלוויים תחזור להתרונן כמו בימי משה רבנו,שאף הוא משבט לוי ובימיו שרתה שכינה על ישראל.

	מקאם: עג'אם משקל: 4/4 הלחן לפיוט שאול משיר ערבי-עממי בשם 'שמס אל שמוסי', אשר היה פופולארי מאוד בארצות ערב ובארץ ישראל במחציתה הראשונה של המאה העשרים. הלחן הקליט והמז'ורי התקבל בישראל גם בקרב מי שאינם אמונים דווקא על המוסיקה הערבית, עד כדי כך שנכתבו לו באותה תקופה מלים עבריות הדומות במשמעותן למשמעות המלים המקוריות, וכך הפך לשיר הארץ-ישראלי "שמש עלתה עם שחר". במסורת הפיוט החלבית-ירושלמית משמש השיר בדרך כלל כשיר מבוא קצר, שלאחריו תבוא פתיחה ולאחריה - שיר ארוך ומורכב יותר. כמו כן משמש הלחן לרוב לשירת קטעי תפילה שונים, כאשר התפילה מתבצעת במקאם עג'אם.

שירה: מקהלת תפארת המזרח

©כל הזכויות שמורות

כותר	כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
מסורת	ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
לחן ממסורת	כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם
מאפייני הקלטה	הקלטת שדה
סולם	מקאם: עג'ם
מעגל השנה	לכל עת
מלחין	סייד דרוויש
שפה	עברית

כותר

מסורת

לחן ממסורת

מאפייני הקלטה

סולם

מעגל השנה

מלחין

שפה

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC

פירוש

• לְהֶגְיוֹנַי – למחשבות לבי.
• עֲדֵי תָאִיר מִמִּזְרָח – את אור הגאולה, אשר יבקע כשחר.
• נָגִיד וּמְצַוֶּה – המשיח, מזרע בית דוד, שימלוך וימשול על הכל, כמתואר בישעיהו נה, ד: הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים.
• לְעַם הָאֶזְרָח – עם ישראל, צאצאיו של אברהם אבינו המכונה איתן האזרחי. עפ"י פרשנות חז"ל (בבלי בבא בתרא טו, ע"א) לפסוק בתהלים פט, א: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי.
• אֶל נָוֶה נָוֶה – בית המקדש הנאה המכונה נוה, כמתואר בשירת הים (שמות טו, יג): נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.
• וְשָם כְּבוֹדְךָ יִזְרַח בְּבֵית הֵיכָלִי – שכינתך תשוב לשרות בבבית המקדש.
• שָׁאוֹל אֶשְׁאַל – אבקש. בתנ"ך מופיעה כמה פעמים לשון שאלה במשמעות של בקשה, כמו למשל בתהלים כז, ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ.
• רִנָּתִי – תפילתי. המילה רינה מופיעה בתנ"ך במשמעות של תפילה, כמו למשל בירמיהו ז, טז: וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה.
• בִּזְכוּת אַבְרָהָם הוֹאֵל.– בזכות אבות קבץ וגאל את עמך ישראל.
• וַאֲרִיאֵל – כינוי לירושלים.
• כִּימֵי מָרְדְּכַי גּוֹאֵל – כמו בימי מרדכי ואסתר, שבימיהם נראתה הישועה בצורה גלויה.
• הֱיֵה סְבִיבִי חוֹנֶה – ושכון בקרבנו כפי שהיה בעת מסעות בני ישראל במדבר, כאשר עפ"י עמוד הענן נסעו וחנו, ובלילה שמר אותם עמוד האש. כמתואר למשל בבמדבר ט, יח: עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ.
• טֶרֶם אֶקְרָא תַּעֲנֶה – עוד לפני שנבטא הבקשה בשפתינו תענה ותיעתר לנו, כאמור בפי ישעיהו (סה, כד) בנבואת אחרית הימים: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע.
• וְתָחֹן – לא רק חניה מבקש המשורר כי אם גם חנינה ולא בכדי משתמש המשורר בשתי מילים בעלות מצלול דומה. לאחר החנינה והחמלה מאת האל– מגיעים לחניה – מנוחה ורווחה.
• בֵּית בְּחִירָתִי – בית המקדש.
• עַד אָן צַר לִי יְעַנֶּה – עד מתי יענוני צרי ואויבי.
• הַתֵּר כִּבְלִי – התר כבלי הגלות שאני כמו אסור בה בחבלים.
• יִנְהַר – יאיר, מלשון אור, כמו שמופיע למשל באיוב (ג, ד): הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. ואף בארמית נהורא הוא אור. משמעות נוספת למילה ינהר היא יזרום, יבוא במהירות, כנהר.
• וְעָלַי חוֹפֵף – יכסה אותי כמו חופה.
• הַט לִי שָׁלוֹם כַּנָּהָר – שלח לי שלום כמי נהר השוטף וזורם. עפ"י נבואת הנחמה בישעיהו סו, יב: כִּי כֹה אָמַר ה' הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף.
• כִּי בָּךְ אֶסְתּוֹפֵף – כי אני חוסה בך, רוצה את קרבתך והגנתך.
• אֵלִיָּה כַנֶּשֶׁר עַל הַר צִיּוֹן יְעוֹפֵף – אליהו הנביא, מבשר הגאולה, משול כאן לנשר המעופף מעל הר ציון, כפי שמתואר הקב"ה בעצמו, בתיאור גאולת מצרים (דברים לב, יא): כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.
• יְבַשֵּׂר טוֹב – כאן מהדהד פסוק נוסף מישעיהו (נב, ז), שאף הוא מתייחס למבשר הגאולה: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
• וְיִנְהַר – ימהר, ישטוף כנהר.
• לִקְרֹא דְרוֹר – לגאול, לבשר את בשורת הגאולה.
• אֵל גָּדוֹל וְנֶעְלָם – האל, שהוא גדול ונעלם מעבר לכל תפישה והשגה.
• בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר – האל, שהוא אדיר בקדושתו. הביטוי מופיע בשמות טו, יא: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
• מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת עָלַם – מלכותך נצחית, לאורך כל הדורות. עפ"י תהילים קמה, יג: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר.
• יַסֵּד הֵיכָל וְאוּלָם – בנה את בית המקדש, הלא הוא ההיכל, אשר בתוכו האולם ובו המזבח.
• בִּמְקוֹם הַנֶּהְדָּר – בירושלים, בהר הבית.
• וְאַקְרִיב כִּימֵי עוֹלָם – אקריב את הקרבנות כמו בזמן שבית המקדש עמד על תלו.
• שַׁי לַמּוֹרָא– מנחה, קרבן, לאל אותו אני ירא. עפ"י תהילים עו, יב: נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא.
• שוֹכֵן בַּשַּׁחַק – שוכן במרומים.
• וְאִם מִפִּשְׁעִי נִדְחַק – אם בשל חטאי אתה דוחני מלפניך.
• לָךְ הֲשִׁיבֵנִי – החזירני אליך בתשובה.
• וּזְכֹר עֲקֵדַת יִצְחָק – כאן מתחיל המשורר למנות כמה ממנהיגי ישראל שבזכותם הוא מבקש להיגאל.
• בְּגִין אַהֲרֹן – בזכות אהרון הכהן.
• כִּימֵי מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ הַלְוִיִּם תָּרֹן – שירת הלוויים תחזור להתרונן כמו בימי משה רבנו,שאף הוא משבט לוי ובימיו שרתה שכינה על ישראל.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?