להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
-
בביצוע
- דוד מנחם מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים סולם:
- מקאם: עג'ם מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- מתודי מועד התפילה:
- אחר


-
1.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים גן נופר
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים;ספרדים מסורות המזרח - תורכיה אברהם מור
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים;ספרדים מסורות המזרח - תורכיה דוד מנחם
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים;ספרדים מסורות המזרח - תורכיה מרקו טליו
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים;ספרדים מסורות המזרח - תורכיה רוני איש-רן, שחרית
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים;עכשווי - ישראל יזהר שאבי
-
7.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים;עכשווי - ישראל ללא מבצע

רפא צירי / ר' רפאל ענתבי רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן כִּי אַתָּה רוֹפֵא אֻמָּן אַתְּ רֹאשִׁי שׁוּר חַלְשִׁי וְתֵן כֹּחַ לְנַפְשִׁי פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים עַל עַבְדָּךְ שִׂים חַסְדָּךְ אֵין מְרַחֵם בִּלְעָדָךְ אֵל חַי רְצֵה תְּפִלָּתִי וְחוּשָׁה לְעֶזְרָתִי בִּמְהֵרָה דְּרוֹר קְרָא לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה |
פיוט שהוא איחול לרפואה שלמה ואכן במסורות מסומות נהוג לשוררו כבקשה לרפואה או בזמן קבלת פניו של מי שקם מחוליו. הפיוט מושר בעיקר במסורת ספרד-ירושלים שם הוא מיוחס לגדול משורריה במאה האחרונה - ר' רפאל ענתבי. המשורר פונה לקב"ה בכינויים שונים - אֵל נֶאֱמָן, אֵל חַי, רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים - אולם נדמה כי הפנייה החזקה ביותר היא דווקא בכינוי שאינו כל כך שכיח, בו בוחר המשורר לכנות את הקב"ה - רוֹפֵא אֻמָּן. ואכן זהו הציר שעליו סובב השיר - מכאובי הגוף והנפש, האדם והאומה - שרק בידו של הקב"ה לרפאם. במסורת יהודי מרוקו מיוחס הפיוט לר' רפאל אדרעי, פייטן שפעל במרוקו במאה ה- 20. |
• רְפָא צִירִי - ציר הוא כאב (וביחוד כאבי היולדת). בקשה לרפא את כאבי, וגם צער הגלות. • אֵל נֶאֱמָן - כינוי לקב"ה, המבטא את היותו נאמן לעמו ולקיים דברו, כפי שאומר משה רבנו לעם ישראל לפני הכניסה לארץ: וְיָדַעְתָּ כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר (דברים ז, ט). • רוֹפֵא אֻמָּן - הקב"ה הוא הרופא המומחה שיש בידו לרפא כל מכאוב. • אַתָּה רֹאשִׁי - אתה עטרת ראשי, העומד בראשי ומנהיג אותי, עיקר חיי. • שׁוּר - ראה. • חַלְשִׁי - חולשתי. • פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים - במובן הרוחני, פתח לי שערי שמיים לתפילתי וקבל אותה ברחמים. במובן הפיזי- שער הרחמים הוא השער הקרוב היותר להר הבית, ודרכו על פי המסורת יכנס המשיח לירושלים ויביא עימו את הגאולה. בקשת הגאולה היא הן פרטית: רפואה, והן כללית - יציאה מן הגלות. • רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים - כינוי לקב"ה, ומתקשר למילה רחמים שנאמרה קודם, בדומה לתפילת "אל מלא רחמים": אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים... • עַבְדָּךְ - המשורר. ובמובן הכללי יותר: עם ישראל. • אֵל חַי - הקב"ה, כפי שמופיע אצל הנביאים ובתהלים, למשל: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְיָ לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי (פד, ג). ביטוי המבטא את היותו אל הנותן חיים לאדם - הן במובן הפיזי והן במובן הרוחני ואת היותו "אל חי" מול האלילים. • דְּרוֹר קְרָא - קרא לגאולה וליציאה מן הגלות. דרור הוא ביטוי הקשור לגאולת העבדים והאדמות המתרחשת בשנת היובל ומבטא את הגאולה השלמה. • לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה - עם ישראל. הגבירה היא שרה, עפ"י בראשית טז, ט, שם המלאך פונה אל הגר, שפחת אברהם שתשוב לשרה: וַיּאמֶר לָהּ... שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ. |
מקאם: עג'אם משקל: 4/4 "רפא צירי" הוא אחד הפיוטים המועטים במסורת הספרדית-ירושלמית המתחדשת, שמקור הלחן שלו מספרד, והוא גם אולי הפופולרי שבהם. הלחן שאול מיצירה אינסטרומנטלית ספרדית בשם "טריסטה בידה". אופי הלחן נחשב למערבי ביחס לרוב פיוטי המסורת הירושלמית, המושרים בדרך כלל בלחנים ערביים או טורקיים. הדבר נובע בין השאר מהשימוש במקאם עג'ם (המז'ור המערבי), ובעיקר מהתנהגותו המלודית, האופיינית יותר למוסיקה מערבית. יחד עם זאת הפיוט פופולארי למדי במסורת, כנראה בשל הנושא בו הוא עוסק - בקשה אישית לרפואה, נושא שלא רבים הם הפיוטים העוסקים בו באופן ישיר. את הפיוט נהוג לשיר בזמן הקריאה בתורה בשבת, כאשר עולה לתורה אדם חולה או אדם ששב לבית הכנסת לאחר היעדרות ממושכת בשל מחלתו. |
כותר |
רפא צירי / ספרד ירושלים / הרב דוד מנחם |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
לחן ממסורת |
רפא צירי / ספרד ירושלים / עג'ם |
מאפייני הקלטה |
מתודי |
סולם |
מקאם: עג'ם |
מעגל השנה |
לכל עת |
מועד התפילה |
אחר |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
מקום החיבור |
NLIUmbraco.Models.ItemPage.PiyutModel . lds91 |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• רְפָא צִירִי - ציר הוא כאב (וביחוד כאבי היולדת). בקשה לרפא את כאבי, וגם צער הגלות. • אֵל נֶאֱמָן - כינוי לקב"ה, המבטא את היותו נאמן לעמו ולקיים דברו, כפי שאומר משה רבנו לעם ישראל לפני הכניסה לארץ: וְיָדַעְתָּ כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר (דברים ז, ט). • רוֹפֵא אֻמָּן - הקב"ה הוא הרופא המומחה שיש בידו לרפא כל מכאוב. • אַתָּה רֹאשִׁי - אתה עטרת ראשי, העומד בראשי ומנהיג אותי, עיקר חיי. • שׁוּר - ראה. • חַלְשִׁי - חולשתי. • פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים - במובן הרוחני, פתח לי שערי שמיים לתפילתי וקבל אותה ברחמים. במובן הפיזי- שער הרחמים הוא השער הקרוב היותר להר הבית, ודרכו על פי המסורת יכנס המשיח לירושלים ויביא עימו את הגאולה. בקשת הגאולה היא הן פרטית: רפואה, והן כללית - יציאה מן הגלות. • רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים - כינוי לקב"ה, ומתקשר למילה רחמים שנאמרה קודם, בדומה לתפילת "אל מלא רחמים": אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים... • עַבְדָּךְ - המשורר. ובמובן הכללי יותר: עם ישראל. • אֵל חַי - הקב"ה, כפי שמופיע אצל הנביאים ובתהלים, למשל: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְיָ לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי (פד, ג). ביטוי המבטא את היותו אל הנותן חיים לאדם - הן במובן הפיזי והן במובן הרוחני ואת היותו "אל חי" מול האלילים. • דְּרוֹר קְרָא - קרא לגאולה וליציאה מן הגלות. דרור הוא ביטוי הקשור לגאולת העבדים והאדמות המתרחשת בשנת היובל ומבטא את הגאולה השלמה. • לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה - עם ישראל. הגבירה היא שרה, עפ"י בראשית טז, ט, שם המלאך פונה אל הגר, שפחת אברהם שתשוב לשרה: וַיּאמֶר לָהּ... שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?