אגדלך / פרס 1 / משה מוסאי
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ידי רשים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- יקר שוקרי מסורת:
- מרכז אסיה וקווקאז - פרס מעגל השנה:
- ימים נוראים מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה
הודו - קוצ'ין
כורדיסטן - זאכו
כורדיסטן - עדת בראשי
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
פורטוגזים - פורטוגזים כללי
תורכיה - סלוניקי
תורכיה - תורכיה כללי
תימן - כלל תימן
כל המסורות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה
הודו - קוצ'ין
כורדיסטן - זאכו
כורדיסטן - עדת בראשי
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
פורטוגזים - פורטוגזים כללי
תורכיה - סלוניקי
תורכיה - תורכיה כללי
תימן - כלל תימן
-
1.
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה אפרים יעקב
-
2.
הודו - קוצ'ין אברהם חי
-
3.
הודו - קוצ'ין בנג'ו אברהם
-
4.
כורדיסטן - זאכו קבוצת חזנים
-
5.
כורדיסטן - עדת בראשי חזנים ממשפחת בראשי
-
6.
כורדיסטן - עדת בראשי ללא מבצע
-
7.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
-
8.
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן אליעזר רפאל
-
9.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים חברי ישיבת ההסדר בנתיבות
-
10.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
11.
ספרדים צפון אפריקה - לוב עמוס סעדה
-
12.
ספרדים צפון אפריקה - לוב קבוצת פייטנים
-
13.
ספרדים צפון אפריקה - לוב קבוצת פייטנים
-
14.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
-
15.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ויקטור שושן
-
16.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח
-
17.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס אילן דמרי, רמי דמרי
-
18.
עכשווי - ישראל מאיר בנאי
-
19.
פורטוגזים - פורטוגזים כללי יהונתן כהן
-
20.
תורכיה - סלוניקי יצחק רקנטי, משה ליאון
-
21.
תורכיה - תורכיה כללי יצחק אלגזי
-
22.
תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
-
23.
תימן - כלל תימן רצון טסה
נגן שירים ברצף
|
ידי רשים / ר' יהודה הלוי יְדֵי רָשִׁים נֶחֱלָשִׁים מֵהַשִּׂיג דֵּי כָפְרָם אֲבָל בְּרוּחָם וּמַר שִׂיחָם יְקַדְּמוּ אֶת פְּנֵי יוֹצְרָם עַם נִבְדָּל הוֹלֵךְ וְדָל וְשִׂיחוֹ הוֹלֵךְ וְרָם בְּהִוָּעֲדָם בְּבֵית מוֹעֲדָם וּבִגְרוֹנָם רוֹמְמוֹת אֵל לְהַקְדִישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא אִם סָף דְּבִיר וָסַף וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים וּפָרֹכֶת וּמַעֲרֶכֶת וּתְמִידִים וּמוּסָפִים וְאֵין קְטֹרֶת וְכַפֹּרֶת לְכַפֵּר עַל נִגָּפִים קְדֻשַּׁת אֵל בְּיִשְׂרָאֵל לְהִדַּמּוֹת לִשְׂרָפִים וּמֵעָנְיָם בְּבֵית שִׁבְיָם לְהוֹדוֹת אֵל נֶאֱסָפִים וּמֵחַיִל אֶל חַיִל יֵלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵל נוֹשֵׂא וְצוּר מַחְסֶה אָז הָיִיתָ לָהֶם עַל כְּרוּבִים וְכוֹכָבִים הֲרִימוֹתָ דִגְלֵיהֶם וּבְשִׁמְךָ מִמְּרוֹמְךָ גּוֹנַנְתָּ יָהּ עֲלֵיהֶם וּמַלְאָכִים נֶעֱרָכִים שַׂמְתָּ נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם רְאֵה עַתָּה כִּי חַתָּה יַד מַלְכָּם וְחֵילֵיהֶם וְזָר יְרָשָׁם וְהוֹרִישָׁם הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל? דְּרוֹר יְקוּשָׁה דְּרוֹר דּוֹרְשָׁה מִזְּדוֹנִים וּמֵאֲדוֹנִים אֱיָלוּתָהּ מְשֵׁה אוֹתָהּ מִמַּיִם זֵידוֹנִים וְאַל יֵקַל בְּעֵת מִשְׁקָל זְכוּת אָבוֹת רִאשׁוֹנִים וְיִפָּקֵד דַּל שׁוֹקֵד לְדַבֶּר לָךְ תַּחֲנוּנִים דּוֹר אֲבוֹתָיו וְכָל מֵתָיו חַיֵּה בְּקֶרֶב שָׁנִים לְהַשְׁקוֹתָם וְהַחֲיוֹתָם הֱיֵה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל הַמְבֹרָךְ בְּכָל מַעֲרָךְ בֵּין בְּמַטָּה בֵּין בְּמַעְלָה אֵשׁ וּמַיִם וְשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּלָה יְעִידוּן עַל אֲשֶׁר פָּעַל כִּי מָה רָם וּמַה נִּפְלָא וַעֲבָדָיו וְצֹאן יָדָיו לְדִינוֹ עוֹמְדִים סֶלָה בְּיוֹם פָּקְדוֹ בְּנֵי חֶלְדּוֹ תִּקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה וּבוֹ יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְּלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל |
|
פיוט זה הוא 'אופן' המושר בראש השנה בקרב הקהילות הספרדיות. היום יש הנוהגים לשיר אותו לפני 'ברוך שאמר' בבוקר ראש השנה, ויש הנוהגים לומר אותו אחרי חזרת הש"ץ של שחרית. כאופן, הוא הופיע במקורו בסמוך לקדושת היוצר בתפילת שחרית. על כן שבחם של ישראל החוזר ומופיע בפיוט מתבטא בהיוועדם בבתי הכנסת להקדיש את ה'. אף סיום הפיוט במעלת האל בהתברכו הן על ידי העליונים, המלאכים וצבא השמים, הן על ידי התחתונים, ישראל, מהדהד אל הקדושה. נסיבות השירה הרחבות יותר, ראש השנה, אף הן חופפות על הפיוט ונוסכות בו את אימת הדין ואף את תעצומות התפילה המסורות בידי ישראל. הפיוט מושר בפי החזן כאשר בתום כל בית חוזר הקהל ועונה בשירה - לְהַקְדִישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כך מתחדד ייעודו של הפיוט ונוצר חיבור בין אופן ביצוע הפיוט למלותיו, כפיוט שבו עם ישראל מקדיש את אלוהיו. |
| • יְדֵי רָשִׁים נֶחֱלָשִׁים – ידיהם של ישראל, העניים במעשים טובים, חלשות. • מֵהַשִּׂיג דֵּי כָפְרָם – אין בהם מעשים טובים שיכפרו על מעשיהם הרעים. • בְּרוּחָם וּמַר שִׂיחָם – בנפש מרה וכואבת, לפי דברי איוב (ז, יא) גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי אֲדַבְּרָה בְּצַר רוּחִי אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי. • יְקַדְּמוּ אֶת פְּנֵי יוֹצְרָם – יתפללו לבוראם. • עַם נִבְדָּל – עם ישראל, שעליו נאמר בויקרא כ, כו: וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. • הוֹלֵךְ וְדָל – הולך ונחלש. הלשון שאובה מהפסוק בשמואל ב ג, א ...וַדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים. • וְשִׂיחוֹ הוֹלֵךְ וְרָם – ותפילתו הולכת וגוברת, מתעצמת. • בְּהִוָּעֲדָם בְּבֵית מוֹעֲדָם – בהתכנסם בבית הכנסת שלהם. • וּבִגְרוֹנָם רוֹמְמוֹת אֵל – והם משבחים את ה', לפי תהלים קמט, ו: רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. • לְהַקְדִישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – כפי שנאמר בישעיהו כט, כג: וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. • סָף דְּבִיר – כלה, נחרב, קודש הקודשים. • וָסַף – ומפתנו. • וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים – שיגידו את העתידות, לפי הושע ג, ד: כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים. • וּפָרֹכֶת – המסך שהפריד בין הקודש לבין קודש הקודשים. • וּמַעֲרֶכֶת – של לחם הפנים. • וּתְמִידִים וּמוּסָפִים – קרבנות תמיד ומוסף. • וְכַפֹּרֶת – כיסוי הארון שעמד בבית קודש הקדשים. • נִגָּפִים – אנשים שפוגעת בהם מגפה (בשל חטאיהם). • וְאֵין קְטֹרֶת וְכַפֹּרֶת לְכַפֵּר עַל נִגָּפִים – בזמן המשכן והמקדש היו משתמשים בקטורת לכפרה, וביום הכיפורים נכנס הכהן הגדול כשהקטורת בידו לקודש הקדשים, מקום הכפורת, לכפר על ישראל. • קְדֻשַּׁת אֵל בְּיִשְׂרָאֵל לְהִדַּמּוֹת לִשְׂרָפִים – ישראל מקדשים את ה' כשם שמקדשים אותו המלאכים, באמירת פסוקי הקדושה ובעמידה המתדמה לעמידת המלאכים. • וּמֵעָנְיָם בְּבֵית שִׁבְיָם – ומצרתם בגלות. • לְהוֹדוֹת אֵל נֶאֱסָפִים – בבתי הכנסת. • וּמֵחַיִל אֶל חַיִל יֵלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לפי תהלים פד, ח: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן, שנדרש במועד כט ע"ב על היוצאים מבית הכנסת לבית המקדש וזוכים לקבל פני שכינה. • וְאֵל נוֹשֵׂא... הָיִיתָ לָהֶם – ה' הסולח, לפי תהלים צט, ח: ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם. • וְצוּר מַחְסֶה – סלע שבו אפשר לבטוח, לפי תהלים צד, כב: וַיְהִי ה' לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי. • עַל כְּרוּבִים וְכוֹכָבִים הֲרִימוֹתָ דִגְלֵיהֶם – נישאת את מחנות ישראל מעבר למלאכים ולכוכבים. • מִמְּרוֹמְךָ גּוֹנַנְתָּ – משמיך הגנת. • וּמַלְאָכִים נֶעֱרָכִים שַׂמְתָּ נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם – מינית את המלאכים הנערכים לקרב להיות נושאי כליהם של ישראל. • עַתָּה חַתָּה יַד מַלְכָּם וְחֵילֵיהֶם – ואילו עכשיו נשברה כביכול יד מלכה וצבאה של ישראל. • וְזָר יְרָשָׁם וְהוֹרִישָׁם – עם נכרי ירש את ארצם וגירש אותם ממנה. • הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל? – האם צריכים לרשת אותם זרים, כאילו אין להם בנים? • דְּרוֹר יְקוּשָׁה – כנסת ישראל המדומה לציפור דרור, לכודה במלכודת. • דְּרוֹר דּוֹרְשָׁה מִזְּדוֹנִים וּמֵאֲדוֹנִים – מחפשת חופש, גאולה, מרשעים ומאדונים השולטים בה. • אֱיָלוּתָהּ – זוהי פנייה אל ה', שהוא כוחה של ישראל. • מְשֵׁה אוֹתָהּ מִמַּיִם זֵידוֹנִים – חלץ אותה מצרותיה. הדימוי לקוח מתהלים קכד, ה-ז: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם. נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ... • וְאַל יֵקַל... זְכוּת אָבוֹת רִאשׁוֹנִים – ולוואי שלזכות אבות יהיה משקל משמעותי. • בְּעֵת מִשְׁקָל – ביום הדין, ראש השנה, שבו נשקלים העוונות כנגד הזכויות. • וְיִפָּקֵד דַּל – וייזכר לטובה העני - עם ישראל, היחיד והכלל. • מֵתָיו חַיֵּה בְּקֶרֶב שָׁנִים – החיה את המתים. שיבוץ הוא מחבקוק ג, ב: ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר. • לְהַשְׁקוֹתָם וְהַחֲיוֹתָם... כַטַּל – לפי ישעיהו כו, יט: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ... • הֱיֵה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל – לפי הושע יד, ו אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן. • הַמְבֹרָךְ – ה'. • מַעֲרָךְ – מערכת. • וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּלָה – כפי שאמר איוב כו, ז: נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה. • אֵשׁ וּמַיִם וְשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ... יְעִידוּן – כל הברואים יעידו על בוראם, לפי תהלים יט, ב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ... וכן במקומות נוספים. • מָה רָם וּמַה נִּפְלָא – כה גבוה ונפלא מפעלו. • וְצֹאן יָדָיו – עם ישראל, כפי שנאמר בתהלים צה, ז: כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ. • וַעֲבָדָיו... לְדִינוֹ עוֹמְדִים – לפי תהלים קיט, צא לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ. • וְצֹאן יָדָיו לְדִינוֹ עוֹמְדִים – כפי שמתוארים הנשפטים בראש השנה כבני צאן במשנה ראש השנה א, ב: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן. • בְּיוֹם פָּקְדוֹ – ביום המשפט. • חֶלְדּוֹ – עולמו. • תִּקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה – הרֶשע לא ישמיע עוד את דברו, לפי תהלים קז, מב: יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. • וּבוֹ יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְּלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל – לפי ישעיהו מה, כה: בַּה' יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל. הביאור נשען בין היתר על דב ירדן. |
| כותר |
ידי רשים / פרס-שיראז / יקר שוקרי |
|---|---|
| מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - פרס |
| לחן ממסורת |
ידי רשים / פרס-שיראז |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
ימים נוראים |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יְדֵי רָשִׁים נֶחֱלָשִׁים – ידיהם של ישראל, העניים במעשים טובים, חלשות. • מֵהַשִּׂיג דֵּי כָפְרָם – אין בהם מעשים טובים שיכפרו על מעשיהם הרעים. • בְּרוּחָם וּמַר שִׂיחָם – בנפש מרה וכואבת, לפי דברי איוב (ז, יא) גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי אֲדַבְּרָה בְּצַר רוּחִי אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי. • יְקַדְּמוּ אֶת פְּנֵי יוֹצְרָם – יתפללו לבוראם. • עַם נִבְדָּל – עם ישראל, שעליו נאמר בויקרא כ, כו: וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. • הוֹלֵךְ וְדָל – הולך ונחלש. הלשון שאובה מהפסוק בשמואל ב ג, א ...וַדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים. • וְשִׂיחוֹ הוֹלֵךְ וְרָם – ותפילתו הולכת וגוברת, מתעצמת. • בְּהִוָּעֲדָם בְּבֵית מוֹעֲדָם – בהתכנסם בבית הכנסת שלהם. • וּבִגְרוֹנָם רוֹמְמוֹת אֵל – והם משבחים את ה', לפי תהלים קמט, ו: רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. • לְהַקְדִישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – כפי שנאמר בישעיהו כט, כג: וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. • סָף דְּבִיר – כלה, נחרב, קודש הקודשים. • וָסַף – ומפתנו. • וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים – שיגידו את העתידות, לפי הושע ג, ד: כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים. • וּפָרֹכֶת – המסך שהפריד בין הקודש לבין קודש הקודשים. • וּמַעֲרֶכֶת – של לחם הפנים. • וּתְמִידִים וּמוּסָפִים – קרבנות תמיד ומוסף. • וְכַפֹּרֶת – כיסוי הארון שעמד בבית קודש הקדשים. • נִגָּפִים – אנשים שפוגעת בהם מגפה (בשל חטאיהם). • וְאֵין קְטֹרֶת וְכַפֹּרֶת לְכַפֵּר עַל נִגָּפִים – בזמן המשכן והמקדש היו משתמשים בקטורת לכפרה, וביום הכיפורים נכנס הכהן הגדול כשהקטורת בידו לקודש הקדשים, מקום הכפורת, לכפר על ישראל. • קְדֻשַּׁת אֵל בְּיִשְׂרָאֵל לְהִדַּמּוֹת לִשְׂרָפִים – ישראל מקדשים את ה' כשם שמקדשים אותו המלאכים, באמירת פסוקי הקדושה ובעמידה המתדמה לעמידת המלאכים. • וּמֵעָנְיָם בְּבֵית שִׁבְיָם – ומצרתם בגלות. • לְהוֹדוֹת אֵל נֶאֱסָפִים – בבתי הכנסת. • וּמֵחַיִל אֶל חַיִל יֵלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לפי תהלים פד, ח: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן, שנדרש במועד כט ע"ב על היוצאים מבית הכנסת לבית המקדש וזוכים לקבל פני שכינה. • וְאֵל נוֹשֵׂא... הָיִיתָ לָהֶם – ה' הסולח, לפי תהלים צט, ח: ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם. • וְצוּר מַחְסֶה – סלע שבו אפשר לבטוח, לפי תהלים צד, כב: וַיְהִי ה' לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי. • עַל כְּרוּבִים וְכוֹכָבִים הֲרִימוֹתָ דִגְלֵיהֶם – נישאת את מחנות ישראל מעבר למלאכים ולכוכבים. • מִמְּרוֹמְךָ גּוֹנַנְתָּ – משמיך הגנת. • וּמַלְאָכִים נֶעֱרָכִים שַׂמְתָּ נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם – מינית את המלאכים הנערכים לקרב להיות נושאי כליהם של ישראל. • עַתָּה חַתָּה יַד מַלְכָּם וְחֵילֵיהֶם – ואילו עכשיו נשברה כביכול יד מלכה וצבאה של ישראל. • וְזָר יְרָשָׁם וְהוֹרִישָׁם – עם נכרי ירש את ארצם וגירש אותם ממנה. • הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל? – האם צריכים לרשת אותם זרים, כאילו אין להם בנים? • דְּרוֹר יְקוּשָׁה – כנסת ישראל המדומה לציפור דרור, לכודה במלכודת. • דְּרוֹר דּוֹרְשָׁה מִזְּדוֹנִים וּמֵאֲדוֹנִים – מחפשת חופש, גאולה, מרשעים ומאדונים השולטים בה. • אֱיָלוּתָהּ – זוהי פנייה אל ה', שהוא כוחה של ישראל. • מְשֵׁה אוֹתָהּ מִמַּיִם זֵידוֹנִים – חלץ אותה מצרותיה. הדימוי לקוח מתהלים קכד, ה-ז: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם. נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ... • וְאַל יֵקַל... זְכוּת אָבוֹת רִאשׁוֹנִים – ולוואי שלזכות אבות יהיה משקל משמעותי. • בְּעֵת מִשְׁקָל – ביום הדין, ראש השנה, שבו נשקלים העוונות כנגד הזכויות. • וְיִפָּקֵד דַּל – וייזכר לטובה העני - עם ישראל, היחיד והכלל. • מֵתָיו חַיֵּה בְּקֶרֶב שָׁנִים – החיה את המתים. שיבוץ הוא מחבקוק ג, ב: ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר. • לְהַשְׁקוֹתָם וְהַחֲיוֹתָם... כַטַּל – לפי ישעיהו כו, יט: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ... • הֱיֵה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל – לפי הושע יד, ו אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן. • הַמְבֹרָךְ – ה'. • מַעֲרָךְ – מערכת. • וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּלָה – כפי שאמר איוב כו, ז: נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה. • אֵשׁ וּמַיִם וְשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ... יְעִידוּן – כל הברואים יעידו על בוראם, לפי תהלים יט, ב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ... וכן במקומות נוספים. • מָה רָם וּמַה נִּפְלָא – כה גבוה ונפלא מפעלו. • וְצֹאן יָדָיו – עם ישראל, כפי שנאמר בתהלים צה, ז: כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ. • וַעֲבָדָיו... לְדִינוֹ עוֹמְדִים – לפי תהלים קיט, צא לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ. • וְצֹאן יָדָיו לְדִינוֹ עוֹמְדִים – כפי שמתוארים הנשפטים בראש השנה כבני צאן במשנה ראש השנה א, ב: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן. • בְּיוֹם פָּקְדוֹ – ביום המשפט. • חֶלְדּוֹ – עולמו. • תִּקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה – הרֶשע לא ישמיע עוד את דברו, לפי תהלים קז, מב: יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. • וּבוֹ יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְּלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל – לפי ישעיהו מה, כה: בַּה' יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל. הביאור נשען בין היתר על דב ירדן.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז אסיה וקווקאז - פרס
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
