audio items
snunit

אנא הושע

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט

שירה: משה חבושה
הקלטה עצמית, ירושלים תשע"א
© כל הזכויות שמורות למשה חבושה

כותר אנא הושע / בבל / משה חבושה
לחן ממסורת אנא הושע / בבל
מאפייני הקלטה הקלטת שדה
סולם כללי
מעגל השנה לכל עת
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
albomImg לצפייה בתמונה בגודל מלא
פירוש

  • • הוֹשַׁע מְאוֹר עֵינֵי עַבְדְּךָ – הפיטן מבקש גאולה הנמשלת לאור. רבים מתיאורי הגאולה מתארים את זמן הגאולה כזמן של אור גדול. עם ישראל המצוי בגלות הוא כעוור המצוי בחשיכה.
    • בְּעָנְיִי – בצרות הגלות.ינ
    • אַל תְּאַחַר – אל תתמהמה, מהר להושיעי. השיבוץ מתהלים (מ, יח; ע, ו): ...וּמְפַלְטִי אַתָּה ... אַל תְּאַחַר; וכן בדניאל ט, יט: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.
    • בְּאֹרַח מִישׁוֹר נְחֵנִי – הובילנו בדרך ישרה, לפי תהלים כ, יא: הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר.
    • וּבְבִרְכָתְךָ שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר – הגיע זמן הגאולה ואנו מבקשים ישלח לנו את ברכתו ויגאלנו. שיבוץ בקשתו של המלאך מיעקב-ישראל, כפי שכתוב בבראשית לב, כו: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
    • יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי – תפילתי תהיה רצויה לפני האל ותתקבל על ידו, לפי תהלים יט, טו: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. זהו הפסוק החותם את תפילת העמידה.
    • וְיֶעֱרַב לָךְ – שירי ותפילותי יהיו ערבים ונעימים לקב"ה.
    • צִפְצוּפִי – המייתי, דיבורי.
    • קַמְתִּי לְרַנֵּן – השכמתי לשיר ולהתפלל לאל.
    • בְּרֹן כָּל כּוֹכְבֵי מְעוֹנִי – עם שירת כוכבי השמים. לפי איוב לח, ז : בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר.
    • גַּם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר – אחד מכוכבי השחר, לפי ישעיה יד, יב: אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר.
    • שִׂבַּרְתִי יְמֵי צְבָאִי – ציפיתי לימי קץ צבאי, הגלות נחשבת כמו עבודת הצבא, חובה שיש לעשותה ולהשתחרר ממנה.
    • כִּי תִשְׁלַח לִי שַׂר צְבָאִי – לכישיגיע זמן הגאולה ותשלח לי את המשיח. המשורר משתמש בתחכום רב באותה מלה - צְבָאִי - בשתי משמעויות ההפוכות זו מזו - כמשל לגלות ולגאולה גם יחד.
    • וְאִם עַד כֹּה אֵחַר – אף על פי שעד עתה התעכב.
    • בְּקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי – מרוב תפילה וקריאה אליך יבש גרוני.
    • אָעִירָה לָךְ שִׁיר הֶגְיוֹנִי – אעורר ואשיר השיר שאני הוגה, את רעיונותי ומחשבות לבי.
    • גַּם אָעִירָה שָּׁחַר – כיוון שאתעורר ואשיר עוד קודם שעולה השחר כביכול אעיר את השחר עצמו משנתו, לפי הפסוק מתהלים נז, ח-ט: ...נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר.
    • רַחֲשִׁי – לבי ומחשבותי.
    • קְדוֹשִׁי – אלוקי, הקדוש ברוך הוא.
    • וּבְנֵה מִזְבְּחִי חֵטְא מַלְבִּין כְּמוֹ צֶמֶר צָחַר – המזבח היה מכפר על החטאים וכמו מלבין אותם, כיוון שחטאים מדומים כאדומים וההיטהרות, הכפרה, מתוארת בצבע הלבן הטהור,על דרך הפסוק מישעיה א, יח: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. לפי הפסוק הזה מסופר במשנה יומא ו, חעל שילוח השעיר לעזאזל המדברה ביום הכיפורים, השעיר שהיה מכפר על חטאיהם של עם ישראל: ...וַהֲלֹא סִימָן אַחֵר הָיָה לָהֶם, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית [=חוט אדום] הָיָה קָשוּר עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּכְשֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר הָיָה הַלָּשׁוֹן מַלְבִּין, שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה א) "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ".
    • וְאִם חֶטְאִי הוּא כַּשָּׁנִי – גם אם חטאי בולט כחוט האדום (שהוזכר בפירוש הבית הקודם).
    • יִבָּקַע כַּשָּׁחַר – ילבין כאור השחר. השיבוץ מישעיה נח, ח: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ.
    • אַצְתִי לָקוּם בְּעוֹד לַיְלָה – מיהרתי להתעורר עוד טרם עלות השחר, כאשר עדיין לילה, על מנת להתפלל ולהודות לאל.
    • עַל כִּי תְפוּצֶינָה צֹאנִי – כיוון שעם ישראל, המשול לצאן, מפוזר בגלות, ללא רועה, הקב"ה.
    • אֶשְׁאַף צִיץ לָעוּף לִמְכוֹנִי – אתאווה, אקווה, שבגדי הכהונה ישובו למקדש. הציץ הוא העטרה שעטרה את מצחו של הכהן הגדול, שהיה כתוב עליה שם ה'. וגם: אשאף לפריחתו וצמיחתו של עם ישראל שישוב לארצו.
    • אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר – חלק מהתיאור הפיוטי של הגאולה והשיבה. כמו אנשא על כנפי השחר לשוב לארצי. הביטוי לפי תהלים קלט, ט: אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם.
    • לְמַעַן צִיוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה – לא אשתוק ולא אחדל מלהתפלל לקב"ה על ציון וירושלים. לפי ישעיה סב, א: לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט.
    • עַד בְּתוֹכָהּ אֵל תִּתְנַשֵּׁא – עד שאתה, האל, תמלוך בציון.
    • וּבַצָּר אַפָּךְ יִחַר – ותשפוך חמתך על האויב.
    • פּתְאֹם תָּבוֹא אֶל מְלוֹנִי – הגאולה תהיה כפתע פתאום, מן המקום שבו יהיו פזורים עם ישראל בגלות. כך מתאר מלאכי, אחרון הנביאים, את הגאולה שתבוא כפתע: הִנְנִי שׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר יְיָ צְבָאוֹת.
    • וְתוֹפִיעַ אוֹר פִּדְיוֹנִי – אור הישועה יופיע ויאיר.
    • כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר – כאור השחר בהיפקחו. לפי איוב ג, ט: יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ יְקַו לְאוֹר וָאַיִן וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?