למענך אלהי / פרס – שיראז / יקר שוקרי
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
להאזנה
אם אפס ר' אפרים בן יצחק מרגנשבורג אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן פָּנִים לוֹ תַכִּיר וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר קַח נָא בֵּן יַקִּיר וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר {{רָץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ}} {{וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ}} {{עִטְּרוֹ בָעֵצִים וְאִשּׁוֹ}} {{נֵזֶר אֱלוֹהָיו עַל רֹאשוֹ}} {{יָחִיד הוּקַל כַּצְּבִי}} {{עָנָה וְאָמַר אָבִי}} {{הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא}} {{וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא}} {{מִלִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ}} {{וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ}} {{בְּנִי, אֱלוֹהִים יִרְאֶה לּוֹ}} {{וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ}} {{בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים}} {{וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֵרִים}} {{חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים}} {{עַל אַחַד הֶהָרִים}} {{רָאוּ אֵד תְּלוּלָה}} {{מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה}} {{יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה}} {{יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה}} {{רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה}} {{נָאַם לְהוֹרוֹ הַמְּנֻסֶּה}} {{אָבִי אוֹתִי כַכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה}} {{לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה}} {{בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף}} {{לְבָבִי לוֹ לַחֲשׂף}} {{אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף}} {{רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף}} {{יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד}} {{וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד}} {{לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד}} {{וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד}} {{צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו}} {{וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו}} {{לְשֹׁחֲטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו}} {{וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו}} חֲקֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה קָרָא מֵרֶחֶם מִשְׁחָר תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר וְהִנֵּה אַיִל אַחַר וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ וְתַעֲלֶה לְךָ תִּמְרָתוֹ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ {{זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק}} {{לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק}} {{בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק}} {{אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק}} {{קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לָקוֹד}} {{בְּצָרָה עֲקֵדָה תִּשְׁקֹד}} {{וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד}} {{פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקוֹד}} {{עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים}} {{לְמַעַנְךָ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים}} {{לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים}} {{אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים}} |
פיוט עקידה זה נאמר הן בסליחותיהם של אשכנזים הן בסליחות הספרדים ויהודי המזרח. המשורר פונה בראשית הפיוט ובסופו אל הקב"ה למחילה ולישועה. במצב שבו אין אפשרות לכפרה באמצעות קרבנות, שכן המקדש חרב והשכינה הסתלקה, מבקש המשורר לעורר את רחמי ה' על בניו באמצעות הזכרת זכות אבותיו אברהם ויצחק. במרכז הפיוט הוא מספר את סיפור העקדה תוך שהוא ממלא את הפערים הסיפוריים בפרק המקראי באופן מדרשי ותוך שיבוץ מגוון פסוקים ממקומות רבים בתנ"ך המעשירים אותו ומוסיפים לו עומק ונופך רגשי. צורתו הספרותית ההדוקה – החריזה, המשקל והשיבוצים הרבים - תורמת לאווירה המרוכזת וכבדת המשקל שבה הוא אפוף. שורתו האחרונה של הפיוט מלמדת על תפקידו כפיוט המקדים את אמירת י"ג מדות הרחמים, המהוות את מרכזו של סדר הסליחות, הנאמר בחודש אלול ובעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. |
• אָפֵס – בטל. שיבוץ מדברי יוסף למִצרִים בבראשית מז, טז: אִם אָפֵס כָּסֶף. • רֹבַע הַקֵּן – כינוי לקן העוף שמחירו רובע שקל (לפי כריתות ט), המשמש לקרבן החטאת והעולה המועט ביותר. • אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן – אם לא קיים אוהל מועד או המקדש שבו שכנה שכינתו של הקב"ה, אם רוקן מתפקידו, מתוכנו. • אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן... אַל נָא נֹאבְדָה – גם אם אין לנו אפשרות הכפרה המועטת ביותר, וחרב המקדש, והסתלקה השכינה, אל תאבד את עם ישראל. • כִּי עַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן – בזכות אבינו הראשון, אברהם. יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן הוא שיבוץ של דברי בני יעקב (בתוך דברי יהודה, בראשית מד, כ). בהקשר ההוא הם מתכוונים לאביהם יעקב, ואילו כאן מדובר באברהם. • פָּנִים לוֹ תַכִּיר – תאיר לו פנים, תעדיף אותו. על דרך שנאסר על הדיין לעשות: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן (דברים א, יז). • וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר – את צדקתו וזכויותיו, ובהקשר פה את נסיון העקידה כפי שהולך ומפרט. • קַח נָא בֵּן יַקִּיר – ציווי העקדה נפתח במלים (בראשית כב, ב) קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. • וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר – ויישפך דמו על דופן המזבח. זהו שיבוץ מפסוק על עולת עוף בויקרא א, טו: וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. • רָץ – אברהם מיהר בחפצו לעשות את מצוות ה', כפי שדורשים חז"ל מהפסוק: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ (בראשית כב, ג). • אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ – אל יצחק לייעדו לקורבן. • וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ – למרות שנפש אברהם קשורה בנפש יצחק. גם זה שיבוץ מדברי יהודה בבראשית מד, ל: וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ. שם מדובר בנפשותיהם של יעקב האב ובנו הצעיר בנימין. • עִטְּרוֹ בָעֵצִים וְאִשּׁוֹ – בעצי העולה ובאש, כפי שנאמר בבראשית כב, ו: וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ... • נֵזֶר אֱלוֹהָיו עַל רֹאשוֹ – העצים ששם אברהם על יצחק הם ככתר של קדושה עליו. כאן השיבוץ הוא מההקשר של הנזיר ששערו עוטר את ראשו ככתר אלקי, (במדבר ו, ז-ח): לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ. כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה'. • יָחִיד– יצחק, שנקרא בצו העקדה "יחידך" (בראשית כב, ב). • הוּקַל כַּצְּבִי – רגליו של יצחק היו קלות כרגלי צבי בדרכו לעקדה. • עָנָה וְאָמַר – יצחק. • הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא – שכתוב פיוטי של דברי יצחק השואל את אביו: הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה (בראשית כב, ז). • מִלִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ – ענה לו ברמז כדי שלא להבהילו. • אֱלוֹהִים יִרְאֶה לּוֹ – כפי שעונה אברהם ליצחק: אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה... (בראשית כב, ח). • וְיוֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ – ה' יבחר ויודיע מיהו הקרוב אליו. לפי דברי משה לקורח ועדתו: בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו (במדבר טז, ה). • בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים – אברהם ויצחק נזהרים לקיים את מצוות ה'. • וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֵרִים – אינם מפקפקים בדברי ה'. • חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים – מיהרו. • עַל אַחַד הֶהָרִים – כמו שנאמר בבראשית כב, ב: וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. • רָאוּ אֵד – ענן. לפי מדרש בראשית רבה נו, א, הדורש את הפסוק "ביום השלישי וירא את המקום מרחוק" – "מה ראה? - ראה ענן קשור בהר, אמר: דומה שאותו מקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם (וכן ויק"ר כ, ב ועוד מקבילות). • תְּלוּלָה – הענן עומד על תלו. ואולי מדובר בהר התלול, לפי הנאמר במדרש קהלת רבה ט, ז: "נטל יצחק והעלהו הרים והורידו גבעות והעלהו לראש הר אחד גבוה ותלול ובנה מזבח וסדר מערכה ועקדו עליו". • יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה – יחד באהבה שלמה, על פי הכתוב פעמיים (בראשית כב, ו; שם ח) בדרכם לעקדה: וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. • יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה – המשורר קורא להכין דרך לקדושי ה', אברהם ויצחק, ההולכים אל העקדה, כפי שקרא הנביא ישעיהו לישר את דרך הגאולה בישעיה מ, ג: קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ. • רָאָה יָחִיד – כשהבין יצחק. • נָאַם לְהוֹרוֹ הַמְּנֻסֶּה – אמר לאביו שהתנסה בעשרה נסיונות (ונסיון העקדה העשירי והקשה שבכולם). • אוֹתִי כַכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה – שחט אותי ככבש של עולה. • לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה – אל תרחם עלי, ואל תניח לי. בפי יצחק מושמים לגבי עצמו מה שאומרת התורה אודות מסית ומדיח בדברים יג,ט-י: לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ. • בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף לְבָבִי לוֹ לַחֲשׂף – כיוון שה' רוצה בי, גם לבבי כָּמֵהָּ להודיע לו אהבתי. תשוקתו של יצחק למסור נפשו מבוססת גם על מדרש בראשית רבה נו, ח: "בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו: אבא, בחור אני, וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא כפתני יפה יפה". • אִם תִּמְנָעֵנִי – גם אם תמנע את קרבני. • סוֹף רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף – בסופו של דבר יגיע מותי. לפי דברי אליהוא באיוב לד, יד-טו: רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף: יִגְוַע כָּל בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב. • עָקַד – קשר. • וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד – כפי שנאמר בבראשית כב, י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. • לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד – טרח להניחו על עצי המערכה. • וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד – תבער.לפי הפסוק מויקרא ו, ו: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה, העוסק במזבח העולה במשכן. • צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו – הכין עצמו לשחיטה, כלשון המדרש בשמות רבה לח, ד "'ואשר חרב גאותך' - כנגד יצחק שפשט צוארו כנגד החרב". • לְשֹׁחֲטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו – לשם ה', שהוא כביכול הבעלים של יצחק. לפי רש"י לזבחים ד, א, שם המשמעות היא לְשֵׁם בעלי הקרבן. • וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו – והנה הופיע מלאך ה', כפי שנאמר בבראשית כב, יא: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם. • חֲקֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאָב – המשורר פונה לאלקים ומבקש ממנו להיזכר במעשהו של אברהם. • עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה – שעל בנו יצחק לא ריחם. • וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא – התפלל, לפי הפסוק מאיכה ג, מא נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. • וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה – כאן משמעו שה' ראה את מה שאברהם עשה, אך זהו שיבוץ של פסוק מבראשית א, לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. ייתכן שיש בשיבוץ זה גם הדהוד למדרש תנחומא שמיני ב, שבו נקשר הפסוק למעשה העקדה. • קָרָא מֵרֶחֶם מִשְׁחָר – קרא אברהם, ששיחר וביקש את ה' מראשיתה של ההסטוריה, "מרחמו של עולם", כפי שנדרש בבראשית רבה לט, ח על הפסוק מתהלים קי, ג ...מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ. • תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר – במקום בנך הנבחר. • וְהִנֵּה אַיִל אַחַר – כפי שמסופר בבראשית כב, יג: וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. • וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר – המשורר מבקש מה' שיעשה למען צאצאי אברהם ולא יתעכב בכך. זהו שיבוץ של פסוק מפסוקי הרחמים הנאמרים במסגרת הסליחות מדניאל ט, יט אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר. • חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ – תחליפי הקטורת שלו, התפילות. • תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ – ישמשו כאילו הם הקרבתו של יצחק עצמו. • וְתַעֲלֶה לְךָ תִּמְרָתוֹ – ויעלה לפניך העשן שכביכול עלה מהקרבתו. • וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ – יהיו לרצון לפניך נכונותו של יצחק לעלות על המזבח, וקרבן האיל שעלה במקומו בפועל. • בַּשַּׁחַק – בשמים. • זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק – שמור זיכרון מעשה זה בספר הצדיקים שנמצא בשמים, לפי הכתוב בבבלי ראש השנה טז ע"ב. • בַּל יֻמְחַק – שלא תימחק. • בְּרִית עוֹלָם... אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק – ברית נצחית עם אברהם ויצחק. השיבוץ הוא משמות ב, כד: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. • קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לָקוֹד – המתפללים אליך, הבאים להשתחוות לפניך. • בְּצָרָה עֲקֵדָה תִּשְׁקֹד – בזמן צרה תזכור את זכות העקדה. • וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד – ואת עמך תזכור ותושיע. • פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקוֹד – פני העם אל אביהם העוקד, אברהם. השיבוץ הוא ממעשיו של יעקב: וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן (בראשית ל, מ). • עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים – החיה מתים בגבורתך. • לְמַעַנְךָ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים – תושיע ותגאל את עם ישראל המבועתים והמבוהלים ממצוקה. • לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים – השפע רחמיך וחסדיך מהשמים. • אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים – זהו משפט הפתיחה של הפיוט הקדום הפותח את עיקר הסליחות, אמירת י"ג מידות הרחמים שלימד הקב"ה את משה בנקרת הצור, לפי שמות לד ה-ז. |
כותר |
אם אפס / פרס-שיראז / יקר שוקרי |
---|---|
מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - פרס |
לחן ממסורת |
אם אפס / פרס-שיראז |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
ימים נוראים |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?