|
שמע קולי / רב האיי גאון שְׁמַע קוֹלִי אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹת וְהָאֵל הַמְּקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת וְהָעוֹשֶׂה בְּלִי חֵקֶר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָא עֲלִילוֹת וְהֶחָכָם וְהַקַּיָּם לְעוֹלָם וְהַגִּבּוֹר עֲלֵי כָּל הַיְּכוֹלוֹת וְהָרַחוּם וְהַחַנּוּן וְהַטּוֹב וְהֶחָסִיד וְהַמַּרְבֶּה מְחִילוֹת אֲשֶׁר עָנָה לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל לְמַלְּאוֹת כָּל שְׁאֵלוֹת וְהָעוֹנֶה בְּבֵית כֶּלֶא לְיוֹסֵף וּמִבּוֹר הֶעֱלָהוּ לַגְּדֻלּוֹת וְהָעוֹנֶה בְּמִצְרַיִם לְעַמּוֹ וְהוֹצִיאָם לְחֵרוּת מִסְּבָלוֹת וְהָעוֹנֶה בַּיָּם וְיַּעֲבִירֵם וְטִבַּע אוֹיְבֵיהֶם בַּמְּצוּלוֹת וְהָעוֹנֶה בְּהַר סִינַי לְמֹשֶׁה וֹבִשַּׂרְתּוֹ בְּטוּבְךָ בַּגְּאוּלּוֹת וְהָעוֹנֶה לְאַהֲרֹן בַּקְּטֹרֶת וְגַם פִּנְחָס עֲנִיתוֹ בַּפְּלִילוֹת וְהָעוֹנֶה יְהוֹשֻׁעַ וְעֵלִי וְגַם חַנָּה בְּהִתְחַנְּנָהּ בְּמִלּוֹת וְהָעוֹנֶה שְׁמוּאֵל בַּתְּשׁוּעוֹת וְהָעוֹנֶה עֲלֵי מַשְׁבֵּר לְחַלּוֹת וְהָעוֹנֶה שְׁלֹמֹה רַב שְלוֹמוֹת וְגַם דָּוִד אֲשֶׁר שָׁר לָךְ בְּמַעֲלוֹת וְהָעוֹנֶה לְאֵלִיָּה בַּכַּרְמֶל וְאֵשׁ יָרְדָה וְאָכְלָה מַאֲכָלוֹת וְהָעוֹנֶה בְיֶשַׁע לֶאֱלִישָׁע וְחִזְקִיָּה עֲנִיתוֹ בַּתְּעָלוֹת וְהָעוֹנֶה בְלֵב הַיָּם לְיוֹנָה וְהוֹצֵאתוֹ לְאוֹרוֹת מֵאֲפֵלוֹת וְהָעוֹנֶה חֲנַנְיָה וַעֲזַרְיָה וּמִישָׁאֵל בְּהִצָּלוֹת לְהַפְלוֹת וְהָעוֹנֶה לְדָנִיאֵל בְּרַחֲמָיו וּמַלְאַךְ חִלְּצָהוּ מִשְּׁחָלוֹת וְהָעוֹנֶה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ יְגוֹנוֹתָם לְגִילוֹת וְהָעוֹנֶה בְמוֹ עֵזֶר לְעֶזְרָא וְחַשְׁמוֹנִים עֲנִיתָם בַּחֲיָלוֹת וְהָעוֹנֶה בְּתוֹךְ מַעְגָּל לְחוֹנִי בְּעֵת נִשְׁבַּע בְּשִׁמְךָ רַב פְּעֻלּוֹת וְהָעוֹנֶה לְכָל צַדִּיק וְחָסִיד אֲשֶׁר הָיוּ בְּכָל דּוֹר בַּקְּהִלּוֹת וְהָעוֹנֶה אֳנִיּוֹת יָם בְּסַעֲרוֹת וְהָעוֹנֶה לְמִתְעַנֶּה בְּמַחְלוֹת וְהָעוֹנֶה לְהוֹלְכִים בַּיְּשִׁימוֹן וְהָעוֹנֶה אֲסִירִים בַּכְּבָלוֹת וְהָעוֹנֶה לְכָל צוֹעֵק וְקוֹרֵא וְכָל בָּאִים לְפָנֶיךָ לְחַלּוֹת עֲנֵה עָנִי שְׁפַל כָּל הַשְּׁפָלִים וְשָׂא חֶטְאוֹ מְקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת וְהַאֲרֵךְ נָא בְּרַחֲמֶיךָ שְׁנוֹתָיו וְצַוֵּה כָּל שְׁאֵלוֹתָיו לְמַלֹּאת וְתַחְשׁוֹב כָּל תְּפִלּוֹתָיו קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ כְּקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת וְהָאֵל הַמְּקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת שְׁמַע קוֹלִי אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹת |
|
פיוט עתיק זה, שנתחבר ע"י רב האיי גאון, אחרון הגאונים, מופיע בכל מחזורי הספרדים ועדות המזרח, ונאמר בערב יום כיפור לפני אמירת "כל נדרי". רב האיי גאון מתבסס כאן על תבנית המוכרת מתפילות שהיו מתפללים בעת תעניות ציבור (לפי משנה תענית ב, ד). תבנית דומה – "מי שענה ל.... הוא יעננו" - נכנסה גם לתפילת הסליחות של נוסח אשכנז. בנוסח עדות המזרח מצויה בתבנית זו סליחה בארמית (דעני ... ענינן) שהיא קדומה מאד וייתכן שגם היא עמדה לעיני הפייטן בחברו פיוט זה. בפיוט מבקש המשורר מה' לשמוע את קולו ולקבל את תפלתו (ומעניין לציין שיהודי מרוקו נוהגים לשיר שיר זה לפני תפילת מנחה של כל תענית ציבור). המחבר סומך בקשתו הן על רחמיו וחסדיו של ה' הן על היענותו של הקב"ה לתפילות של אישים שונים בהיסטוריה היהודית. בהמשך נמנות קבוצות שונות של אנשים הנתונים בצרה, ושלאחר שיצאו ממנה הם מודים לאלהים על שגמלם טובה. לאחר שהפייטן מונה ומזכיר את אבות האומה, צדיקים וחסידים, הוא חותם את פיוטו בפנייה של האדם היחיד, העומד מול בוראו כעני וכשפל מכל השפלים ומבקש את רחמיו ואת מחילתו על חטאיו - אלו המלים המקדימות ומכינות את אמירת "כל נדרי": עֲנֵה עָנִי שְׁפַל כָּל הַשְּׁפָלִים, וְשָׂא חֶטְאוֹ מְקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת, וְהַאֲרֵךְ נָא בְּרַחֲמֶיךָ שְׁנוֹתָיו... שְׁמַע קוֹלִי... |
| • אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹת – ה', השומע את קולות הזועקים אליו. • וְהָעוֹשֶׂה בְּלִי חֵקֶר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת – האל עושה דברים גדולים ומופלאים שאין להגיע לחקרם ולפשרם, לפי הפסוק המשבח את האל (איוב ה, ט; שם ט, י): עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. • וְהַנּוֹרָא עֲלִילוֹת – מי שמעשיו מטילים על הכל יראה, לפי תהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. • וְהַגִּבּוֹר עֲלֵי כָּל הַיְּכוֹלוֹת – הגיבור מעבר לכל יכולת. • וְהָרַחוּם וְהַחַנּוּן – לפי י"ג מידות הרחמים שמנה אלוהים בעצמו בפני משה במעמד נקרת הצור (שמות לד, ו), המשמשות עד היום כבסיס תפילת הסליחות. • וְהֶחָסִיד – כפי שנאמר שם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. • וְהַמַּרְבֶּה מְחִילוֹת – הסולח הרבה. • אֲשֶׁר עָנָה לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל לְמַלְּאוֹת כָּל שְׁאֵלוֹת – ענה לכל משאלותיהם של האבות. בתפילת הסליחות מבקשים: מִי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְהָעוֹנֶה בְּבֵית כֶּלֶא לְיוֹסֵף וּמִבּוֹר הֶעֱלָהוּ לַגְּדֻלּוֹת – מבור בית הסוהר או מהבור שאליו השליכוהו אחיו, העלה אותו להיות משנה למלך. • וְהוֹצִיאָם לְחֵרוּת מִסְּבָלוֹת – הוציא את העם שהתענה תחת ידי מצרים לחירות, כפי שנאמר בספר שמות ו, ז: וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. • וְהָעוֹנֶה בַּיָּם וְיַּעֲבִירֵם – שמע לקריאתם ובקע את ים סוף, כפי שנאמר בתפילת התעניות שבמשנה תענית ב, ד: מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, ובנוסח דומה בסליחות. • וְטִבַּע אוֹיְבֵיהֶם בַּמְּצוּלוֹת – ה' הטביע את המצרים במצולות הים, כמו שנאמר בשירת הים (שמות טו, ד-ה): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. • וֹבִשַּׂרְתּוֹ בְּטוּבְךָ בַּגְּאוּלוֹת – בטובך בישרת למשה בשורת גאולה. ייתכן שמדובר בתפילת משה לאחר חטא העגל והתרצותו של הקב"ה ביום הכיפורים בנקרת הצור. • וְהָעוֹנֶה לְאַהֲרֹן בַּקְּטֹרֶת – במחלוקת קורח ועדתו (במדבר טז-יז) הובחנה מעלתו של אהרן בכך שהאש ירדה אל הקטורת שבמחתתו ולא על הקטורת שהקטירו 250 האנשים מקריבי הקטורת. בהמשך עוצר אהרן את המגפה שפשטה בעם בעזרת הקטורת. על כך מבקשים גם בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְגַם פִּנְחָס עֲנִיתוֹ בַּפְּלִילוֹת – גם לתפילתו של פנחס ענית. בפרק כה בספר במדבר מסופר על יציאת פנחס למעשה של קנאוּת לאחר שהעם חטאו בבעל פעור. וכך נאמר על אותו אירוע בתהלים קו, כח-ל: וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים. וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה. וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. נראה שעל נוסח זה מתבסס הפיטן. • וְהָעוֹנֶה יְהוֹשֻׁעַ – טרם יציאתו למלחמה נגד חמשת מלכי האמורי, וכמו שמבקשים בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְגַם חַנָּה בְּהִתְחַנְּנָהּ בְּמִלּוֹת – חנה היתה חשוכת ילדים ומסופר על תפילתה בשמואל א א, יב-יג וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ... • וְהָעוֹנֶה שְׁמוּאֵל בַּתְּשׁוּעוֹת – שמואל כינס את העם במצפה לצום ותשובה וביקש שה' יושיע את העם מידי הפלשתים (שמואל א ו), וכפי שמבקשים בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְהָעוֹנֶה עֲלֵי מַשְׁבֵּר לְחַלּוֹת – העונה למי שמחלה את פניו, מתחנן אליו, בהיותו בזמנים קשים או בזמנים של לידה. • וְהָעוֹנֶה שְׁלֹמֹה רַב שְלֹמוֹת – מי שחנן את שלמה המלך בשלום רב. • וְגַם דָּוִד אֲשֶׁר שָׁר לָךְ בְּמַעֲלוֹת – דוד שר לה' חמשה עשר שירים (תהלים קכ-קלד), שבכותרתם מופיעה המלה 'מעלות' – שיר המעלות, שיר למעלות וכדו'. • וְהָעוֹנֶה לְאֵלִיָּהוּ בַּכַּרְמֶל וְאֵשׁ יָרְדָה וְאָכְלָה מַאֲכָלוֹת – כפי שמסופר במלכים א יח, אליהו ונביאי הבעל התמודדו סביב השאלה על קרבנו של מי תרד אש משמים. ה' נענה לתפילתו של אליהו וירדה אש על קרבנו בלבד. על כך מבקשים בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל הוּא יַעֲנֵנוּ. • בַּיֶּשַׁע – בישועה. לאחר הסתלקותו של אליהו רבו מתפלל אלישע על רפואת מי יריחו המרים, וה' נענה לתפילתו. על כך מבקשים בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְחִזְקִיָּה עֲנִיתוֹ בַּתְּעָלוֹת – בעת שחזקיהו מלך יהודה חלה ונטה למות התפלל לקב"ה שירפא אותו ממחלתו. תפילתו נענתה וה' הוסיף לו 15 שנים (כפי שמסופר בישעיהו לח). ועל כך מבקשים בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְהָעוֹנֶה בְּלֵב הַיָּם לְיוֹנָה – אף יונה התפלל אל ה' במעי הדגה ונענה. וכל כך מבקשים בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְהָעוֹנֶה חֲנַנְיָה וְעֲזַרְיָה וּמִישָׁאֵל בְּהִצָּלוֹת לְהַפְלוֹת – ה' ענה לחנניה ועזריה מישאל ועזריה שסירבו להשתחוות לצלם, ועל כן לא ניצלו באש הכבשן, כפי שמסופר בדניאל ג. הגיבורים שהביאו אותם אל השריפה נשרפו בשביב האש, ובכך הופלו לטובה והובחנו חנניה, מישאל ועזריה, שלא נשרפו אף בתוך הכבשן. על כך מבקשים בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְהָעוֹנֶה לְדָנִיאֵל... וּמַלְאַךְ חִלְּצָהוּ מִשְּׁחָלוֹת – מלאך הציל את דניאל מאריות, כפי שמסופר בדניאל ו, דניאל הושלך לגב אריות, ומשם התפלל ונענתה תפילתו. על כך מבקשים בסליחות מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיאֵל בְּגוֹב הָאֲרָיוֹת הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְהָפַכְתָּ יְגוֹנוֹתָם לְגִילוֹת – לפי הכתוב במגילת אסתר ט, כב וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה... • בְּמוֹ עֵזֶר – בעזרה. על כך מבקשים בסליחות: מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה הוּא יַעֲנֵנוּ. • וְחַשְׁמוֹנִים עֲנִיתָם בַּחֲיָלוֹת – עזרת לחשמונאים במאבקם ביוונים בחילותיהם. • וְהָעוֹנֶה בְּתוֹךְ מַעְגָּל לְחוֹנִי – נענית לתפילות הגשמים של חוני המעגל. לפי המסופר במסכת תענית כג ע"א, חוני התפלל בתוך עוגה שעג סביבו, ונשבע שלא יזוז ממנה עד שבקשתו לגשמים תתמלא, וכך היה. • רַב פְּעוּלוֹת – פועל רבות, כינוי לה'. • וְהָעוֹנֶה אֳנִיּוֹת... לְמִתְעַנֶּה בְּמַחְלוֹת... לְהוֹלְכִים בַּיְּשִׁימוֹן... אֲסִירִים בַּכְּבָלוֹת – ארבע קבוצות כלליות אלו הם ארבעה סובלים שחייבים להודות לה' ולומר ברכת הגומל לאחר שנושעים, לפי התלמוד הבבלי, ברכות נד ע"ב: "ארבעה צריכין להודות יורדי הים הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא..." התלמוד לומד זאת מדרשותיו במזמור קד בתהלים. • לְחַלּוֹת – לבקש ולהתחנן. • וְהָעוֹנֶה עָנִי שְׁפַל כָּל הַשְּׁפָלִים – העונה לעני השפל ביותר, זהו האדם העומד אל מול בוראו והוא דל ממעש ושפל רוח. • וְשָׂא חֶטְאוֹ מְקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת – אתה, מקבל התפילות אנא סלח לחטאו. • וְתַחְשׁוֹב כָּל תְּפִלּוֹתָיו קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ כְּקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת – תתייחס לתפילותי כאילו העליתי קטורת וקרבנות לרצונך, לפי הפסוק מתהלים קמא, ב: תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב. |
| כותר |
שמע קולי / פרס - שיראז / מורד נדב |
|---|---|
| לחן ממסורת |
שמע קולי / פרס - שיראז |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
ערבית |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
