כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אנשי אמונה / בבל / סבא / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שיר השירים בפי ישרים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- צלאח ודאוד מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - בבל סולם:
- מקאם: עג'ם מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה מעגל החיים:
- ברית מילה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - בבל היונה , יהודה עובדיה-פתיה
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - בבל חגולי שומל דרזי
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - בבל צלאח ודאוד
נגן שירים ברצף
|
שיר השירים / שמואל בן יצחק חיים שאמי שִׁיר הַשִּׁירִים בְּפִי יְשָׁרִים רַגְלֵי מְבַשֵׁר מְדַלֵּג עַל הָרִים מָתַי נִרְאֶה שָׁם הַמַּרְאֶה בֶּן דָּוִד בִּלְבוּשׁ הֲדָרִים וּקְבוֹץ עַמִּים הַנִּדָּחִים מֵאַרְצוֹת זָרִים וְנָכְרִים אַשְׁרֵי אַנְשֵׁי יוֹשְׁבֵי צִיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי וּמִפָּז יְקָרִים לְךָ אָנוּ הוֹשִׁיעֵנוּ קַבְּצֵנוּ וְנֵלֵךְ מֵישָׁרִים חַזֵּק יְדֵי הַמְיַחֲלִים לְהוֹדוֹת לָךְ שֶׁבַח וְשִׁירִים |
|
פיוט במסורת יהודי בבל, שמחברו הוא ר' שמואל שאמי, שהיה מורה במדרש תלמוד תורה בבגדד ונפטר בה בשנת 1930 בערך. בנו היה אחד מגדולי חזני בבל - חגולי שומל דרזי, שהיה "בעל שבחות" ידוע ואהוב בבגדד (אחד הביצועים לשיר זה הם מפיו). השיר עצמו נכתב על פי לחן של שיר אחר. הפיוט מופיע כפיוט לברית מילה, למרות שאין בו אזכור מפורש של האירוע. כפיוטים רבים אחרים עומדת במרכזו משאלת הגאולה. ייתכן שמעבר לכיסופי הגאולה, המלווים את היהודים לתפוצותיהם ולדורותיהם בכל אירוע ובכל שלב בחייהם, מועצמת ההתמקדות בשאיפה זו בשמחת ברית המילה, בשל מי שלפי המסורת פוקד כל שמחת כניסה בברית – אליהו הנביא. אליהו, שלא מת אלא עלה בסערה השמימה, מוזמן לכל אירוע שבו מוכנס תינוק בבריתו של אברהם אבינו. נוכחותו של אליהו מושכת את תשומת הלב גם לגאולה, שכן ניתן לו תפקיד חשוב כמבשרה, כפי שאומר מלאכי (ג, כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. יהודי בבל נהגו אמנם לשיר פיוט זה לכבוד ברית המילה, אך בעצם הוא מושר בכל עת שמחה, אולי בשל בשורת הגאולה הנוכחת בו ואולי בעיקר בגלל פשטותו הכובשת - שיר שהוא שירה - פותח במלים: שִׁיר הַשִּׁירִים, מסיים במלים: שֶׁבַח וְשִׁירִים, וכולו אומר שירה. |
| • שִׁיר הַשִּׁירִים – ייתכן שמדובר במגילת שיר השירים, אך נראה שכאן הכוונה לשירי קודש ולפיוטים בכלל, אותם ישירו בבוא הגאולה המתוארת בפיוט. • בְּפִי יְשָׁרִים – בפיהם של אנשים ישרים. זהו שיבוץ מברכת השיר הנאמרת בתפילת שחרית של שבת ויום טוב: בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל. • רַגְלֵי מְבַשֵׁר – רגליו של מבשר הגאולה, שלפי המסורת ולפי נבואתו של מלאכי (ג, כא),הוא אליהו הנביא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הביטוי רַגְלֵי מְבַשֵׁר לקוח מנבואת ישעיהו על הגאולה: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ (ישעיהו נב, ז וראו גם נחום ב, א). • מְדַלֵּג עַל הָרִים – לפי שיר השירים ב, ח: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. • מָתַי נִרְאֶה שָׁם הַמַּרְאֶה בֶּן דָּוִד – מתי תחזינה עינינו בגאולה, בביאת משיח בן דוד. • בֶּן דָּוִד בִּלְבוּשׁ הֲדָרִים – המשיח בלבוש הדור, כפי שהוא מתואר בישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • וּקְבוֹץ עַמִּים הַנִּדָּחִים – אסוף את הגולים המרוחקים. • אַשְׁרֵי אַנְשֵׁי יוֹשְׁבֵי צִיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי – אשרי היושבים בציון שכולה יופי, כמתואר בתהלים נ, ב: מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. • וּמִפָּז יְקָרִים – יושבי ציון יקרים יותר מזהב טוב. הלשון לפי ישעיהו יג, יב: אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר. • לְךָ אָנוּ הוֹשִׁיעֵנוּ – אנו שלך, ולך אנחנו פונים, ולכן הושיענו, לפי תהלים קיט, צד: לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי. • קַבְּצֵנוּ וְנֵלֵךְ מֵישָׁרִים – אסוף אותנו ונלך בדרך ישרה, אולי בהשראת שיר השירים ז, י: וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. • חַזֵּק יְדֵי הַמְיַחֲלִים – חזק את המצפים לך. • לְהוֹדוֹת לָךְ שֶׁבַח וְשִׁירִים – השרים ומשבחים אותך בשירים ושבחות. |
| כותר |
שיר השירים בפי ישרים / בבל / עג'אם / צלאח ודאוד אל-כויתי |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
| לחן ממסורת |
שיר השירים בפי ישרים / בבל / עג'ם |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
מקאם: עג'ם |
| מעגל החיים |
ברית מילה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• שִׁיר הַשִּׁירִים – ייתכן שמדובר במגילת שיר השירים, אך נראה שכאן הכוונה לשירי קודש ולפיוטים בכלל, אותם ישירו בבוא הגאולה המתוארת בפיוט. • בְּפִי יְשָׁרִים – בפיהם של אנשים ישרים. זהו שיבוץ מברכת השיר הנאמרת בתפילת שחרית של שבת ויום טוב: בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל. • רַגְלֵי מְבַשֵׁר – רגליו של מבשר הגאולה, שלפי המסורת ולפי נבואתו של מלאכי (ג, כא),הוא אליהו הנביא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הביטוי רַגְלֵי מְבַשֵׁר לקוח מנבואת ישעיהו על הגאולה: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ (ישעיהו נב, ז וראו גם נחום ב, א). • מְדַלֵּג עַל הָרִים – לפי שיר השירים ב, ח: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. • מָתַי נִרְאֶה שָׁם הַמַּרְאֶה בֶּן דָּוִד – מתי תחזינה עינינו בגאולה, בביאת משיח בן דוד. • בֶּן דָּוִד בִּלְבוּשׁ הֲדָרִים – המשיח בלבוש הדור, כפי שהוא מתואר בישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • וּקְבוֹץ עַמִּים הַנִּדָּחִים – אסוף את הגולים המרוחקים. • אַשְׁרֵי אַנְשֵׁי יוֹשְׁבֵי צִיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי – אשרי היושבים בציון שכולה יופי, כמתואר בתהלים נ, ב: מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. • וּמִפָּז יְקָרִים – יושבי ציון יקרים יותר מזהב טוב. הלשון לפי ישעיהו יג, יב: אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר. • לְךָ אָנוּ הוֹשִׁיעֵנוּ – אנו שלך, ולך אנחנו פונים, ולכן הושיענו, לפי תהלים קיט, צד: לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי. • קַבְּצֵנוּ וְנֵלֵךְ מֵישָׁרִים – אסוף אותנו ונלך בדרך ישרה, אולי בהשראת שיר השירים ז, י: וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. • חַזֵּק יְדֵי הַמְיַחֲלִים – חזק את המצפים לך. • לְהוֹדוֹת לָךְ שֶׁבַח וְשִׁירִים – השרים ומשבחים אותך בשירים ושבחות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - בבל
עוד מוזיקה בסולם מקאם: עג'ם
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
