והיא שעמדה / חסידות חב"ד / מקהלה חב"דית
חסידים - חסידות חב"ד
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
רחמנא דעני
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- מקהלת גברים וילדים מסורת:
- חסידים - חסידות חב"ד מעגל השנה:
- ימים נוראים מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - יצירות חזנות
חסידים - חסידות חב"ד
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
אשכנז - יצירות חזנות
חסידים - חסידות חב"ד
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
אשכנז - יצירות חזנות בן ציון קפוב-קגן
-
2.
אשכנז - יצירות חזנות משה קוסביצקי
-
3.
חסידים - חסידות חב"ד מקהלת גברים וילדים
-
4.
חסידים - חסידות חב"ד שי צברי
-
5.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
נגן שירים ברצף
|
רחמנא דעני רַחֲמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָן {{רַחֲמָנָא דְעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא}} {{עֲנֵינָן}} {{רַחֲמָנָא עֲנֵינָן}} {{רַחֲמָנָא חוּס}} {{רַחֲמָנָא פְּרוֹק}} {{רַחֲמָנָא שְׁזִיב}} {{רַחֲמָנָא רְחַם עֲלָן}} {{הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב}} |
|
בפיוט ארמי זה הנאמר במסגרת הסליחות, רבו השינויים והתוספות. הפיוט המקורי מבוסס למעשה על הנוהג העולה מהמשנה המתארת את התפילות שנאמרו בתעניות ציבור. וכך נאמר במשנה תענית ב, ד "עַל (הברכה) הָרִאשׁוֹנָה הוא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה... עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.... ברשימה הנזכרת במשנה מופיעות גם עניות ה' ליהושע בגלגל, לשמואל במצפה, לאליהו בהר הכרמל, ליונה ממעי הדגה, ולדוד ושלמה בנו בירושלים. כאשר הפכה לשון הדיבור ארמית, חדל הפיוט העברי להיות לכל שדרות העם. על כן תורגם הפיוט לארמית. עם השנים, כאשר הפסיק העם לדבר ארמית, לא היה למעשה צורך בתרגום זה, ואולם בכל זאת מכוחה של המסורת המשיכו לאמרו. האשכנזים קיצרוהו ובמנהגיהם נותרו רק השורות הראשונות והאחרונות של התרגום הארמי, ולפניו נאמר הפיוט העברי, ואילו אצל הספרדים, שאינם מזכירים עוד את התרגום לעברית, נשתמר נוסח ארמי ארוך – וזהו הנוסח המופיע בדף הפיוט כאן. הן הספרדים הן האשכנזים אינם שרים את הפיוט אלא אומרים אותו. חסידי חב"ד הלחינו את סופו של הפיוט בלחן קצבי, הקונה לעצמו מהלכים היום גם בבתי כנסת אשכנזיים שאינם משויכים לחסידות זו. לחן זה מושר גם מחוץ להקשרי הסליחות. כדרכם של פיוטים קדומים שיועדו להשתתפות הקהל, מאופיין הפיוט בחזרתיות רבה. התבנית הבסיסית העברית "מי שענה ל... הוא יעננו" (אצל האשכנזים), ומקבילתה הארמית (אצל עדות המזרח) 'דעני ל... ענינן", הושמו כנראה בפי הקהל בפיוט המקורי. אף סופו של הפיוט מאופיין בחזרתיות. כאן הפניה אל האל הרחמן - 'רחמנא' - פותחת כל שורה. נראה כי על פיוט קדום זה נסמך הפיוט 'שמע קולי' שבאתר. |
| • רַחֲמָנָא דְּעָנֵי – הרחמן, הקב"ה, מי שעונה, מי שענה. • לַעֲנִיֵּי – לעניים. הן האדם היחיד והן כלל ישראל מדומים כאן לעניים, דלים, שה' עונה לתפילתם, כפי שנאמר בתהלים לד, ז: זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ. • עֲנֵינָן – עננו. • לַעֲשִׁיקֵי – [מי שענה /עונה] לעשוקים. • לִתְבִירֵי לִבָּא... לְמַכִּיכֵי רוּחָא – לשבורי לב, לשפלי רוח. ביטויים אלו מופיעים בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל לביטויים המופיעים בפסוק מישעיהו נז, טו ... דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. • לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא – [מי שענה /עונה] לשפלי דעת. • לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה – מי שענה לאברהם אבינו בעת עקדת יצחק בנו. • דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא– מי שענה ליצחק בשעת העקדה, כאשר היה עקוד על גבי המזבח. • לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל – שם ראה יעקב את חלום הסולם, ושם נדר את נדרו, ראו בראשית כח. • דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי – מי שענה ליוסף כאשר היה בבית האסורים (ראו בראשית לט-מא). • לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה – בעימות בין אהרן קרח ועדתו הקטירו אהרן ועדת קרח קטורת במחתות, ולבסוף אהרן עצר את המגפה בעזרת הקטורת שבמחתתו, לפי המסופר בבמדבר טז-יז. • לְפִנְחָס בַּשִּׁטִּים – כאשר פנחס יצא למעשה של קנאות לאחר שהעם חטאו בבעל פעור, לפי המסופר בבמדבר כה. • לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל – במלחמת יריחו, כאשר ישראל עמדו עדיין בגלגל (לפי רש"י לתענית טו ע"א). • לְעֵלִי בָּרָמָה – אולי הכוונה לרמתיים, מקום מגורי אלקנה וחנה. ה' ענה לעלי בכך שפקד את חנה בבנה שמואל, ראו שמואל א א-ב. • לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה – בהמלכתו של שאול, לפי שמואל א י. • וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם – כשהכניס את הארון למקדש (לפי רש"י לתענית טו ע"א). • לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל – לפי המסופר במלכים א יח, אליהו ונביאי הבעל התמודדו סביב השאלה על קרבנו של מי תרד אש משמים. ה' נענה לתפילתו של אליהו וירדה אש על קרבנו בלבד. • לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ – לאחר הסתלקותו של אליהו רבו התפלל אלישע על רפואת מי יריחו המרים, וה' נענה לתפילתו. • לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ – חזקיהו מלך יהודה התפלל לרפואתו ונתרפא ממחלתו, כפי שמסופר בישעיהו לח. • לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה – בעקבות תפילתו של יונה הנביא במעי הדגה הוא הוקא ממנה וניצל, כפי שמסופר ביונה ב. • בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא – בתוך כבשן אש יוקדת, לפי דניאל ג. • לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא – ה' ענה לחנניה מישאל ועזריה שסירבו להשתחוות לצלם, ועל כן לא נשרפו באש הכבשן, כפי שמסופר בדניאל ג. • לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא – לדניאל בגוב האריות.לפי המסופר בדניאל ו, דניאל התפלל לה' מתוך גוב האריות, שאליו הושלך, ותפילתו נענתה. • לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה – ועזר לו לעלות לארץ, כפי שמסופר בראשית ספרו. • לְחוֹנִי בַּמַּעְגָּל – לפי האגדה המסופרת במשנה תענית ג, ח, חוני התפלל בתוך עוגה שעג סביבו, ונשבע שלא יזוז ממנה עד שמשאלת הגשמים תתמלא, וכך היה. • לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי – לצדיקים והחסידים והתמימים. • דִּי בְּכָל דָּר וְדָר – שבכל דור ודור. • רַחֲמָנָא – הרחמן, ה'. • שְׁזִיב – הצל. • פְּרֹק – הושע. • דְּיִתְמְלֵי רַחֲמִין – המתמלא רחמים. • עָלָנָא וְעַל כָּל אַנְשֵׁי בֵיתָנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָחָנָא – עלינו ועל כל אנשי ביתנו ועל כל ישראל אחינו. • וּמֵחֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנָּן – והוציאנו מחשיכה לאורה. • בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא – למען שמך הגדול. |
| ניגון אוקראיני ששרים למלים הארמיות שבסוף הסליחות רַחֲמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵי עֲנֵינָא. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא. לחן זה מושר לקראת סופו של ליל יום הכיפורים. האדמו"ר מליובאוויטש לימד את הניגון הזה בליל שמחת תורה אחר ההקפות, לפנות בוקר בשנת התש"ך לקהל החסידים שנכחו אז, ואמר שיש לשיר את הניגון זה יש לשיר תחילה במתינות, ואחר כך בשמחה, שכן תחילתו תחנונים, ובהמשכו מתחזקת יותר ויותר התביעה והביטחון. עוד אמר: "בשעה שנמצאים בתנועה של תבירא ליבא – שברון לב, בטוח הדבר שענינא (שנענים משמים)". |
| כותר |
רחמנא דעני / חסידות חב"ד / מקהלת גברים וילדים |
|---|---|
| מסורת |
חסידים - חסידות חב"ד |
| לחן ממסורת |
רחמנא דעני / חסידות חב"ד |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
ימים נוראים |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• רַחֲמָנָא דְּעָנֵי – הרחמן, הקב"ה, מי שעונה, מי שענה. • לַעֲנִיֵּי – לעניים. הן האדם היחיד והן כלל ישראל מדומים כאן לעניים, דלים, שה' עונה לתפילתם, כפי שנאמר בתהלים לד, ז: זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ. • עֲנֵינָן – עננו. • לַעֲשִׁיקֵי – [מי שענה /עונה] לעשוקים. • לִתְבִירֵי לִבָּא... לְמַכִּיכֵי רוּחָא – לשבורי לב, לשפלי רוח. ביטויים אלו מופיעים בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל לביטויים המופיעים בפסוק מישעיהו נז, טו ... דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. • לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא – [מי שענה /עונה] לשפלי דעת. • לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה – מי שענה לאברהם אבינו בעת עקדת יצחק בנו. • דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא– מי שענה ליצחק בשעת העקדה, כאשר היה עקוד על גבי המזבח. • לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל – שם ראה יעקב את חלום הסולם, ושם נדר את נדרו, ראו בראשית כח. • דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי – מי שענה ליוסף כאשר היה בבית האסורים (ראו בראשית לט-מא). • לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה – בעימות בין אהרן קרח ועדתו הקטירו אהרן ועדת קרח קטורת במחתות, ולבסוף אהרן עצר את המגפה בעזרת הקטורת שבמחתתו, לפי המסופר בבמדבר טז-יז. • לְפִנְחָס בַּשִּׁטִּים – כאשר פנחס יצא למעשה של קנאות לאחר שהעם חטאו בבעל פעור, לפי המסופר בבמדבר כה. • לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל – במלחמת יריחו, כאשר ישראל עמדו עדיין בגלגל (לפי רש"י לתענית טו ע"א). • לְעֵלִי בָּרָמָה – אולי הכוונה לרמתיים, מקום מגורי אלקנה וחנה. ה' ענה לעלי בכך שפקד את חנה בבנה שמואל, ראו שמואל א א-ב. • לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה – בהמלכתו של שאול, לפי שמואל א י. • וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם – כשהכניס את הארון למקדש (לפי רש"י לתענית טו ע"א). • לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל – לפי המסופר במלכים א יח, אליהו ונביאי הבעל התמודדו סביב השאלה על קרבנו של מי תרד אש משמים. ה' נענה לתפילתו של אליהו וירדה אש על קרבנו בלבד. • לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ – לאחר הסתלקותו של אליהו רבו התפלל אלישע על רפואת מי יריחו המרים, וה' נענה לתפילתו. • לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ – חזקיהו מלך יהודה התפלל לרפואתו ונתרפא ממחלתו, כפי שמסופר בישעיהו לח. • לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה – בעקבות תפילתו של יונה הנביא במעי הדגה הוא הוקא ממנה וניצל, כפי שמסופר ביונה ב. • בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא – בתוך כבשן אש יוקדת, לפי דניאל ג. • לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא – ה' ענה לחנניה מישאל ועזריה שסירבו להשתחוות לצלם, ועל כן לא נשרפו באש הכבשן, כפי שמסופר בדניאל ג. • לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא – לדניאל בגוב האריות.לפי המסופר בדניאל ו, דניאל התפלל לה' מתוך גוב האריות, שאליו הושלך, ותפילתו נענתה. • לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה – ועזר לו לעלות לארץ, כפי שמסופר בראשית ספרו. • לְחוֹנִי בַּמַּעְגָּל – לפי האגדה המסופרת במשנה תענית ג, ח, חוני התפלל בתוך עוגה שעג סביבו, ונשבע שלא יזוז ממנה עד שמשאלת הגשמים תתמלא, וכך היה. • לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי – לצדיקים והחסידים והתמימים. • דִּי בְּכָל דָּר וְדָר – שבכל דור ודור. • רַחֲמָנָא – הרחמן, ה'. • שְׁזִיב – הצל. • פְּרֹק – הושע. • דְּיִתְמְלֵי רַחֲמִין – המתמלא רחמים. • עָלָנָא וְעַל כָּל אַנְשֵׁי בֵיתָנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָחָנָא – עלינו ועל כל אנשי ביתנו ועל כל ישראל אחינו. • וּמֵחֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנָּן – והוציאנו מחשיכה לאורה. • בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא – למען שמך הגדול.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידים - חסידות חב"ד
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
