|
שלום לך (לבן) דודי / ר' שלמה אבן גבירול שָׁלוֹם לְבֶן דּוֹדִי הַצַּח וְהָאַדְמוֹן שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת רַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן לִקְרַאת אֲחוֹתְךָ רוּץ צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ וּצְלַח כְּבֶן יִשָׁי רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלוֹם לְבֶן דּוֹדִי הַצַּח וְהָאַדְמוֹן שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת דַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן מַה לָּךְ יְפֵהפִיָּה כִּי תְעוֹרְרִי אַהֲבָה וּתְצַלְצְלִי קוֹלֵךְ כַּמְעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹן שָׁלוֹם לְבֶן דּוֹדִי הַצַּח וְהָאַדְמוֹן שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת דַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ אַהֲבָה אֲחִישֶׁנָּה עִתָּה וְעָלַיִךְ אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן |
| פיוט שנכתב ע"י ר' שלמה אבן גבירול, מגדולי פייטני ספרד במאה ה-11. השיר מצוי כמעט בכל עדות ישראל השונות - אצל יהודי מרוקו הוא מופיע בשירת הבקשות של שבת וירא, ואצל יהודי בבל בסדר השירים לליל הושענא רבה, אולם בפועל זהו שיר המושר בכל העדות ובכל עת, שכן זהו שיר אהבה וגעגועים של הרעיה, כנסת ישראל, אל דודה, הקב"ה, הנשען על שיר האהבה הגדול של הדוד והרעיה - שיר השירים. הרעיה והדוד מנהלים פה דו-שיח, בו הרעיה כבר לא יכולה לחכות יותר והיא מאיצה בדוד כי יתגלה, יתקרב, ויגאלה ממקומה בגלות, ואילו הדוד ממתן את הרעיה, מבקש ממנה שתחכה לרגע הנכון, לעת אשר תחפוץ האהבה מעצמה. |
| • שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי - פנייה ישירה של הרעיה, כנסת ישראל, אל דודה אהובה, הקב"ה. הלשון ע"פ ביטויי האהבה שבין הדוד והרעיה בשיר השירים. במסורות שונות חל שיבוש בשיר ושרים שלום לבן דודי. • הַצַּח וְהָאַדְמוֹן - על פי תאור הדוד בשיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. התיאור צח ואדום מתאר את מראו החיצוני של הדוד, וכן את המידות בהן הוא מנהיג את העולם - צח מתאר את מידת החסד ואדום את מידת הדין. • מֵאֵת רַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן - הרעיה, שרקותיה הן כרימון אדמוני. על פי תאורה בשיר השירים ד, ג; ו, ז: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. ויש מפרשים ביטוי זה בשיה"ש - רַקָּה - ככינוי ללחיים - רימון הפנים (בבלי עבודה זרה ל, ע"ב). • לִקְרַאת אֲחוֹתְךָ רוּץ - בקשה של הרעיה מהדוד שיזדרז ויבוא לקראתה, בקשה של ישראל מאלוהיו שירוץ לקראתו. הכינוי אחות חוזר על עצמו בשיר השירים כשם נוסף לרעיה, לדוגמא, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (ה, ב). • צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ - פניה לאל, לדוד, לגאול ולהושיע את רעיתו, כנסת ישראל. • וּצְלַח - מלשון מעבר, על פי שמואל ב יט, יח: וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶך, או מלשון השראה של רוח ד', על פי שמואל א י, ו: וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְיָ וְהִתְנַבִּיתָ. • כְּבֶן יִשָׁי רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן - בֶּן יִשָׁי הוא דוד המלך, שהכניע את בני עמון ואת בירתם, רבת (רבת בני עמון מוזכרת בירמיהו מט, ב וביחזקאל כא, כה). בֶּן יִשָׁי הוא גם כינוי למשיח בן דוד. בקשה מהאל שכשם שצלחה על דוד המלך רוח ד' והכניע את אויביו, כך יהא עם המשיח. • כִּי תְעוֹרְרִי אַהֲבָה - הדוד פונה לרעיה ושואל אותה - מה לך, שאת קוראת לי ומעוררת את אהבתי, על פי שיר השירים ב, ז: הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. • כַּמְעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹן - קולה של הרעיה הוא כקול פעמונים. הביטוי כאן רומז למעילו של הכהן הגדול שהיה מקושט בשוליים בפעמון ורימון, על פי שמות כח, לד: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב. כך מהדהד המשורר את המלה רמון בלי להזכיר אותה שוב. • הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ אַהֲבָה - הדוד מבקש מהרעיה לחכות לרגע המתאים לאהבה - לרגע המתאים לגאולה. על פי שיר השירים ב, ז: אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. • אֲחִישֶׁנָּה עִתָּהּ - אזרז את זמנה. הדוד אומר לרעיה שברגע שהשעה תתאים אזרז את בוא הגאולה. על פי נבואת הנחמה בישעיהו ס, כב: הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְיָ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. • וְעָלַיִךְ אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן - הטל מסמל שפע וברכה - כשתגיע עת הגאולה אבוא ברכות כטל החרמון. על פי תהלים קלג, ג: כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם. הכלי יקר אומר על פסוק זה כך: כטל חרמון שיורד על הררי ציון וגו' הוא הטל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים והוא היורד על הררי ציון כי שם שער השמים ומקום לעליית הנשמות לגן עדן (דברים כח, ב). |
| כותר |
שלום לבן דודי / מרוקו / חג'אז אלכביר / להקת צפון מערב |
|---|---|
| לחן ממסורת |
שלום לך (לבן) דודי / מרוקו / חג'אז אלכביר |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
נובה: חג'אז אלכביר |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מעגל החיים |
בר מצווה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
6 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
לצפייה בתמונה בגודל מלא
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
