אם אפס / בבל / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יבוא הגואל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- שלמה מועלם מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - בבל סולם:
- מקאם: ביאת מאפייני הקלטה:
- מסחרי מעגל החיים:
- בר מצווה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - בבל חגולי שומל דרזי
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - בבל צלאח ודאוד
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
נגן שירים ברצף
|
יבוא הגואל / שמואל בן יצחק חיים שאמי יָבוֹא הַגּוֹאֵל יָבוֹא הַגּוֹאֵל יְבַשֵּׂר עֲדָתִי קְהַל יִשְׂרָאֵל חוּשָׁה עֶזְרָתִי חוּשָׁה עֶזְרָתִי מַהֵר קֵץ פְּדוּתִי אֲבִיר יִשְׂרָאֵל זְבוּל בְּנֵה נָא זְבוּל בְּנֵה נָא וּשְׁלַח נָא חֲנִינָה לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל קַנֵּא לִנְוָתְךָ קַנֵּא לִנְוָתְךָ קַבֵּץ אֶת עֲדָתְךָ שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל אֵל אָב הָרַחְמָן אֵל אָב הָרַחְמָן שְׁלַח צִיר נֶאֱמָן יִגְאַל יִשְׂרָאֵל עֶזְרִי פְּדֵנִי עֶזְרִי פְּדֵנִי חוּשָׁה וּגְאָלֵנִי בְּכֹחַ וָאֵל זְכוֹר עֲקֵדָה זְכוֹר עֲקֵדָה לְקָהָל וְעֵדָה אָהוּב יִשְׂרָאֵל רַעְיָא מְהֵימְנָא רַעְיָא מְהֵימְנָא קוּם נָא הִתְפַּלֵּל נָא בְּעַד יִשְׂרָאֵל אַתָּה נָאַמְתָּ אַתָּה נָאַמְתָּ כִּי בְּכוֹרִי אַתָּה וּבְנִי יִשְׂרָאֵל שְׁמַע תְּחִנָּה שְׁמַע תְּחִנָּה אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל מַהֵר פְּדֵנוּ מַהֵר פְּדֵנוּ וּשְׁלַח נָא עֶזְרֵנוּ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּרְאֵה בָּעֳנִי וּרְאֵה בָּעֳנִי וּבְנֵה אֶת מִשְׁכָּנִי וּקְבוֹץ יִשְׂרָאֵל אֵל הָשֵׁב נָקָם אֵל הָשֵׁב נָקָם גְּמוּלָם אֶל חֵיקָם לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל חַי רְצֵה אִשֶּׁה חַי רְצֵה אִשֶּׁה וְאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל זֶמֶר אַבִּיעַ זֶמֶר אַבִּיעַ וּבְקוֹלִי אָרִיעַ לִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל שִׁיר וּשְׁבָחוֹת קוֹל שִׁיר וּשְׁבָחוֹת גַּם יִרְבּוּ שְׂמָחוֹת בִּקְהַל יִשְׂרָאֵל |
| פיוט לברית מילה במסורת יהודי בבל, שמחברו הוא ר' שמואל שאמי, שהיה מורה במדרש תלמוד תורה בבגדד ונפטר בה בשנת 1930 בערך. את השיר הזה חיבר המשורר לכבוד הולדת בנו, וחתם את שמו של הבן היילוד בראשי הבתים - יחזקאל עזרא שמואל. הרך הנולד גדל להיות אחד מגדולי חזני בבל - הלא הוא חגולי (=יחזקאל) שומל (=שמואל) דרזי, שהיה חזן ופייטן ידוע ואהוב בבגדד ובארץ וזכה לכינוי "בעל שבחות". אחד הביצועים לשיר זה הוא מפי חגולי שומל עצמו, בגיל הרבה יותר מבוגר... לימים הפך הפיוט לפיוט מרכזי בשמחות של יהודי בבל. תרמה לכך העובדה שהטקסט של השיר אינו מזכיר בצורה מפורשת את שמחת הברית אלא מבקש גאולה וחותם במלים: יִרְבּוּ שְׂמָחוֹת בִּקְהַל יִשְׂרָאֵל. |
| • יָבוֹא הַגּוֹאֵל יְבַשֵּׂר עֲדָתִי – בקשה לביאת הגואל שיבשר את הגאולה. • מַהֵר קֵץ פְּדוּתִי – מהר והבא את זמן הקץ, סוף הגלות, הגאולה. • אֲבִיר יִשְׂרָאֵל – כינוי לקב"ה, המבטא את גבורתו. מקור הביטוי בישעיהו א, כד: לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. וראו פירוש רש"י לפסוק. • זְבוּל – בית המקדש. כפי שמתואר במלכים א ח, יג, בתפילתו של שלמה המלך לאחר שסיים לבנות את בית המקדש: בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. • וּשְׁלַח נָא חֲנִינָה – חון ורחם על עמך. • קַנֵּא לִנְוָתְךָ – נוה מלשון מעון ומשכן. קנא לבית מקדשך אשר חרב, ולארצך המחכה לבניה. כפי שכתוב למשל בישעיהו לג, כ: חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן. ניתן לפרש את המילה נְוָתְךָ כמתייחסת לכנסת ישראל, הרעיה כפי שמופיע למשל אצל ירמיהו (ו, ב): הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת צִיּוֹן. • קַבֵּץ אֶת עֲדָתְךָ – אסוף את עם ישראל המפוזר בגלות. • צִיר נֶאֱמָן יִגְאַל יִשְׂרָאֵל – שלח שליח נאמן שיגאל את עמך. מקור הביטוי במשלי כה, יג: כְּצִנַּת שֶׁלֶג, בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב. • בְּכֹחַ וָאֵל – אל היא מילה נרדפת לכח. • זְכוֹר עֲקֵדָה – זכור לעמך את עקידת יצחק, ובזכות מעשה אבות תגאלם. • רַעְיָא מְהֵימְנָא – בארמית: רועה נאמן. כך מכונה משה רבנו במקרא. • קוּם נָא הִתְפַּלֵּל נָא בְּעַד יִשְׂרָאֵל – בקשה ממשה להתפלל על ישראל, קריאה שמקפלת בתוכה בקשה לזירוז הגאולה. • אַתָּה נָאַמְתָּ כִּי בְּכוֹרִי אַתָּה וּבְנִי יִשְׂרָאֵל – הרי אתה, משה, הצגת את דברי ה' המתייחס לישראל כבנו הבכור, כפי שמופיע בציוויו של ה' למשה, עת שלח אותו לדבר אל פרעה: וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל (שמות ד, כב). • וּרְאֵה בָּעֳנִי – ראה בצער ודוחק הגלות. • מִשְׁכָּנִי – בית המקדש. • אֵל הָשֵׁב נָקָם גְּמוּלָם אֶל חֵיקָם – בקשת נקמה באויב על מה שעוללו לישראל. הלשון עפ"י תהילים עט, יב: וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי. • חַי רְצֵה אִשֶּׁה – בקשה מהאל שירצה ויקבל את התפילות כקרבן. עפ"י בקשת "רצה" אותה אומרים בתפילת "העמידה". • וְאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – אז תושר שירת הגאולה, כפי שר משה את שירת הים ביציאת מצרים: בשמות טו, א: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'. עפ"י המדרש, השימוש בלשון עתיד (ישיר) רומז לשירת הגאולה העתידית. • לִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל – כינוי לאל, המופיע מספר פעמים במקרא כמו למשל בישעיהו יב, ו: צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. |
| כותר |
יבוא הגואל / בבל / ביאת / שלמה מעלם |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
| לחן ממסורת |
יבוא הגואל / בבל / ביאת |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
מקאם: ביאת |
| מעגל החיים |
בר מצווה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יָבוֹא הַגּוֹאֵל יְבַשֵּׂר עֲדָתִי – בקשה לביאת הגואל שיבשר את הגאולה. • מַהֵר קֵץ פְּדוּתִי – מהר והבא את זמן הקץ, סוף הגלות, הגאולה. • אֲבִיר יִשְׂרָאֵל – כינוי לקב"ה, המבטא את גבורתו. מקור הביטוי בישעיהו א, כד: לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. וראו פירוש רש"י לפסוק. • זְבוּל – בית המקדש. כפי שמתואר במלכים א ח, יג, בתפילתו של שלמה המלך לאחר שסיים לבנות את בית המקדש: בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. • וּשְׁלַח נָא חֲנִינָה – חון ורחם על עמך. • קַנֵּא לִנְוָתְךָ – נוה מלשון מעון ומשכן. קנא לבית מקדשך אשר חרב, ולארצך המחכה לבניה. כפי שכתוב למשל בישעיהו לג, כ: חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן. ניתן לפרש את המילה נְוָתְךָ כמתייחסת לכנסת ישראל, הרעיה כפי שמופיע למשל אצל ירמיהו (ו, ב): הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת צִיּוֹן. • קַבֵּץ אֶת עֲדָתְךָ – אסוף את עם ישראל המפוזר בגלות. • צִיר נֶאֱמָן יִגְאַל יִשְׂרָאֵל – שלח שליח נאמן שיגאל את עמך. מקור הביטוי במשלי כה, יג: כְּצִנַּת שֶׁלֶג, בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב. • בְּכֹחַ וָאֵל – אל היא מילה נרדפת לכח. • זְכוֹר עֲקֵדָה – זכור לעמך את עקידת יצחק, ובזכות מעשה אבות תגאלם. • רַעְיָא מְהֵימְנָא – בארמית: רועה נאמן. כך מכונה משה רבנו במקרא. • קוּם נָא הִתְפַּלֵּל נָא בְּעַד יִשְׂרָאֵל – בקשה ממשה להתפלל על ישראל, קריאה שמקפלת בתוכה בקשה לזירוז הגאולה. • אַתָּה נָאַמְתָּ כִּי בְּכוֹרִי אַתָּה וּבְנִי יִשְׂרָאֵל – הרי אתה, משה, הצגת את דברי ה' המתייחס לישראל כבנו הבכור, כפי שמופיע בציוויו של ה' למשה, עת שלח אותו לדבר אל פרעה: וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל (שמות ד, כב). • וּרְאֵה בָּעֳנִי – ראה בצער ודוחק הגלות. • מִשְׁכָּנִי – בית המקדש. • אֵל הָשֵׁב נָקָם גְּמוּלָם אֶל חֵיקָם – בקשת נקמה באויב על מה שעוללו לישראל. הלשון עפ"י תהילים עט, יב: וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי. • חַי רְצֵה אִשֶּׁה – בקשה מהאל שירצה ויקבל את התפילות כקרבן. עפ"י בקשת "רצה" אותה אומרים בתפילת "העמידה". • וְאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – אז תושר שירת הגאולה, כפי שר משה את שירת הים ביציאת מצרים: בשמות טו, א: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'. עפ"י המדרש, השימוש בלשון עתיד (ישיר) רומז לשירת הגאולה העתידית. • לִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל – כינוי לאל, המופיע מספר פעמים במקרא כמו למשל בישעיהו יב, ו: צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - בבל
עוד מוזיקה בסולם מקאם: ביאת
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
