• שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי - פנייה ישירה של הרעיה, כנסת ישראל, אל דודה אהובה, הקב"ה. הלשון ע"פ ביטויי האהבה שבין הדוד והרעיה בשיר השירים. במסורות שונות חל שיבוש בשיר ושרים שלום לבן דודי. • הַצַּח וְהָאַדְמוֹן - על פי תאור הדוד בשיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. התיאור צח ואדום מתאר את מראו החיצוני של הדוד, וכן את המידות בהן הוא מנהיג את העולם - צח מתאר את מידת החסד ואדום את מידת הדין. • מֵאֵת רַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן - הרעיה, שרקותיה הן כרימון אדמוני. על פי תאורה בשיר השירים ד, ג; ו, ז: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. ויש מפרשים ביטוי זה בשיה"ש - רַקָּה - ככינוי ללחיים - רימון הפנים (בבלי עבודה זרה ל, ע"ב). • לִקְרַאת אֲחוֹתְךָ רוּץ - בקשה של הרעיה מהדוד שיזדרז ויבוא לקראתה, בקשה של ישראל מאלוהיו שירוץ לקראתו. הכינוי אחות חוזר על עצמו בשיר השירים כשם נוסף לרעיה, לדוגמא, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (ה, ב). • צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ - פניה לאל, לדוד, לגאול ולהושיע את רעיתו, כנסת ישראל. • וּצְלַח - מלשון מעבר, על פי שמואל ב יט, יח: וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶך, או מלשון השראה של רוח ד', על פי שמואל א י, ו: וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְיָ וְהִתְנַבִּיתָ. • כְּבֶן יִשָׁי רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן - בֶּן יִשָׁי הוא דוד המלך, שהכניע את בני עמון ואת בירתם, רבת (רבת בני עמון מוזכרת בירמיהו מט, ב וביחזקאל כא, כה). בֶּן יִשָׁי הוא גם כינוי למשיח בן דוד. בקשה מהאל שכשם שצלחה על דוד המלך רוח ד' והכניע את אויביו, כך יהא עם המשיח. • כִּי תְעוֹרְרִי אַהֲבָה - הדוד פונה לרעיה ושואל אותה - מה לך, שאת קוראת לי ומעוררת את אהבתי, על פי שיר השירים ב, ז: הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. • כַּמְעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹן - קולה של הרעיה הוא כקול פעמונים. הביטוי כאן רומז למעילו של הכהן הגדול שהיה מקושט בשוליים בפעמון ורימון, על פי שמות כח, לד: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב. כך מהדהד המשורר את המלה רמון בלי להזכיר אותה שוב. • הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ אַהֲבָה - הדוד מבקש מהרעיה לחכות לרגע המתאים לאהבה - לרגע המתאים לגאולה. על פי שיר השירים ב, ז: אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. • אֲחִישֶׁנָּה עִתָּהּ - אזרז את זמנה. הדוד אומר לרעיה שברגע שהשעה תתאים אזרז את בוא הגאולה. על פי נבואת הנחמה בישעיהו ס, כב: הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְיָ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. • וְעָלַיִךְ אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן - הטל מסמל שפע וברכה - כשתגיע עת הגאולה אבוא ברכות כטל החרמון. על פי תהלים קלג, ג: כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם. הכלי יקר אומר על פסוק זה כך: כטל חרמון שיורד על הררי ציון וגו' הוא הטל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים והוא היורד על הררי ציון כי שם שער השמים ומקום לעליית הנשמות לגן עדן (דברים כח, ב).
|