ברכת מעין שלוש / הודו-קוצ'ין / חברי קהילת הודו-קוצ'ין
הודו - קוצ'ין
להאזנה
עננו עֲנֵנוּ אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלוֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ |
אחד מפיוטי הסליחות הידועים ביותר במנהג הקהילות הספרדיות, המושר במהלך חודש אלול ובעשרת ימי תשובה, כולל יום הכיפורים עצמו. היצירתיות ותחושת החופש לשנות ולגוון מצויה בפיוט זה גם מהיבט נוסף שלו - פעמים רבות שרים מתפללים מהקהל או ילדים לצד החזן, בדרך כלל אנשים שנושאים שם זהה לדמות המדוברת - ילד בשם דוד ישיר 'עננו מגן דוד', יעקב ישיר את 'אביר יעקב' וכן הלאה. דווקא קולם של הילדים ושל המתפללים מתוך הקהל - קולות שאינם נשמעים בדרך כלל, הם הצובעים פיוט זה בצבע מיוחד ומחזקים את תחושת השיתוף של כלל הציבור המבקש כאיש אחד "עֲנֵנוּ". |
• וּפַחַד יִצְחָק - יצחק מזוהה עם מדת הגבורה והצמצום המזוהה לעיתים עם פחד. מקור הביטוי בבראשית (לא, מב), עת יעקב פונה אל לבן בזעם אין אונים על מרדפיו המרובים: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי... |
כותר |
עננו / הודו – קוצ'ין / קבוצת חזנים, מושב נבטים |
---|---|
מסורת |
הודו - קוצ'ין |
לחן ממסורת |
עננו / הודו - קוצ'ין |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מועד התפילה |
שחרית |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• וּפַחַד יִצְחָק - יצחק מזוהה עם מדת הגבורה והצמצום המזוהה לעיתים עם פחד. מקור הביטוי בבראשית (לא, מב), עת יעקב פונה אל לבן בזעם אין אונים על מרדפיו המרובים: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי...
• אֲבִיר יַעֲקֹב- אביר במקרא הוא מלשון גבורה וכשהוא נאמר בבעלי חיים או בבני אדם הבי"ת דגושה וכשהוא נאמר בה' הבי"ת רפה. האל הוא גבורם של ישראל ומושיעם, כדברי ישעיהו (ס, טז): וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב. מעניין לציין שיעקב הוא שיסד את הביטוי הזה בברכתו לבניו (בראשית מט, כד): וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.
• מָגֵן דָּוִד - הקב"ה הוא המגן של עם ישראל. מגן דוד, הסמל המורכב משני משולשים המונחים זה על גבי זה במהופך שעימו אנו מזוהים כל כך ואשר עבר גלגולים רבים במהלך ההיסטוריה, מסמל גם משמעות רוחנית עמוקה. ניתן להתייחס לשני קדקודי המשולש כמסמלים את הניגוד בין השמימי והארצי, או לששת קצוות המשולש המסמלות לפי הקבלה את שש הספירות של זעיר אנפין, לבד מספירת מלכות שאותה מסמל מרכזו של המגן דוד.
• אֱלוֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה - בעקבות חזון המרכבה של יחזקאל (פרק א), שראה מרכבה פלאית הנושאת עליה כביכול את הקב"ה. לפי חז"ל אין דורשין במעשה מרכבה ביחיד. השימוש במלה מרכבה גם סוגר מעגל עם תחילת הפיוט הפותח באבות שכן במדרש (ראו למשל בראשית רבה מז, ו) האבות נקראים "מרכבה לשכינה".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?