כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
דרור יקרא / מזרח אסיה וקווקז / בוכרה / מנוחה דהן
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
מעוז צור
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- עזרא מלקוב מסורת:
- מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה מעגל השנה:
- חנוכה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אשכנז - אשכנז כללי
חסידות רופשיץ - חסידות דז'יקוב
חסידים - חסידות אמשינוב
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות כללי
חסידים - חסידות סלונים
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אשכנז - אשכנז כללי
חסידות רופשיץ - חסידות דז'יקוב
חסידים - חסידות אמשינוב
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות כללי
חסידים - חסידות סלונים
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
-
1.
איטליה - איטליה כללי ללא מבצע
-
2.
איטליה - איטליה כללי מריו וולטרה
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי אפרים די זהב
-
4.
אשכנז - אשכנז כללי גן נופר
-
5.
אשכנז - אשכנז כללי זהבה
-
6.
אשכנז - אשכנז כללי ללא מבצע
-
7.
אשכנז - אשכנז כללי קול ישראל
-
8.
חסידות רופשיץ - חסידות דז'יקוב ללא מבצע
-
9.
חסידים - חסידות אמשינוב צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי, שרה פרידלנד-בן ארזה
-
10.
חסידים - חסידות ברסלב אברומי מושקוביץ
-
11.
חסידים - חסידות ברסלב אברומי מושקוביץ
-
12.
חסידים - חסידות כללי שירת חסידי בויאן
-
13.
חסידים - חסידות כללי שמואל בצלאל אלטהויז
-
14.
חסידים - חסידות סלונים צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי
-
15.
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה אברהם אהרנפלד
-
16.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) פרדנברג
-
17.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה הבורוכובים
-
18.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה מנוחה דהן
-
19.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
-
20.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
21.
ספרדים צפון אפריקה - לוב שלום בנעטיה
-
22.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים בוסקילה
-
23.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
24.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
25.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
26.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
27.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
28.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
|
מעוז צור ישועתי / סימן מרדכי מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה |
|
מעוז צור הוא הפיוט המזוהה ביותר עם חנוכה ובימינו הוא הפיוט המרכזי של החג. הפיוט חובר במאה ה־13 על פי לחן של שיר לכת עממי גרמני מאותה תקופה. הלחן הזה, הנלמד גם בגנים ובבתי הספר, הוא הלחן הידוע ביותר של הפיוט, ובימינו הוא מושר בפי כל הקהילות, אשכנזיות וספרדיות כאחת. הפיוט הוא מסוג הפיוטים ה"היסטוריים", בו עוקב הפייטן בצורה שירית אחר קורות עם ישראל בכל גלגולי הגלויות שעבר, מגלות מצרים, דרך חורבן בית ראשון, סיפור המן ונס פורים, החשמונאים מול היוונים ועד לגלות אדום, הגלות בה מצוי הפייטן, תחת עול האומות הנוצריות. הפייטן משבח ומהלל את הקב"ה הפודה אותנו מן הצרים המציקים בדורות השונים ומכל הגלויות הרעות ומסיים בבקשת גאולה מגלות אדום, היא הגלות הממושכת של ההווה של הפייטן. יש הסוברים ש"מעוז צור" לא נכתב דווקא לחנוכה, אולם מכל המאורעות הנזכרים בפיוט, האירוע של חנוכה מודגש בהיותו מופיע בפזמון, או בבית הראשון. המצוקה המובעת בשיר ובקשות הישועה והנקמה באויבים נעוצות בזמן חיבור השיר – תקופת מסעי הצלב, שבה נשמדו קהילות שלמות בארצות אשכנז. |
|
• מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי - כינויים לאל החזק המושיע בעת מצוקה, לפי תהלים לא, ג: הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי. |
| כותר |
מעוז צור / בוכרה / עזרא מלקוב |
|---|---|
| מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה |
| לחן ממסורת |
מעוז צור / בוכרה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
חנוכה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי - כינויים לאל החזק המושיע בעת מצוקה, לפי תהלים לא, ג: הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי.
• לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ - ראוי לשבח אותך.
• תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי - תבנה את בית המקדש (העתידי), שנקרא גם בית תפילה (לפי ישעיה נו, ז).
• וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ - ובמקדש נקריב זבחי תודה.
• לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ - כאשר תשמיד את האויב המקלל ומחרף -
• אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּח - אז אגמור את ההלל עם חנוכתו והכשרתו של המזבח. החשמונאים הכשירו את המזבח לאחר שטומא על ידי היוונים. השימוש במושג 'חנוכת המזבח' מופיע כבר בספר במדבר, שם מדובר על חנוכת המזבח שהיה במשכן, עם הקמתו.
• בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה - כוחותי אזלו מרוב צער וסבל.
• חַיַּי מֵרְרוּ בְּקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה - המצרים הקשו ומררו את חיי. מצרים מכונים 'עגלה יפהפיה' בירמיהו מו, כ.
• הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה - ה' הוציא את עם הסגולה, ישראל, ממצרים.
• חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן מְצוּלָה - המצרים טבעו במצולות ים סוף כמו אבן. לפי האמור בשירת הים (שמות טו, ה): תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.
• דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי - ה' הביא אותי אל הארץ, שם נבנה בית המקדש (הראשון), המכונה דביר.
• וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי - גם אז לא הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה.
• וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי, כִּי זָרִים עָבַדְתִּי - נבוכדנצאר הגלה אותי משום שעבדתי עבודה זרה נגד רצון ה'.
• וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי - סבלי היה גדול, כמו מי ששותה רעל.
• כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי - כמעט שנשמדתי לגמרי.
• קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל, לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי - אחרי שבעים שנה בגלות בבל, שבו הגולים לארץ ישראל בראשותו של זרובל בן שאלתיאל, נשיא יהודה.
• כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי - המן ביקש לכרות את מרדכי הנמשל לברוש, במדרש המופיע בתלמוד הבבלי (מגילה י, ע"ב) על הפסוק מישעיהו נה, יג: תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפָּד יַעֲלֶה הֲדַס - "תחת הנעצוץ - תחת המן הרשע... יעלה ברוש - זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים...".
• וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ - בסופו של דבר נפל במלכודת שהוא עצמו תכנן.
• וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה - ירד מגדולתו.
• רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ - העלית לגדולה את מרדכי הקרוי "איש ימיני", שכן בא משבט בנימין.
• וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ - השמדת את המן ובניו.
• רֹב בָּנָיו - בניו הרבים.
• יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי - עלו למלחמה נגדי.
• חַשְׁמַנִּים - החשמונאים.
• וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי - בקעו את חומות ירושלים.
• וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים - שהיו במקדש.
• וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים - ומהשמן הטהור שנותר בקנקן אחד.
• לַשּׁוֹשַׁנִּים - לבני ישראל, המשולים לשושנה בין החוחים.
• בְּנֵי בִינָה - חכמי ישראל.
• יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים - קבעו את שמונת ימי חנוכה להודות ולהלל בהם.
• חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ - גלה את ישועתך.
• כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה - כי הגלות מתעכבת עד שנראה שאין לה סוף.
• אַדְמוֹן - עשיו, המסמל את הנצרות. היו שראו שורה זו כמכוונת באופן ספציפי כלפי הקיסר פרידריך ברבוסה שהיה בעל זקן אדום.
• בְּצֵל צַלְמוֹן - בצל הצלב.
• הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה - חלק מחזון הגאולה של מיכה (ה, ד). שבעת הרועים הם שלושת האבות, משה ואהרן, יוסף ודוד.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
