והיא שעמדה / חסידות חב"ד / מקהלה חב"דית
חסידים - חסידות חב"ד
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אום אני חומה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- סמואל זלמנוב מסורת:
- חסידים - חסידות חב"ד מעגל השנה:
- סוכות מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות סלונים
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין)
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות סלונים
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין)
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי נתנאל זלבסקי
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי תלמידי ישיבת עציון
-
3.
חסידים - חסידות חב"ד מקהלה חב"דית
-
4.
חסידים - חסידות חב"ד סמואל זלמנוב
-
5.
חסידים - חסידות סלונים נתנאל זלבסקי, צבי זלבסקי
-
6.
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין) אוסקר גולדברג
נגן שירים ברצף
|
אום אני חומה / ר' אלעזר הקליר אבער א מעלה, ווידער א מעלה - אוֹם אֲנִי חוֹמָה אבער א מעלה, ווידער א מעלה - בָּרָה כַּחַמָּה חאטש, חאטש, חאטש – גֹּלָה וְסוּרָה דאך, דאך, דאך – דָּמְתָה לְתָמָר אבער א מעלה, ווידער א מעלה – הַהֲרוּגָה עָלֶיךָ אבער א מעלה, ווידער א מעלה – וְנֶחֱשֶׁבֶת כְּצֹאן טִבְחָה חאטש חאטש, חאטש – זְרוּיָה בֵּין מַכְעִיסֶיהָ דאך, דאך, דאך – חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ |
|
פיוט הושענא זה נאמר בפי קהילות אשכנז בחלק מימי חול המועד סוכות, לאחר תפילת מוסף.פיוטי 'הושענא' נאמרים במנהגים האשכנזיים לאחר תפילת מוסף של חול המועד סוכות (ובמנהגים הספרדיים בין תפילת שחרית לתפילת מוסף, לאחר אמירת ההלל). לפי מנהגים רבים בכל יום מימי חול המועד מתחלף פיוט ה'הושענא'. ואולם כל ההושענות כולן חוזרות ומופיעות שוב ביום הושענא רבה, ומתווספות אליהן הושענות נוספות. נהוג בבתי כנסת רבים להקיף כל אחת משורות הפיוט לפניה ולאחריה בקריאה 'הושע נא', ובכך להאריך את משך אמירת הפיוט. הפיוט נאמר בזמן שהמתפללים מקיפים את בימת בית הכנסת, ובידיהם – בימות החול - ארבעת המינים. לרוב נאמר הפיוט, בדומה ליתר ההושענות בניגון נוסח (רצ'יטטיב). באתר מופיעים שני לחנים קצובים יותר, המושרים לרוב מחוץ לנסיבות התפילה – באירועים שונים הקשורים לחג הסוכות – בסעודותיו ובשמחת בית השואבה וכן בשמחת תורה. באחד מהם נוספות מלות קישור ביידיש סביב כינוייה השונים של כנסת ישראל. בהושענא קדומה זו, שיש המייחסים אותה לר' אלעזר הקליר, בסמוך לקריאה הקבועה 'הושע נא' מתחלפים בסדר אלפא-ביתי כינוייהם של ישראל, שעליהם תחול הישועה המאֻווה. הכינויים המופלאים שנמנים בפיוט מתארים את מסירותה ואהבתה של כנסת ישראל לקבל את עול ה' ולייחד את שמו, אף בשעות של מצוקה קשה. אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התאריים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה. לקראת סוף הפיוט הופך הנושא לזכר (ברבים). נראה כי אז מתהפכת המהות הנקבית המיתית – כנסת ישראל או ציון - אל הריאליה: קהל המתפללים הגברי, שב אל עצמו ואל שאגת ה'הושע נא' שלו בהווה בבתי הכנסת. |
| • אוֹם – אומה (המעידה על עצמה:) • אֲנִי חוֹמָה – כפי שאומרת הרעיה, המסמלת לפי המסורת את כנסת ישראל, בשיר השירים (ח, י): אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם. • בָּרָה כַּחַמָּה – בהירה כשמש, לפי דימויה של הרעיה בשיר השירים ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. • גּוֹלָה וְסוּרָה – יצאה לגולה, וסרו ממנה בניה. הביטוי מופיע בישעיהו מט, כא: וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם. • דָּמְתָה לְתָמָר – אף זה דימוי לרעיה, המגלמת את כנסת ישראל לפי המסורת, לקוח משיר השירים (ז, ח) זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר... • הַהֲרוּגָה עָלֶיךָ וְנֶחֱשֶׁבֶת כְּצֹאן טִבְחָה – ישראל נהרגים על קידוש ה' כצאן העולה לפניו לקרבן, לפי תהלים מד, כג: כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה. • זְרוּיָה בֵּין מַכְעִיסֶיהָ – מפוזרת בין הגויים, אויביה, כפי שנאמר בויקרא כו, לג: וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם... • חֲבוּקָה – כפי שאומרת הרעיה בשיר השירים ב, ו שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, וראו גם שם, ח, ג. • וּדְבוּקָה בָּךְ – לפי האמור בדברים ד, ד וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. • טוֹעֶנֶת עֻלָּךְ – נושאת על עצמה את עול התורה או את עול קידוש ה'. • יְחִידָה לְיַחֲדָךְ – היא העם היחיד המייחד את ה', באמירת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. • כְּבוּשָׁה – לחוצה, מדוכאת. • לוֹמֶדֶת יִרְאָתָךְ – לפי האמור בדברים יד, כג ...לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים. • מְרוּטַת לֶחִי נְתוּנָה לְמַכִּים – סובלת מכות ויסורים מהאויבים, כפי שמעיד על עצמו ישעיהו הנביא (נ, ו) גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק. כאן תיאורים אלו חלים על כנסת ישראל. • סִבְלָךְ – סבל הגלות. • עֲנִיָּה סֹעֲרָה – כך מתוארת ציון בישעיה נד, יא עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. • פְּדוּיַת טוֹבִיָּה – שנושעה ממצרים על ידי משה, שנקרא טוביה, לפי דברי ר' יהודה בר' עלאי המובאים במדרש ויקרא רבה א, ג אודות משה - "אף טוביה שמו הדא הוא דכתיב שמות ב) 'ותרא אותו כי טוב הוא' - כי טוביה הוא". • צֹאן קָדָשִׁים – כדברי ה' ביד יחזקאל (לו, לז-לח) עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם. כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם... • קְהִלּוֹת יַעֲקֹב – לפי דברי משה בברכתו בספר דברים לג, ד תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. • רְשׁוּמִים בִּשְׁמֶךָ – שם ה' כלול בשם ישראל. • שׁוֹאֲגִים – משמיעים מנהמת לבם, כפי שמופיע פועל זה בתהלים לח, ט: נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי. • הוֹשַׁע נָא – זוהי הפנייה הרווחת בכל ההושענות, והיא נשענת על פסוק ההלל מתהלים קיח, כה אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. • תְּמוּכִים – סמוכים, נשענים. |
| כותר |
אום אני חומה / חסידות חב"ד / ר' שמואל זלמנוב |
|---|---|
| מסורת |
חסידים - חסידות חב"ד |
| לחן ממסורת |
אום אני חומה / חסידות חב"ד |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
סוכות |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אוֹם – אומה (המעידה על עצמה:) • אֲנִי חוֹמָה – כפי שאומרת הרעיה, המסמלת לפי המסורת את כנסת ישראל, בשיר השירים (ח, י): אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם. • בָּרָה כַּחַמָּה – בהירה כשמש, לפי דימויה של הרעיה בשיר השירים ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. • גּוֹלָה וְסוּרָה – יצאה לגולה, וסרו ממנה בניה. הביטוי מופיע בישעיהו מט, כא: וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם. • דָּמְתָה לְתָמָר – אף זה דימוי לרעיה, המגלמת את כנסת ישראל לפי המסורת, לקוח משיר השירים (ז, ח) זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר... • הַהֲרוּגָה עָלֶיךָ וְנֶחֱשֶׁבֶת כְּצֹאן טִבְחָה – ישראל נהרגים על קידוש ה' כצאן העולה לפניו לקרבן, לפי תהלים מד, כג: כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה. • זְרוּיָה בֵּין מַכְעִיסֶיהָ – מפוזרת בין הגויים, אויביה, כפי שנאמר בויקרא כו, לג: וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם... • חֲבוּקָה – כפי שאומרת הרעיה בשיר השירים ב, ו שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, וראו גם שם, ח, ג. • וּדְבוּקָה בָּךְ – לפי האמור בדברים ד, ד וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. • טוֹעֶנֶת עֻלָּךְ – נושאת על עצמה את עול התורה או את עול קידוש ה'. • יְחִידָה לְיַחֲדָךְ – היא העם היחיד המייחד את ה', באמירת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. • כְּבוּשָׁה – לחוצה, מדוכאת. • לוֹמֶדֶת יִרְאָתָךְ – לפי האמור בדברים יד, כג ...לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים. • מְרוּטַת לֶחִי נְתוּנָה לְמַכִּים – סובלת מכות ויסורים מהאויבים, כפי שמעיד על עצמו ישעיהו הנביא (נ, ו) גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק. כאן תיאורים אלו חלים על כנסת ישראל. • סִבְלָךְ – סבל הגלות. • עֲנִיָּה סֹעֲרָה – כך מתוארת ציון בישעיה נד, יא עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. • פְּדוּיַת טוֹבִיָּה – שנושעה ממצרים על ידי משה, שנקרא טוביה, לפי דברי ר' יהודה בר' עלאי המובאים במדרש ויקרא רבה א, ג אודות משה - "אף טוביה שמו הדא הוא דכתיב שמות ב) 'ותרא אותו כי טוב הוא' - כי טוביה הוא". • צֹאן קָדָשִׁים – כדברי ה' ביד יחזקאל (לו, לז-לח) עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם. כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם... • קְהִלּוֹת יַעֲקֹב – לפי דברי משה בברכתו בספר דברים לג, ד תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. • רְשׁוּמִים בִּשְׁמֶךָ – שם ה' כלול בשם ישראל. • שׁוֹאֲגִים – משמיעים מנהמת לבם, כפי שמופיע פועל זה בתהלים לח, ט: נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי. • הוֹשַׁע נָא – זוהי הפנייה הרווחת בכל ההושענות, והיא נשענת על פסוק ההלל מתהלים קיח, כה אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. • תְּמוּכִים – סמוכים, נשענים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידים - חסידות חב"ד
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
