אני אשיר / לבנון-ביירות / מרקו טליו
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אברך את שם ה'
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- מרקו טליו מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - לבנון מעגל השנה:
- ימים נוראים מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
סוריה - חלב (ארם צובה)
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
סוריה - חלב (ארם צובה)
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
-
1.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו יהונתן דקל
-
2.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו רמי יעקב
-
3.
סוריה - חלב (ארם צובה) אליהו עבוד, מאיר עבוד, שמואל עבוד
-
4.
סוריה - חלב (ארם צובה) משה חבושה
-
5.
סוריה - חלב (ארם צובה) משה נר גאון
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון מרקו טליו
נגן שירים ברצף
|
אברך את שם ה' אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם ה' בְּחִבָּה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל כָּל טוֹבָה וּבְתוֹרָתוֹ וּבְמִצְוָתוֹ אֶהְגֶּה בָהּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב זַמְּרוּ לוֹ לָכֵן אַחַי שִׁמְעוּ רֵעַי וְאֶדְרֹשׁ מַה שֶׁהָיָה בִּימֵי מֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִשְׁקָנוּ סַם וְלַעֲנָה מַר וָרֹאשׁ לֹא יֹאבֶה ה' סְלוֹחַ לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי מָמוֹן נָתַן הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת עַם אָמוֹן וּכְתָבִים שָׁלַח לְכָל בְּנֵי עַמּוֹן תַּאֲוַת לִבּוֹ לֹא נָתַתָּ לוֹ זִכְרוּ חַסְדֵי אֵל נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ הִצִּיל אֶת מָרְדְּכַי וְכָל עֲדָתוֹ מִיַּד אוֹיֵב אֲשֶׁר צִוָּה לִתְלוֹתוֹ נִתְלָה הוּא עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ רֵעִים אִכְלוּ שְׁתוּ שִׁכְרוּ בְשִׂמְחָה וּלְאֶבְיוֹנִים שִׁלְחוּ מָנוֹת וּמִנְחָה לְעוֹלָם תִּהְיוּ בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ |
| פיוט לפורים במסורת ספרד-ירושלים, המספר במלים פשוטות וקצרות את סיפור הצלת היהודים בימי אחשוורוש, כשבכל בית מוזכר שבחו של הקב"ה שעמד לעמו בעת צרה. השיר נפתח בקריאה לברך ולהודות לאל ונחתם בשמחה ובהכרת תודה - אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ. |
| • אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם יְיָ בְּחִבָּה - אברך ואהלל את ה' באהבה. • הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב - על דרך הלשון במזמורי תהלים: הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. • הִשְקָנוּ סַם וְלַעֲנָה מַר וְרֹאשׁ - השביענו צרות ומרורים, כאילו שתינו משקה העשוי צמחים מרים. עפ"י האמור באיכה ג, יט: זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ. • לֹא יֹאבֶה יְיָ סְלוֹחַ לוֹ - ה' לא יסלח לו, עפ"י האמור בדברים כט, יט, על מי שיעבוד אלוהים אחרים: לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה' וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה ה' אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. • עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי מָמוֹן - אלו עשרת אלפים ככר כסף שאמר המן לשקול בידי המלך אחשורוש, על מנת לאבד את היהודים. כמתואר במגילת אסתר (ג, ט): אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. • עַם אָמוֹן - עם ישראל, שהוא חניכו ותלמידו של הקב"ה. אָמוֹן היא מלה יחידאית במקרא (משלי ח, ל), והפרשנים מפרשים אותה מלשון חניכה, אימון: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. • בְּנֵי עַמּוֹן - שם כולל לכל העמים שמלך עליהם אחשורוש, מהודו ועד כוש. • תַּאֲוַת לִבּוֹ לֹא נָתַתָּ לוֹ - מנעת ממנו לבצע את זממו. המשורר הופך כאן את הפסוק בתהילים כא, ג: תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה: • נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ - צמד מילים המבטא את נאמנותו של האל, אשר לא חוזר בו מדברו. הלשון מתוך הברכה שמברכים בראיית קשת בענן: בָּרוּךְ אַתָּה... זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ. • וְכָל עֲדָתוֹ - היהודים אשר היו תחת מלכות אחשורוש. • מִיַּד אוֹיֵב אֲשֶׁר צִוָּה לִתְלוֹתוֹ - המן, אשר ציוה לתלות את מרדכי. • נִתְלָה הוּא עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ - כמתואר במגלת אסתר (ז, ט): וַיּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו. • רֵעִים אִכְלוּ שְׁתוּ שִׁכְרוּ בְשִׂמְחָה - המשורר פונה לבני עמו שישמחו בחג הפורים ויקיימו את מצוות סעודת החג. הלשון עפ"י שיר השירים ה, א: אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. • וּלְאֶבְיוֹנִים שִׁלְחוּ מָנוֹת וּמִנְחָה - ממצוות היום הן משלוח מנות ומתנות לאביונים. כנאמר במגלת אסתר, ט, כב: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. • אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ - אשרי העם שזוכה לשבת בהשקט ובטח, וזוכה לישועת האל. שיבוץ מתהילים קמד, טו: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו. |
| מקאם: סיגא-כוזאם משקל:4/4 הלחן זהה ללחן המושר בקרב קהילות יוצאי חאלב (האזן באתר זה). כמו לחנים נוספים המשותפים למסורות חאלב לבנון ודמשק, גם לחן זה נדד בין הקהילות שכנות אלו, כאשר מבנה הלחן נשמר לרוב זהה וההבדלים בביצוע באים לידי ביטוי בעיקר בסגנון השירה וההבעה, המשתנות מאזור לאזור. |
| כותר |
אברך את שם ה' / לבנון-ביירות / מרקו טליו |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - לבנון |
| לחן ממסורת |
אברך את שם ה' / לבנון-ביירות |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
ימים נוראים |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם יְיָ בְּחִבָּה - אברך ואהלל את ה' באהבה. • הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב - על דרך הלשון במזמורי תהלים: הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. • הִשְקָנוּ סַם וְלַעֲנָה מַר וְרֹאשׁ - השביענו צרות ומרורים, כאילו שתינו משקה העשוי צמחים מרים. עפ"י האמור באיכה ג, יט: זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ. • לֹא יֹאבֶה יְיָ סְלוֹחַ לוֹ - ה' לא יסלח לו, עפ"י האמור בדברים כט, יט, על מי שיעבוד אלוהים אחרים: לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה' וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה ה' אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. • עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי מָמוֹן - אלו עשרת אלפים ככר כסף שאמר המן לשקול בידי המלך אחשורוש, על מנת לאבד את היהודים. כמתואר במגילת אסתר (ג, ט): אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. • עַם אָמוֹן - עם ישראל, שהוא חניכו ותלמידו של הקב"ה. אָמוֹן היא מלה יחידאית במקרא (משלי ח, ל), והפרשנים מפרשים אותה מלשון חניכה, אימון: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. • בְּנֵי עַמּוֹן - שם כולל לכל העמים שמלך עליהם אחשורוש, מהודו ועד כוש. • תַּאֲוַת לִבּוֹ לֹא נָתַתָּ לוֹ - מנעת ממנו לבצע את זממו. המשורר הופך כאן את הפסוק בתהילים כא, ג: תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה: • נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ - צמד מילים המבטא את נאמנותו של האל, אשר לא חוזר בו מדברו. הלשון מתוך הברכה שמברכים בראיית קשת בענן: בָּרוּךְ אַתָּה... זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ. • וְכָל עֲדָתוֹ - היהודים אשר היו תחת מלכות אחשורוש. • מִיַּד אוֹיֵב אֲשֶׁר צִוָּה לִתְלוֹתוֹ - המן, אשר ציוה לתלות את מרדכי. • נִתְלָה הוּא עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ - כמתואר במגלת אסתר (ז, ט): וַיּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו. • רֵעִים אִכְלוּ שְׁתוּ שִׁכְרוּ בְשִׂמְחָה - המשורר פונה לבני עמו שישמחו בחג הפורים ויקיימו את מצוות סעודת החג. הלשון עפ"י שיר השירים ה, א: אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. • וּלְאֶבְיוֹנִים שִׁלְחוּ מָנוֹת וּמִנְחָה - ממצוות היום הן משלוח מנות ומתנות לאביונים. כנאמר במגלת אסתר, ט, כב: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. • אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ - אשרי העם שזוכה לשבת בהשקט ובטח, וזוכה לישועת האל. שיבוץ מתהילים קמד, טו: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - לבנון
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
