אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה
חד גדיא / מתוך ההגדה של פסח חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא נוּרָא, וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא מַיָּא, וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא תוֹרָא, וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא הַשּׁוֹחֵט, וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא וַאֲתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא |
פיוט זה שלשונו ארמית מושר בסוף ליל הסדר. זהו שיר צביר, כלומר מדי בית נוספת התרחשות למה שסופר בבית הקודם. לפי המקובל אצל רוב החוקרים, הפיוט הצטרף אל ההגדה של פסח האשכנזית בסוף המאה הט"ז במערב אירופה. מבנה השיר דומה למבנה של שירים גרמניים מוכרים, אבל צורת השרשרת הזאת סוגלה לעולם המחשבה היהודי, תוך הדגשת הרעיון שיש דין ויש דיין. נראה ששיבוצו של פיוט משעשע זה בסוף ההגדה של פסח נועד להפיח חיים ורעננות בילדים בסוף ליל הסדר. במסורות שונות מבוצע הפיוט בשפות יהודיות מקומיות (ערבית, לדינו). ניתן להאזין לכמה ביצועים בשפות אלו כאן באתר. |
• חַד גַּדְיָא - גדי אחד. |
כותר |
חד גדיא / אשכנז – פרנקפורט ע"נ המיין / יצחק שנרב |
---|---|
מסורת |
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) |
לחן ממסורת |
חד גדיא / אשכנז – פרנקפורט ע"נ המיין |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
פסח |
מועד התפילה |
אחר |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• חַד גַּדְיָא - גדי אחד.
• דִּזְבַן - שקנה.
• בִּתְרֵי זוּזֵי - בשני זוזים.
• וַאֲתָא - ובא.
• שׁוּנְרָא - החתול.
• כַלְבָּא - הכלב.
• חוּטְרָא - המקל.
• נוּרָא - האש.
• מַיָּא - המים.
• תוֹרָא - השור.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?