audio items
snunit

שמחו נא

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה הבורוכובים
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חבה, שלמה מועלם
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת חזנים
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס נתן כהן
נגן שירים ברצף
playerSongImg

שירה: חכם אברהם סרור (חכם שעבן), סולי פאיס, יעקב (ג'ק) קמחין, שלמה חדיד, שבתאי סרור, עזרא רביע
הוקלט ב 8.5.2007, קיבוץ עין צורים
במסגרת סדנת תיעוד מסורת לבנון בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, המחלקה למוסיקולוגיה בשיתוף עמותת יהודי לבנון בישראל "ע.י.ל.י" , מכון רננות, ארכיון הצליל הלאומי
© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת בר אילן ולעמותת יהודי לבנון בישראל " ע.י.ל.י"

כותר שמחו נא / לבנון / קבוצת חזנים
מסורת ספרדים מסורות המזרח - לבנון
לחן ממסורת שמחו נא / לבנון
מאפייני הקלטה הקלטת שדה
סולם כללי
מעגל השנה לכל עת
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • אחד הפיוטים המרכזיים לשמחת תורה, שחובר על ידי ר' יוסף חיים מבגדד ונתפשט ברחבי המזרח.
    בדומה לפיוטים נוספים בשמחת תורה, הפיוט בנוי על פי שני עקרונות צורניים ברורים הקשורים זה בזה - המחזוריות והחזרה, השזורים זה בזה במלאכת מחשבת ומיועדים להכניס את השרים והרוקדים למעין טראנס – מצד אחד מרכז ומצד שני תנועה מעגלית סביבו.
    החזרה באה לידי ביטוי בכמה מימדים. האחד - בתבנית המילולית (השורש ש.מ.ח – שמחו נא, ישמחו, בשמחת)


    השני – במבנה החריזה הבסיסי: כל התארים, המסודרים על פי א"ב, חותמים באותו החרוז (xים), ופותחים באותה מלה - יִשְׂמְחוּ, דבר המעצים את תחושת השמחה ההולכת וגוברת. מימד נוסף של חזרה מתבטא במשקל השיר – כל מילות הפיוט הן במשקל של שלש הברות.
    המחזור הקצבי מתפתח בתנועה אל מבנה זוגי – זוג מילים ( כגון: "ישמחו - אהובים") בתבנית הבסיסית, וארבעה זוגות בטור, כאשר הצירוף "בשמחת התורה" חותם כל בית. השיר מיוסד כאמור על פי סדר הא"ב, מבנה הנותן תחושה של התפתחות ותנועה המתקדמת ועולה מאות לאות בתוך המבנה המחזורי שתואר לעיל ובמקביל משלימה מעגל רחב שמגיע לסיומו עם האות ת'.
    לכל טור ישנו נושא רעיוני אשר סביבו נשזרים התארים השונים. לעיתים הנושא גלוי (בית ד', מבנה העם – ישראלים, כהנים ,לווים) ולעיתים נסתר.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?